חלום על אמי שלא עוזב

עדיה222

New member
חלום על אמי שלא עוזב

חלמתי על אמא שלי חלום שסופו שיקולים לוגיים חסרי מוצא. בחלום אמי לא היתה צעירה, אך בהחלט היתה עצמאית והחלטית כתמיד, חסרת זמן ועמוסה במטלות. היא אומרת לי שהיא ממהרת הביתה, ושאבוא גם אני אחר כך, כשאסיים את ענייני. בסדר, אני אומרת לה, אני אגיע אחר כך.
והנה היא כבר יצאה לדרכה, כלומר לא משוחחת איתי, יצאה מתמונת החלום, ואני לבדי, ולאט לאט עולה בי ספק ועולה בי תמיהה, בעודי חולמת: אני נזכרת שהשכרנו את הדירה של ההורים, אני נזכרת בדיירים הראשונים ששכרו את הדירה, אחרי ששיפצנו אותה, אחרי מות ההורים. אני נזכרת בדירה המסויידת אחרי השיפוץ, במטבח החדש השונה שיצרנו. וגם עכשיו, המטבח הזה הרי שם. גם עכשיו הדירה כנראה מושכרת. ומכל מקום, זה לא המטבח של אמא שלי. - המטבח הזה מאוד מציק לי בחלום, בזמן שאני מנסה להבין מה קרה. האם יכול להיות שהדירה מושכרת ואין לה איפה להיות, לאמי?
כשהתעוררתי וקמתי, לא מיד זכרתי את החלום. הוא הופיע ברוחי מאוחר יותר. ומאז שהופיע הוא לא עוזב, ואני מעמיקה ומעמיקה בו ובעיקר מתחקה אחר הדמות של אמא שלי, שהיא כל כך עניינית ועסוקה, ואפילו די קשוחה, כפי שהיתה ביום-יום הפעיל שלה.
 

mykal

New member
אומר לך תחילה,

מה שאומר בעלי לנו לומר על חלומות טורדניים.
תגידו 3 פעמים "חלום טוב ראיתי" ו-"חלום טוב חלום שלום"

ולעצם החלום, את הרבה 'עסוקה' עם דמות אימך,
והנה היא הגיעה בחלום, ממש כאילו היא איתך, כמו שהכרת אותה,
ומענין לא רק במראה, אלא בהחלט בתכונה שכ"כ אפיינה אותה.
והפכה להיות דמותה.

המיקום הטבעי של אמא זה הבית--זה מה שהיה במהותה.
וכך את מרגישה אותה. במקום החדש, לא במקום הישן.
חבקי את הזכרון, חבקי את החויה.
ואני כאן גם מחבקת את הזכרון שלך ונהנית מהדמות ששיקפת.
 

עדיה222

New member
MYKAL תודה...

תודה רבה מאוד על ההתייחסות שלך. מה זאת האמירה הזאת, של בעלך? האם זאת מסורת יהודית? תודה שאת נהנית מהדמות של אמא שלי... המשפט הזה שלך כל כך עוזר לי... אמנם אמי דווקא הופיעה במלוא הפעילות והענייניות, לא כל כך מושכת-לב, ממש לא כפי שהיתה בזמן זקנתה הגדולה. (בזקנתה, כשהיתה מאוד מאוד מוגבלת, הונח לאמי מהפעילות, מלהספיק את כל הדברים, מלעבוד, ונתגלתה והתבטאה יותר המיוחדות שלה, המחשבות המקוריות שלה, העצמאות שלה. אבל כל עוד היתה יותר צעירה, היתה מאוד כפופה לחובות ולתביעות של החיים הממשיים החומריים).
הדבר המשונה הוא שהלילה שוב חלמתי על אמא שלי, בערך אותה דמות, מלאה עיסוק ומלאה טרדות של ביצוע היום יום.
דבר פסיכואנליטי לגמרי: אבא שלי לא מופיע בכלל... והרי במציאות של חיי אמי, ובחיי המשפחה כולה, הנוכחות של אבי היתה היפר-משמעותית...
הוי ספת הפסיכואנליזה! הוי הורינו!
 

mykal

New member
רגע, רגע,

אמא שלך נשמעת אשה מדהימה,
המהות ש'התגלתה' לך היתה לשירותה כדי 'לתקתק' ענינים.
כן, כדי להספיק, כן כדי להיות 100% בדרישות לסביבה שלה שכלפיה הרגישה מחויבות.
ואז אין זמן ל'התנחמדות' ואז אין כח 'להתיפיפות',
זה נראה רק עניני, אבל ה'ארגון' היה יצירתי--את זה לא רואים.

בהרבה דברים כאלה אני מאוד אמא שלך--ולכן אוהבת אותה.
נכון, כשקצת מתבגרים, ויש יותר זמן, יש יכולת 'להשפריץ' את הרגשות שגואים בנו,
את המלאות הפנימית, את ה'נסיון' שרכשנו,
ואולי את התובנה הכי משמעותית, שאנחנו לא באמת כל יכולים.

ואמא שלך עברה את כל התהליך הזה, בלי לתת הגדרות.
ואני באמת מרגישה את נוכחותה איתי.
אני עברתי כזה תהליך, ומבינה היטב על מה את מדברת.

והחלומות, הם הרצון להתקרב מחדש.
וטוב שאת חולמת--אני רק רוצה וזה לא קורה.
(היה לי חלום אחד כשהיתה עוד בבי"ח והיה מוזר, לא התגשם)
אז תשמחי שאת חולמת.
בעלי אמר שכן זה מעוגן במסורת היהודית, יש תפילה שלימה לחולמים, ונוהגים להוסיף לתת צדקה.
 

עדיה222

New member
MYKAL

עוד תודה על ההתייחסות, עם הפלא שלמרות הוירטואליות, ההתייחסות נראית כל כך ממשית, כל כך מציאותית, כאילו באמת הכרת את אמי ואת אומרת דברים חיוביים מרגיעים כל כך.
MYKAL אני מאחלת לך שתחלמי על אמך, שהיא תתגלה בחלומך, שהרי החלום הוא המחשבה שלנו, הרגשות שלנו, ההבנה שלנו, אבל מצד שני הוא כל כך שונה וכל כך עצמאי, זאת באמת חווייה של פגישה.
איפה מוצאים את התפילה לחולמים? בסידור הרגיל?
יש לי עכשיו על השולחן סידור - "סדור רינה ישראל" - נותר מהדלקת הנרות. אני יכולה לדפדף בו ולראות אם יש תפילה לחולמים. אבל אולי זאת מין תפילה נוספת, כלל לא בסידור. ובכלל חלומות אולי לא כל כך אהובים על היהדות הרציונלית, האנטי-מאגית?
נותנים צדקה אחרי החלום? או כדי לחלום משהו מסויים?
טוב בטח יש המון המון מסורות סביב החלום...
הרי אנו רואים שהחלום קושר את החיים עם המתים, וזה משהו שבני האדם החיים כל כך רוצים. כל כך מתאווים לקשר הזה, עם היקרים שעברו לעולם האחר.
 

mykal

New member
יופי ששאלת, ואת תתפלאי למה,

כי אני לא ידעתי, והנה בעלי אמר,
תחפשי את 'הסידור השמן' מהבית של אבא שלך,
נדמה לי שאבא שלך פעם הראה לי.

אז הנה, מצאתי את הסידור הזה,(מאחורי הספרים, ועד שמצאתי מאחורי אילו ספרים,)
בקיצור, זה עמוד קטן ויש שם כמה פסקות.
לסידור קוראים 'מנחת ירושלים'כל בו השלם.
(אם היה לי סורק הייתי סורקת לך, איןלי מושג אם היה 'עובר טוב' כי האותיות קטנות).

וצדקה הוא טוען לתת אחרי החלום--בכלל קוראים לתפילה 'הטבת חלום.'
אבל בעלי טוען שצדקה נותנים בכל ענין, אז לא צריך לקחת מידי ברצינות.


אבל גרמת לי להתרגש וזה היה כדאי.
 

עדיה222

New member
כוחה של מילת מפתח

MYKAL תראי - רק רושמים את מילת המפתח "הטבת חלום", ועולים המוני אתרים שבהם מוסבר איך לנהוג בחלום!
למשל
http://olamot.net/shiur/הטבת-חלום

אז תודה על מילת המפתח.
ובטח אפשר למצוא גם את נוסח התפילה באותם אתרים.

כמובן - כל ההבדל שבעולם בין התפילה בתוך אתר אינטרנט, לבין למצוא את התפילה בסידור השמן של אבא.

אבל ממה שכתבת נגע ללב והחיה אותי יותר מכל - איך אני מדמה את אותה שיחה על תפילת "הטבת החלום" בין אביך לבין בעלך. אני זוכרת שיחות בין אבא שלי לבין קרוב מהצד של אמי, שהיה פוקד לעיתים את ביתנו. בשיחות היה שילוב של מבוכה, נימוס, הערכה הדדית, ומידה של זהירות בגלל ההבדלים הערכיים והביוגרפיים. והטקסטים היהודים היו להם, לאבי ולאותו קרוב מצד אמי, כמין מצע משותף. תמיד היה משהו מעניין לומר, ללמוד, לפרש, לחדש. אני מדמה את השיחה בין בעלך לאביך - אולי כמו שיחות כלליות שכאלה, תרבותיות, בין בני משפחה שהם מאוד קרובים אך הם מצווים על מרחק מכבד, כדי לא לפלוש, כדי להותיר אוויר. אז אני מדמה איך אביך ניגש אל אותו סידור כולל שלו, מביא אותו, פותח אותו בידע ותוך הכרות עם עמודיו, ומראה את התפילה לחתן שלו.
 

mykal

New member
כי הצפת בי,

את הזכרון של ה'שיחות' ה'תרבותיות' שבין אבא לבין כולנו,
והרבה באחד על אחד, ותמיד נשמע צחוקו הרועם, כאומר--
הנה הפעם חידוש לכם, ובנועם פניו והתנהלותו,
כך יכלו הם (אבא ובעלי,) לשבת המון זמן, ולדון ולהתפלפל,
בכל מיני סוגיות שהחיים זימנו, וההסטוריה היתה.

ועכשיו הסידור 'השמן' על הספריה שלי ליד המחשב,
וכ"כ הייתי רוצה שאבא יגיד לי מה 'להתפלל' כי אני מתמודדת עם
דאגה לכלתי שפתאום גילו לה סרטן, ואנחנו דואגים ומחכים להתפתחויות.
כמה אבא יכול היה להועיל,
או אולי שהוא לא כאן ולא מצטער ודואג.
מה יותר נכון? מה אני בעצם הייתי רוצה?

אבל הסידור כאן, נותן לי איזה כח,
ואני מרגישה צורך להודות לך, שגרמת לי ל'הוציא' את הסידור והזכרון אלי.
אז מכל הלב תודה.
 

עדיה222

New member
MYKAL אני שולחת חיזוקים

לקראת ההתמודדות החדשה שנחתה עליכם. אני מקווה מאוד מאוד מאוד שהמצב של כלתך מאפשר טיפול טוב. הסרטן הכה לאחרונה בשני בני משפחה שלי, מחלות שונות, טיפולים אגרסיביים שמותירים גוף חלש. האם היה נחוץ לאביך לעמוד מול המחלה החדישה הזאת, מול המגיפה החדישה הזאת? אולי טוב יותר שעזב בביטחון שהוא משאיר אחריו ענפים וענפי ענפים מלבלבים בריאים. אמנם אני מרגישה שאני אומרת זאת מפני שאני הרחקתי כבר מחיי אבי. כלומר הוא נפטר לפני כמה שנים. ואילו את עדיין בתוך אבל, עדיין קרובה לזמן שבו אביך חי, ואולי קלישאה כזאת כגון "טוב שעזב בלי שידע על ההתפתחות המדאיגה" לא יכולה לעלות על דעתך.

דרישת שלום לסידור השמן.
 

mykal

New member
אמסור לו ד"ש לבבית,

כי דבריך המחזקים חדרו לליבי.
וההתלבטות שחיזקת מההתלבטות שלי, ברורים,
וכנראה, שממילא אין 'אחורה' אז רוצה להאמין שכך טוב.
ואלך ל'בית החיים' לבקש מהם עזרה שם בשמים.
שוב מודה לך.
 

אשבל1

New member
mykal יקרה, אני מצטרפת לחיזוקים של עדיה

נשמע שאת עוברת תקופה עם טלטלות שונות, אנחנו כאן תמיד בית עבורך לשתף ולפרוק, מאחלת בריאות והחלמה שלמה לכלתך.
 

mykal

New member
תודה על החיזוק,

ותודה על 'הבית' הזה שמאפשר.
רק תמיד מנסה לא להעמיס את 'הכובד' שלי על הכאב של אחרות כאן.
אבל בהחלט אשתף,
תודה.
 
למעלה