חלום מטריד../images/Emo67.gif
מישהי נתנה לי במתנה סדרת הרצאות בספרות של הסופר חיים באר, זאת אומרת רכשה עבורי את כרטיס המנוי. כיף. אלא שתמיד אני שוכח/לא מספיק לקרוא את הסיפורים שעליהם עתיד חיים באר לדבר בשיעור. תמיד אני קורא, ותמיד זה ברגע האחרון. שלשום עסק חיים באר בסיפורה של עמליה כהנא כרמון "נעימה ששון", יצאתי מוקדם מהעבודה, הלכתי לסניף הספרייה של צומת ספרים בדיזינגוף סנטר, התיישבתי על איזה פוף (יש שם פופים לילדים) קראתי את הסיפור (אגב סיפור מדהים) ונרדמתי. ובחלומי חזרתי לישיבה (נשבע לכם חלום אמיתי) בפוניבז', חילוני כהיום פגשתי בבחור בשם נ' (חבר אמיתי שלי) דיברנו ודיברנו. מצאתי את עצמי יושב איתו לשיחה במקום שנראה כמו בית קפה, שנינו על אותה ספה. הוא היה צריך להביא משהו מהצד שלי שעמד על שידה שהייתה לי בחדר בישיבה. ופשוט עלה עלי, ראיתי את צווארו המסתובב וגרונו כמעט נצמד לפי. הגרון שהה שם זמן רב מדיי. החלו עולות במוחי חשדות, אולי הוא הומו. דיברנו עוד והוא, תוך כדי שיחה ערה, נישק אותי בפה, לנשיקה שלו היה טעם ניטרלי. וחשבתי שהוא חושב שבגלל שאני חילוני שעושה דברים אסורים, הרי שאני נמשך לגברים. לא דחיתי אותו, הוא נרגע מהנשיקה שהייתה פולשנית. בהרגשה כאילו הוא נדחף אלי, ואילו בתמונה שראיתי הייתי אני זה שנשך את שפתיו, מן נשיקה לא מציאותית שבה שפתיו מתארכות ואני מנשק אותן מבחוץ כשהן בתוך פי. שוב, בהרגשה הוא נדחף אלי ובתמונה המוצגת בחלום הוא מנסה להשתחרר ממני. איך שהוא אנחנו בדרך אלי הביתה. אני לא יכול לשכב איתו, הוא עלול להתאהב בי, אני חושב, ואני הלוא לא באמת מעוניין בו. אני חושב, בשבילי הוא עוד דוס ובשבילו אני החילוני היחיד שהוא מכיר. נ' כבחור בישיבה, היה אחד הבחורים המבריקים ביותר, מאלו שמבינים וזוכרים הכל ויש לו אורך רוח וענווה, ויחד עם זאת שחצנות וריחוק כלפי כל מי שנחשב בעיניו לחלש. למדנו חברותא פעם. פעם הוא היה חזק ואיתן וכעת הוא חלש וסהרורי, אני חושב. אני מרגיש שאני עלול לעשות לו עוול ואני מתעורר. ובתחושה: הוא חרדי שסובל מהרהורים אסורים, אני בעיניו האיש שעושה דברים אסורים, ממילא להערכתו אני כנראה הומו. במציאות היומיומית, כך לפחות האמנתי עד החלום, אני לא נמשך לגברים כלל וכלל, הם לא מושכים בעיניי ולא דוחים בעיניי, יצורים לא מיניים. סיפורה של עמליה כהנא כרמון, "נעימה ששון" שקראתי לפני שנרדמתי מספר על ילדה שמאוהבת במורה יחזקאל, המורה נמשך אליה אבל מסרב להתקדם עם זה הלאה "יש כללים" והכללים בעצם עוצרים בעדו. בשלב מסוים בסיפור חל המהפך והוא שהיה בעיניה מעין אלוהים, הופך מאוס. הסיפור והמיניות האסורה בו מאוד מתאימים לרוח החלום ובכל זאת החלום הזה מטריד אותי. אני כאילו מרגיש בושה על כך שחלמתי שהתנשקתי עם גבר ואני מתבייש בכך שאני מתבייש בכך וההודעה הזו היא מעין עונש שאני מעניש את עצמי על הבושה – כי לפי איך שאני תופס את העולם אסור לי "להורות לעצמי" מה לעשות, רק להקשיב לעצמי כדי לדעת מה אני באמת רוצה. וזה מסתבך עם עצמו כי אני כאילו אוסר על עצמי לאסור על עצמי. מישהו יודע משהו על חלומות ומה הם אומרים?
מישהי נתנה לי במתנה סדרת הרצאות בספרות של הסופר חיים באר, זאת אומרת רכשה עבורי את כרטיס המנוי. כיף. אלא שתמיד אני שוכח/לא מספיק לקרוא את הסיפורים שעליהם עתיד חיים באר לדבר בשיעור. תמיד אני קורא, ותמיד זה ברגע האחרון. שלשום עסק חיים באר בסיפורה של עמליה כהנא כרמון "נעימה ששון", יצאתי מוקדם מהעבודה, הלכתי לסניף הספרייה של צומת ספרים בדיזינגוף סנטר, התיישבתי על איזה פוף (יש שם פופים לילדים) קראתי את הסיפור (אגב סיפור מדהים) ונרדמתי. ובחלומי חזרתי לישיבה (נשבע לכם חלום אמיתי) בפוניבז', חילוני כהיום פגשתי בבחור בשם נ' (חבר אמיתי שלי) דיברנו ודיברנו. מצאתי את עצמי יושב איתו לשיחה במקום שנראה כמו בית קפה, שנינו על אותה ספה. הוא היה צריך להביא משהו מהצד שלי שעמד על שידה שהייתה לי בחדר בישיבה. ופשוט עלה עלי, ראיתי את צווארו המסתובב וגרונו כמעט נצמד לפי. הגרון שהה שם זמן רב מדיי. החלו עולות במוחי חשדות, אולי הוא הומו. דיברנו עוד והוא, תוך כדי שיחה ערה, נישק אותי בפה, לנשיקה שלו היה טעם ניטרלי. וחשבתי שהוא חושב שבגלל שאני חילוני שעושה דברים אסורים, הרי שאני נמשך לגברים. לא דחיתי אותו, הוא נרגע מהנשיקה שהייתה פולשנית. בהרגשה כאילו הוא נדחף אלי, ואילו בתמונה שראיתי הייתי אני זה שנשך את שפתיו, מן נשיקה לא מציאותית שבה שפתיו מתארכות ואני מנשק אותן מבחוץ כשהן בתוך פי. שוב, בהרגשה הוא נדחף אלי ובתמונה המוצגת בחלום הוא מנסה להשתחרר ממני. איך שהוא אנחנו בדרך אלי הביתה. אני לא יכול לשכב איתו, הוא עלול להתאהב בי, אני חושב, ואני הלוא לא באמת מעוניין בו. אני חושב, בשבילי הוא עוד דוס ובשבילו אני החילוני היחיד שהוא מכיר. נ' כבחור בישיבה, היה אחד הבחורים המבריקים ביותר, מאלו שמבינים וזוכרים הכל ויש לו אורך רוח וענווה, ויחד עם זאת שחצנות וריחוק כלפי כל מי שנחשב בעיניו לחלש. למדנו חברותא פעם. פעם הוא היה חזק ואיתן וכעת הוא חלש וסהרורי, אני חושב. אני מרגיש שאני עלול לעשות לו עוול ואני מתעורר. ובתחושה: הוא חרדי שסובל מהרהורים אסורים, אני בעיניו האיש שעושה דברים אסורים, ממילא להערכתו אני כנראה הומו. במציאות היומיומית, כך לפחות האמנתי עד החלום, אני לא נמשך לגברים כלל וכלל, הם לא מושכים בעיניי ולא דוחים בעיניי, יצורים לא מיניים. סיפורה של עמליה כהנא כרמון, "נעימה ששון" שקראתי לפני שנרדמתי מספר על ילדה שמאוהבת במורה יחזקאל, המורה נמשך אליה אבל מסרב להתקדם עם זה הלאה "יש כללים" והכללים בעצם עוצרים בעדו. בשלב מסוים בסיפור חל המהפך והוא שהיה בעיניה מעין אלוהים, הופך מאוס. הסיפור והמיניות האסורה בו מאוד מתאימים לרוח החלום ובכל זאת החלום הזה מטריד אותי. אני כאילו מרגיש בושה על כך שחלמתי שהתנשקתי עם גבר ואני מתבייש בכך שאני מתבייש בכך וההודעה הזו היא מעין עונש שאני מעניש את עצמי על הבושה – כי לפי איך שאני תופס את העולם אסור לי "להורות לעצמי" מה לעשות, רק להקשיב לעצמי כדי לדעת מה אני באמת רוצה. וזה מסתבך עם עצמו כי אני כאילו אוסר על עצמי לאסור על עצמי. מישהו יודע משהו על חלומות ומה הם אומרים?
