חלום מוזר
חלמתי חלום, שאני מוצא עצמי ברחוב שאיני מכיר כזה: אנשים מתורבתים מסתבובבים, אין שום רעש. מדרכות נקיות מצואות אשפה. אוטובוסים ללא "סרדינים" בתוכם כאשר כל נוסע מציע לשני מקום ישיבה. כל המושבים ובכלל כל האוטובוס ללא גרפיטיס, נראה כאילו המושבים הוכנסו רק אתמול אם כי הם שם כבר למעלה מעשר שנים... מהמם. החדשות ברדיו ללא הפסק מודיעות מדי פעם על זן חדש של פרחים שהאנשים ברחוב מדברים עליו כאשר מחליפים דיעות עליו וכל אחד מציע לשני את מה שהביא אתו מהבית... השתגעו האנשים. בחנויות הספרים, יש פרסומות לספרוני כיס ללשון ובחינם בעבור מילים לא שגרתיות כמו, רצח בעבור עכיפה בכביש, בגלל כלב, סתם כזה, אונס ועוד מילים לא מהעולם הזה. כן, יש הסבר על המושג תאונות דרכים - מסתבר שהמונח לא מוכר. כל זה - כך בחלום ששקעתי בו חזק - בגלל העמותה בשם מליצה (לא טעיתי אכן זה השם) וזו הצליחה למצוא שיטה שבזכותה היגענו למצב המתואר, לפיה ניתן ליצור אנשים חדשים ללא היסודות המוכרים - חינוך, ערכים וכל השטויות האלה כאשר את התוצאות רואים מיד ולא כעבור חמש-עשר שנים, מין משהו כמו מאכל טבעולי בטעם בשר או חינוך סינתטי והכול כאמור הודות לעמותה... לא ייאמן. לפתע, בשעה שלוש לפנות בוקר, התעוררתי לקול צפירת מכונית ומייד רצתי למחשב להעלות את החוויה. כן רבותיי, אם רוצים שנגיע לאלה, יש לעשות הכול מהתחלה: לאט לאט, כל פעם להכניס דבר חדש (פן יחשבו שהעוסקים בכך יצאו מדעתם) - הורגים- - - ועוברים לשני ובעיקר כמו שאמר ג'וליאני, שללא התייחסות לדברים הקטנים, כאילו לא עשינו דבר. עתידי המנחם
חלמתי חלום, שאני מוצא עצמי ברחוב שאיני מכיר כזה: אנשים מתורבתים מסתבובבים, אין שום רעש. מדרכות נקיות מצואות אשפה. אוטובוסים ללא "סרדינים" בתוכם כאשר כל נוסע מציע לשני מקום ישיבה. כל המושבים ובכלל כל האוטובוס ללא גרפיטיס, נראה כאילו המושבים הוכנסו רק אתמול אם כי הם שם כבר למעלה מעשר שנים... מהמם. החדשות ברדיו ללא הפסק מודיעות מדי פעם על זן חדש של פרחים שהאנשים ברחוב מדברים עליו כאשר מחליפים דיעות עליו וכל אחד מציע לשני את מה שהביא אתו מהבית... השתגעו האנשים. בחנויות הספרים, יש פרסומות לספרוני כיס ללשון ובחינם בעבור מילים לא שגרתיות כמו, רצח בעבור עכיפה בכביש, בגלל כלב, סתם כזה, אונס ועוד מילים לא מהעולם הזה. כן, יש הסבר על המושג תאונות דרכים - מסתבר שהמונח לא מוכר. כל זה - כך בחלום ששקעתי בו חזק - בגלל העמותה בשם מליצה (לא טעיתי אכן זה השם) וזו הצליחה למצוא שיטה שבזכותה היגענו למצב המתואר, לפיה ניתן ליצור אנשים חדשים ללא היסודות המוכרים - חינוך, ערכים וכל השטויות האלה כאשר את התוצאות רואים מיד ולא כעבור חמש-עשר שנים, מין משהו כמו מאכל טבעולי בטעם בשר או חינוך סינתטי והכול כאמור הודות לעמותה... לא ייאמן. לפתע, בשעה שלוש לפנות בוקר, התעוררתי לקול צפירת מכונית ומייד רצתי למחשב להעלות את החוויה. כן רבותיי, אם רוצים שנגיע לאלה, יש לעשות הכול מהתחלה: לאט לאט, כל פעם להכניס דבר חדש (פן יחשבו שהעוסקים בכך יצאו מדעתם) - הורגים- - - ועוברים לשני ובעיקר כמו שאמר ג'וליאני, שללא התייחסות לדברים הקטנים, כאילו לא עשינו דבר. עתידי המנחם