חסרת שם היחידה
New member
חלום מוזר מאוד...
חלמתי חלום קצת הזוי-בלשון המעטה. הרקע לזה (חשוב נראה לי) היה שכבר איזה חודש לא הייתי בבית העלמין-לא יצא,וגם לא מי יודע מה היה לי מצב רוח. בקיצור,אתמול חלמתי שאני הולכת לבית העלמין לבד,ואז בכניסה אבא מחכה לי,הולך לקראתי-קצת מבואס,ואז כשהוא מבחין בי מחייך קורא לי אפילו בשם החיבה שלי (שהיה ייחודי רק לו,אפ אחד אחר לא קורא לי ככה-אני גם לא מרשה). ואז,טוב זה ממש הזוי, אנחנו הולכים ביחד לאיפה שרחבת הלויות.אין שם אפ אחד. רק אנחנו.מתיישבים על איזה ספסל-די צמוד לאיפה שנושאים הספדים. והוא מוציא מהשקית תמרים ואגוזי מלך. מתחיל לאכול מהם,ואומר לי שהיתר בשבילי. אני כולי בשוק,אומרת לו שאני לא אוכלת תמרים-זה תמיד הגעיל אותי,והוא יודע!! ואגוזי מלך מה קשור??? כולי המומה. הוא אומר לי משהו,מפטפט איתי שיחת חולין כזו של "מה נשמע, מה עושה?"כאילו חזר מחו"ל או משהו. ואז אני אומרת לו, תגיד מה התיישבנו פה? בוא ניסע לאיזה בית קפה! הוא נותן לי נשיקה,על הלחי. אומר לי שהוא בא איתי לכל מקום תמיד,מה זה משנה לאן הולכים. נורא חם אז נשב פה. כאילו הוא לא מבין איפה אנחנו ואני לא אומרת לו-משהו כזה. באיזשהו שלב של השיחה התעוררתי. אני לא זוכרת את רוב התוכן שלה. איזה הזוי נכון??? אם הוא היה בחיים הייתי צוחקת עליו על התמרים,בחיי!! והכי חשוב, עזבו את הקטע של בית העלמין,הוא באמת בא איתי לכל מקום-אפילו הוא אמר. ובחלום הוא היה בריא,והיו לו עדיין 2 רגליים. והוא קרא לי בשם החיבה שלי. היה פשוט ורגיל ואוהב-אבא שלי.
חלמתי חלום קצת הזוי-בלשון המעטה. הרקע לזה (חשוב נראה לי) היה שכבר איזה חודש לא הייתי בבית העלמין-לא יצא,וגם לא מי יודע מה היה לי מצב רוח. בקיצור,אתמול חלמתי שאני הולכת לבית העלמין לבד,ואז בכניסה אבא מחכה לי,הולך לקראתי-קצת מבואס,ואז כשהוא מבחין בי מחייך קורא לי אפילו בשם החיבה שלי (שהיה ייחודי רק לו,אפ אחד אחר לא קורא לי ככה-אני גם לא מרשה). ואז,טוב זה ממש הזוי, אנחנו הולכים ביחד לאיפה שרחבת הלויות.אין שם אפ אחד. רק אנחנו.מתיישבים על איזה ספסל-די צמוד לאיפה שנושאים הספדים. והוא מוציא מהשקית תמרים ואגוזי מלך. מתחיל לאכול מהם,ואומר לי שהיתר בשבילי. אני כולי בשוק,אומרת לו שאני לא אוכלת תמרים-זה תמיד הגעיל אותי,והוא יודע!! ואגוזי מלך מה קשור??? כולי המומה. הוא אומר לי משהו,מפטפט איתי שיחת חולין כזו של "מה נשמע, מה עושה?"כאילו חזר מחו"ל או משהו. ואז אני אומרת לו, תגיד מה התיישבנו פה? בוא ניסע לאיזה בית קפה! הוא נותן לי נשיקה,על הלחי. אומר לי שהוא בא איתי לכל מקום תמיד,מה זה משנה לאן הולכים. נורא חם אז נשב פה. כאילו הוא לא מבין איפה אנחנו ואני לא אומרת לו-משהו כזה. באיזשהו שלב של השיחה התעוררתי. אני לא זוכרת את רוב התוכן שלה. איזה הזוי נכון??? אם הוא היה בחיים הייתי צוחקת עליו על התמרים,בחיי!! והכי חשוב, עזבו את הקטע של בית העלמין,הוא באמת בא איתי לכל מקום-אפילו הוא אמר. ובחלום הוא היה בריא,והיו לו עדיין 2 רגליים. והוא קרא לי בשם החיבה שלי. היה פשוט ורגיל ואוהב-אבא שלי.
