חלב ועגבניות

soniCBoom2

New member
חלב ועגבניות

"מצוקת העגבניות" של החודש האחרון שוב העלתה את הנושא לכותרות, ושוב ניתן לקרוא מאמרים כמו למשל של שטרסלר, שקוראים לצמצום הפיקוח הממשלתי והכנסת הייבוא, לצד מחאות של החקלאים נגד ה"תיווך" שהתוצרת שלהם עוברת בדרך ליצרן.
אז למה זה קורה בעצם? למה אנחנו לא משלמים 4 ש"ח לליטר חלב? למה וירוס בגידול העגבניות בישראל=אין עגבניות בישראל?
 
הממשלה הזניחה את תכנון החקלאות לטובת השוק החופשי

אידיאולגיה ה"להשאיר הכל לשוק החופשי"
ללא התערבות ממשלתית בפגמי וכשלי השוק
הובילה למצב הנוכחי:
1. ריכוזיות בשוק החקלאי (לא של החקלאים, אלא של רשתות השיווק)
2. אי מלחמה בפערי התיווך
3.אי מעבר מסיבסוד עקיף לסיבסוד ישיר של החקלאים, כמו בשאר העולם.
4. הזנחה של עידוד ממשלתי לשידרוג טכנולוגי של המשקים החקלאיים
5. הרחבת מספר העובדים הזרים במקום צמצומם ע"י השקעת בהכשרות
העובד המקומי.

תפקידה של הממשלה לתכנן לעשרות שנים קדימה,
אבל הממשלה אידיאולגית, עומדת מהצד ומתנגדת להוצאות כספיות
(פקידי משרד האוצר)
 
זה היה נושא רציני לפני הבחירות

הניסיון ליישר קו עם מדינות ה-OECD ובייחוד מדינות אירופה המתקדמות
במערכת שוק שתומכת ישירות בחקלאי מתוך הכרה בחשיבות התוצרת החקלאית
ומוצריה הבסיסיים והחיוניים לאדם (ירקות, לחם, חלב, ביצים..) וערכיה הציוניים
ביישוב הארץ (מושבים וקיבוצים ויישובים חקלאיים).

המטרה
תמיכה ישירה ליצירת שוק הוגן לכולם, בו מוצרי המזון היסודיים זולים לצרכן,
מצד אחד, ומעניקים פרנסה מכובדת לחקלאי, מצד שני.

תמיכה ישירה - סובסידיה ישירה לכיס החקלאי.
תמיכה עקיפה - תמיכה דרך חסימת יבוא וקביעת כמויות
ייצור תוצרת הקובעים את מחירי השוק.

נושא החקלאות לפני הבחירות:
http://www.themarker.com/news/macro/1.2574096

מדיניות משרד החקלאות - תמיכות נוכחיות:
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-366400-00.html
 

soniCBoom2

New member
איפה נכנסת כאן בעצם בעיית התיווך שמדברים עליה?

הטוענים כנגד "ביכורי השדה"?
 
שרשרת המזון

נושא אספקת ירקות ופירות למשק מבוסס על 3 תחנות:
1. מהיצרן לסיטונאי (חקלאי לשוק הסיטוני)
2. מהסיטונאי לקמעונאי (מהסיטוני לרשת השיווק או המכולת)
3. מהקימעונאי לצרכן.

עמלת התיווך מוגדרת כתוספת המחיר הנגבית מהחקלאי ועד הצרכן.
והמטרה היא לצמצמה מ-2 סיבות - מחיר זול לצרכן ומרווח רווח הוגן לחקלאי.

נושא הריכוזיות המזון בישראל הוא ידוע כשלב הקימעונאי.
כלומר כאשר בד"כ החקלאי מוכר קילו מלפפונים ב-0.9 שקל לסיטוני
והמלפפון נמכר ב-6.3 לק"ג בשופרסל.

הכח הרב שהיה קיים (ועדיין קיים) בשליטה הריכוזית של מגה ושופרסל בישראל.
מביא לעליות מחירים.

ישנם 2 יוצאי דפן לכך:
1. העלאת מחירים ע"י החקלאי עקב אירועי טבע
2. ריכוזיות סיטונאית - כמו "ביכורי שדה" (אך הם שולטים רק באזור מסוים בארץ)

הפתרונים:
1. הוזלת התיווך ע"י אספקת מזון ישירה מהחקלאי לצרכן
או פירוק הריכוזיות, עד כמה שאפשר, בשלב התיווך.
2. סובסידיה ישירה לחקלאי - המונעת סגירת משקים וביטחונות מפני אירועי טבע
השומרים על רווח לחקלאי לאורך שנים ומחירים יותר קבועים ונמוכים מתוך
שיקולים בריאותיים והיותם מוצרי יסוד (שיקול חברתי וערכי).

בכל אופן השוק החופשי מתקשה בשוק החקלאי
ויש צורך לתיקונים ואיזונים תמידיים מצד המדינה.

כמו כן על הממשלה מוטלת האחריות לתכנן את החקלאות
בראייה של עשרות שנים קדימה.
 

ai21

New member
לעומת ענפים אחרים - החקלאות רחוקה מאוד משוק חופשי

זאת לא תופעה ייחודית לישראל, אלא תופעה עולמית.
אירופה למשל - מסבסדת משמעותית ענפים מסויימים (חלב למשל, שהאירופים החליטו שהוא ענף אסטרטגי), מה שגורם למחיר אבקת חלב אירופית להיות זולה משמעותית מאבקת חלב ישראלית.
&nbsp
לישראל כן יש מספר מאפיינים מיוחדים - ובראשם דרישות הכשרות, ונושא השמיטה.
ולצידם מנגנוני הגנה מאוד קשוחים מפני תחרות - המונעים ייבוא.
&nbsp
למעשה, מדובר פה על שילוב של בעיית השמיטה הייחודית, ומנגנון ייבוא מסורבל.
אנחנו נמצאים בשלהי שנת השמיטה, ולכך יש השלכה על ההיצע (השמיטה מגבילה את הגמישות, כי רק חקלאים שנערכו אליה יכולים לגדל ורק גידולים מהסוג שנרשמו אליו), ומצד שני - הייצואנים שהתעלמו הדרישות השמיטה, נתקעו עם סחורה שהם לא יכלו למכור בארץ והפסידו הרבה.
יש טענות על כך שבעיות מסויימות גרמו להיצע לרדת מעבר לצפוי, אבל זה דווקא לא חריג ולא מסביר את העלייה החריגה.
לצד זאת, החקלאים מנסים למנוע ייבוא שיכסה על בעיות ההיצע - וכך המחירים זינקו.
&nbsp
הפיתרון הקלאסי במקרים כאלו - הוא הימנעות ממלחמה בסבסודים (תוך החלשת ענפים מסויימים), לצד סבסוד ענפים שיוחלט שהם כן אסטרטגיים.
מחיר החלב הטרי לא ירד, אבל מחיר מוצרי החלב (שיכולים לעבור לשימוש באבקת חלב) ירד משמעותית.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
מחיר הירקות בארץ הוא נמוך מאוד בהשוואה למדינות מערביות (ולכן ישראל מייצאת לאירופה הרבה מאוד ירקות), וירקות אלו נחשבים איכותיים מאוד.
לכן יש הגיון בתגבור מנגנוני ביטוח מפני אסונות לא צפויים (שמיטה אינה אחת מהן),
ומצד שני - קביעת רף יחסי שמעבר אליו פותחים את השוק לייבוא (תוך מיסוי שמגביל את המחיר שאליו המחיר יוכל לרדת, כדי לשמר את רווחי היצרנים ולסייע להתאוששותם).
סבסוד - הוא פשוט לא הגיוני כשמדובר בענף רווחי ותחרותי שאינו אסטרטגי.
 

paretomc

New member
כלכלה היא ענף במצוקה קשה, מסובסד בכל העולם

חקלאים רבים חיים על הלוואות או על נכסי העבר.
המעורבות הממשלתית ארוכת השנים בהקצאות, במכסות ייצור, בסבסוד חלק מהתשומות, באכיפת מנגנונים נוקשים ובהטלת מסים לא הוגנים, הובילה חקלאים לקבל החלטות שגויות במשך שנים.
&nbsp
אם רוצים לקיים את ענף החקלאות, סבסוד הענף חיוני כאשר כל מדינות העולם מסבסדות את החקלאים שלהן, וכאשר העולם השלישי מייצר בזול, זול מאוד.
&nbsp
אגב, לא חייבים להחליט הכל או כלום - אפשר לסבסד גידולים שעוזרים בפיזור האוכלוסייה (כל מה שניתן לגדל בערבה לדוגמא), שתורמים להתפתחות המשק (גידולים טכנולוגיים) ושחשובים לבטחון התזונתי הישראלי (תוצרת טרייה), ובמקביל לצמצם תמיכה בגידולים שאינם עומדים בקריטריונים.
&nbsp
בעיקר חשוב שהמדינה תצא מהמעורבות הישירה בקבלת החלטות עסקיות של חקלאים, ותכנס למעורבות מול רשתות השיווק בעלות הכח העודף בשוק, כדי להפוך את השוק למשוכלל יותר.
&nbsp
והערה אחרונה - לא קרה כלום...
סה"כ ישראלים נאלצו להתמודד עם מחסור בפירות, ירקות ועוף לכמה שבועות. עדיף מצב בו מתמודדים עם "מחסור" זניח וחסר משמעות לחודש פעם בשנתיים-שלוש מאשר מצב בו משקיעים כספים גדולים ומעוותים את השוק כדי להבטיח שלגברת ל. מצהלה לא תחסר עגבנייה יפה ועסיסית לעולם
 

ai21

New member
את טענת המצוקה אני לא מקבל.

רווחים נמוכים קיימים בהרבה ענפים בשוק החופשי.
מי שלא מצליח לעמוד בתחרות - עובר לענף אחר.
&nbsp
עם המסקנות אני מסכים.
המנעות מסיבסוד תחרות מול ענפים שמסובסדים באופן עמוק (ומתקשים להתחרות מול אירופה),
או כאלו שעתירים בכוח אדם (ולכן מתקשים להתחרות מול ירדן וטורקיה)
ולצד זאת התמקדות במתן פתרונות בתחומים שיש להם חשיבות אסטרטגית.
אולי אין ייחודיות בעגבניה ישראלית, אבל פילפלים וגזרים ישראלים נמכרים בכמויות במזרח אירופה ורוסיה - שם כוח האדם מאוד זול,
מה שמראה שכן יש פה ייחודיות ויתרון - וחשוב להגן עליו מפני משברים לא צפויים וזמניים.
&nbsp
&nbsp
את הרעיון שחקלאות היא תחום אסטרטגי שצריך להגן עליו - נטשנו כבר בשנות החמישים עתירות הפאתוס הסוציאליסטי.
לא ניתן לספק את כל צרכי הדגנים של ישראל בעזרת גידול מקומי, כשהתחרות היא מול דגן זול מאוד מארה"ב, ששבר את השוק גם בעולם השלישי.
ולכן התמקצעו ב3 תחומים:
גידול דגנים למספוא (ללא השקיה),
גידול דגנים מלאים (יקרים ולא עמידים בהובלה) לצריכה מקומית. (שוק שמאוד התרחב בעשור האחרון).
וגידול חיטה קשה לצרכי ייצוא.
את זה - גם הסוציאליסטים של בן גוריון הצליחו להבין.
 
למעלה