לעומת ענפים אחרים - החקלאות רחוקה מאוד משוק חופשי
זאת לא תופעה ייחודית לישראל, אלא תופעה עולמית.
אירופה למשל - מסבסדת משמעותית ענפים מסויימים (חלב למשל, שהאירופים החליטו שהוא ענף אסטרטגי), מה שגורם למחיר אבקת חלב אירופית להיות זולה משמעותית מאבקת חלב ישראלית.
 
לישראל כן יש מספר מאפיינים מיוחדים - ובראשם דרישות הכשרות, ונושא השמיטה.
ולצידם מנגנוני הגנה מאוד קשוחים מפני תחרות - המונעים ייבוא.
 
למעשה, מדובר פה על שילוב של בעיית השמיטה הייחודית, ומנגנון ייבוא מסורבל.
אנחנו נמצאים בשלהי שנת השמיטה, ולכך יש השלכה על ההיצע (השמיטה מגבילה את הגמישות, כי רק חקלאים שנערכו אליה יכולים לגדל ורק גידולים מהסוג שנרשמו אליו), ומצד שני - הייצואנים שהתעלמו הדרישות השמיטה, נתקעו עם סחורה שהם לא יכלו למכור בארץ והפסידו הרבה.
יש טענות על כך שבעיות מסויימות גרמו להיצע לרדת מעבר לצפוי, אבל זה דווקא לא חריג ולא מסביר את העלייה החריגה.
לצד זאת, החקלאים מנסים למנוע ייבוא שיכסה על בעיות ההיצע - וכך המחירים זינקו.
 
הפיתרון הקלאסי במקרים כאלו - הוא הימנעות ממלחמה בסבסודים (תוך החלשת ענפים מסויימים), לצד סבסוד ענפים שיוחלט שהם כן אסטרטגיים.
מחיר החלב הטרי לא ירד, אבל מחיר מוצרי החלב (שיכולים לעבור לשימוש באבקת חלב) ירד משמעותית.
 
 
 
מחיר הירקות בארץ הוא נמוך מאוד בהשוואה למדינות מערביות (ולכן ישראל מייצאת לאירופה הרבה מאוד ירקות), וירקות אלו נחשבים איכותיים מאוד.
לכן יש הגיון בתגבור מנגנוני ביטוח מפני אסונות לא צפויים (שמיטה אינה אחת מהן),
ומצד שני - קביעת רף יחסי שמעבר אליו פותחים את השוק לייבוא (תוך מיסוי שמגביל את המחיר שאליו המחיר יוכל לרדת, כדי לשמר את רווחי היצרנים ולסייע להתאוששותם).
סבסוד - הוא פשוט לא הגיוני כשמדובר בענף רווחי ותחרותי שאינו אסטרטגי.
