למה, לכל הרוחות?!
למה הוא אמור לדעת שהוא רוצה ממנה קשר רציני?! למה אחרי שתי שיחות טלפון וחצי דייט אני אמור לדעת שאת הדבר הכי טוב בחיים שלי? זו בדיוק אותה ראייה ילדותית כמו של הכותבת. נכון, משיכה ופרפרים זה הא' ב' של תחילת קשר, אבל עם כל הכבוד, אין לי מושג מי ומה את גם אחרי 2-3 פגישות, ולקרוא למה שיש ביני לבינך (אחרי היכרות כל כך שיטחית ושופטת) משהו רציני זה נורא טיפשי ואינפנטילי. ממש כמו ילדה בת 12 שמתכננת איך תראה החתונה שלה. עם כל הכבוד, אין לך שום זכות לדרוש ממנו דרישות כאלה ממש כמו שאין לו הזכות לדרוש את זה ממך. דמייני מה היה קורה אם היית מכירה שניים במקביל, ונפגשת עם האחד, למרות שהשני מוצא בעינייך יותר וגם איתו בא לך לצאת, אז מה? זה אומר שאת בוגדת? לא, כי לאף אחד אי אפשר לבוא בטענות שכעדיין אי אפשר לקרוא לזה קשר. אם הדברים יעבדו ויזרמו כמו שצריך, וההיכרות תעשה לשניכם טוב, אז, ורק אז, יש את הזכות לדרוש "רצינות". עד אז את בגדר אדם זר. וזה לא משנה כמה דיברתם בטלפון (ולידיעתך אני בטוח שהוא דיבר בטלפון יותר עם נציגת חברת הכבלים, זה אומר שיש לה חזקה עליו?! לא!). אי אפשר לדרוש רצינות ממישהו לגבי קשר בלי להכיר אותו, ולהיפך. והשטות הזו ש-"אני רוצה קשר רציני" בדייט ראשון, כל כך ילדותית וכל כך צרה, שאין פלא שהם בורחים. כי תכל'ס, מי רוצה קשר רציני עם מישהי שאין לה מושג מה המשמעות של זה. ולא, גברת, כמו שזה נראה, אין לך מושג מה זה. ולגבי הכותבת, הוא הצהיר על כוונותיו מלכתחילה, זו הבעיה שלה (!!!) שהיא המשיכה עם זה, כך שלגיטימיות ההתבכיינות פגה לה, מייד אחרי שהצהיר על כוונותיו.
