אבל את מדסקלדת גם באנגלית..
אם אינך יכול לנצחם - עשה כאילו הפסדת בכוונה. אם אינך יכולשכנעם - בלבל אותם. אם זה לא עוזר - שעמם אותם. אם גם זה לא עוזר - הכן מצגת. =-=-= פאוור-פוינט עושה אותך מטומטם ועדת החקירה של אסון קולומביה פירסמה באוגוסט את הפרק הראשון בדו"ח המסביר מדוע התרסקה המעבורת. כצפוי התברר שחומר הבידוד של החללית היה הגורם העיקרי לאסון. אבל הוועדה גם הצביעה על אשם נוסף: "פאוור-פוינט", תוכנת המצגות המפורסמת של מיקרוסופט. נאס"א, טענה הוועדה, סומכת יותר מדי על פאוור-פוינט לצורך הצגתו של מידע מורכב, במקום להשתמש בכלים המסורתיים של דוחות טכניים הנכתבים בדיו על נייר. כשמהנדסי נאס"א העריכו שייתכן שנגרמה פגיעה בכנף במהלך המשימה, הם הציגו את ממצאיהם במצגת פאוור-פוינט מבלבלת - עמוסה כל כך בנקודות ובקיצורי מונחים עד שהיה כמעט בלתי אפשרי להבינה. "קל להבין כיצד מנהל בכיר עשוי היה לקרוא את המצגת הזאת ולא להבין שהיא עוסקת במצב של סכנת חיים", ציינה הוועדה בחומרה. פאוור-פוינט היא הכלי הפופולרי ביותר בעולם להצגת מידע. בשוק מסתובבים כיום 400 מיליון עותקים של התוכנה, ואין כמעט החלטה עסקית שאינה מתקבלת בלעדיה. אבל מה אם פאוור-פוינט באמת הופכת אותנו לטיפשים יותר? אדוארד טאפט, התאורטיקן המפורסם של הצגת מידע, העלה השנה אותו טיעון בדיוק במאמר ארוך וזועם שנקרא "הסגנון הקוגניטיווי של פאוור-פוינט". ב82- דפי החוברת הדקה שפירסם טען טאפט שהימצאותה של תוכנת מיקרוסופט בכל מקום מאלצת את האנשים לעוות את הנתונים עד כדי חוסר הבנה. כדוגמה הוא הזכיר את העובדה שהרזולוציה הנמוכה של שקופית הפאוור-פוינט גורמת לכך שהיא מכילה בדרך כלל רק 40 מלים, או בקושי שמונה שניות של קריאה. פאוור-פוינט גם מעודדת את המשתמשים להסתמך על רשימת נקודות, טכניקה "אנליטית שגויה", כך כתב, העוקפת את אחריות הדובר לקשור את כל המידע יחד. אולי הגרוע מכל היא הדרך שבה פאוור-פוינט מציגה טבלאות. טבלאות המופיעות בעיתונים כדוגמת "וול סטריט ג`ורנל" מכילות עד 120 פריטים בממוצע. דבר זה מאפשר לקוראים להשוות קבצי מידע גדולים. אולם, כפי שגילה טאפט, משתמשי פאוור-פוינט מפיקים בדרך כלל טבלאות המכילות רק 21 פריטים. בסופו של דבר, כך סיכם, פאוור-פוינט ספוגה ב"גישה של מסחריות שהופכת כל דבר לנאום מכירות". מנהלי מיקרוסופט, כמובן, אינם מסכימים עם קביעה זו. סיימון מרקס, מנהל המוצר של פאוור-פוינט, מגיב וטוען שטאפט הוא אוהד של "צפיפות מידע", הצגת טונות של נתונים לקהל. גם את זה אפשר לעשות באמצעות פאוור-פוינט, הוא אומר, זו שאלה של בחירה. "אם יאמרו לאנשים שהם יצפו במצגת צפופה להחריד, הם לא ירצו בה". לפאוור-פוינט עדיין יש אוהדים במסדרונות השלטון. קולין פאוול השתמש בפברואר במצגת שקופיות כשהציג את טיעוניו לפני ארגון האו"ם כי בידי עיראק מצוי נשק להשמדה המונית. כמובן, בהתחשב בכך שאותם כלי נשק עדיין לא נמצאו, אולי טאפט עלה על משהו. אולי פאוור-פוינט מתאימה בצורה ייחודית לעידן המודרני של בלבול - עידן שבו מניפולציה בעובדות חשובה לא פחות מהצגתן באופן בהיר. אם אין לך מה לומר, אולי אתה פשוט זקוק לכלי הנכון שיסייע לך איך לא להגיד זאת. קלייב תומפסון =-=-= לא יודע מה המקור, קיבלתי מעמיתה לעבודה =-=-=
