חלק מהעניין בביטויים...
הוא גם המילים עצמן - העובדה שכך רגילים לומר אותן, שהן מופיעות בצורה הזאת גם במקורות וכד'. אתה יכול להגיד אפילו "תצא חייתו" שמילולית זה בדיוק אותו דבר (חיה = נפש), והצירוף נכון אפילו בעברית צחה שבצחה, אבל זה לא הביטוי. במקורות לא מופיע הביטוי נפח רוחו בעבר (לפחות לא בפרויקט השו"ת), וסביר להניח שזו הסיבה שהוא גם לא מקובל בציבור. לעומת זאת תיפח רוחו בעתיד מופיע המון במקורות ארץ-ישראלים. ("נפחה נפשה" הוא בירמיהו טו,ט, ויש גם תיפח נפשו בעתיד אצל חז"ל).