חיקוי

[ofiri03]

חיקוי

הבן שלי PDDNOS בן 3+ מחקה ילדים אחרים ללא אבחנה.הוא בגן תקשורתי ומחקה תנועות וקולות של ילדים אחרים. גם בגן הקודם,גן רגיל,היה מחקה ילדים קטנים ממנו שמדברים בצורה משובשת וצוחק מזה. בעבר היה מחקה קלטות וזה עבר לו כשנתן קפיצה בדיבור. רציתי לדעת האם גם החיקוי של ילדים אחרים ללא אבחנה וחזרה על דברי אחרים(אקולליה)זה משהו שעובר,או ניתן להפחית ואיך.

 

[נונינה1]

כמה דברים.

חיקוי של התנהגויות, גם אם לא רוציות, הוא דבר נורמלי וחיובי אצל ילד פדד. והעובדה שהוא מחקה התנהגויות אוטיסטיות לא תשפיע על ההתפחות שלו לרעה. התגובה הנכונה לדעתי היא התעלמות מהתנהגות לא רצויה - וכך היא תעלם בהדרגה. העובדה שהוא צוחק מדיבור משובש היא אולי לא פוליטיקלי קורקט אבל גם לדעתי מעיד על התפתחות, ואינטליגנציה גבוהה. לגבי אקולליה - חזרה על דיברי אחרים. נראה לי שזה יותר אימון ותשומת לב לנאמר מאשר אקולליה טכנית קלאסית לפי הדברים האחרים שאת אומרת.

 

[micmaoz]

לי זה פחת אבל הצורך שם

אני זוכרת עצמי כילדה עושה בדיוק אותם דברים! ולא רק את הילדים בגן אני חיקיתי, כי אם גם מבוגרים כמו הגננות, מורות (מאוחר יותר) ואנשים ברחוב ובאוטובוס כשנסעתי עם אמא שלי. מה שתמיד משך אותי לחקות היו אנשים עם טיקים שונים ומשונים, ילדים ואנשים עם צורת דיבור מוזרה... אמא שלי היתה תמיד כועסת עלי משום שזה היה מביך אותה נורא מול המבוגרים, אבל לא יכולתי להפסיק. כן, גם חזרתי על דברי אחרים הרבה וזה גם היה מוציא את מי מדעתה- תמיד חשבה שעשיתי זאת בכוונה לעצבן (בילדותי לא היו מודעים לאספרגר, PDD לסוגיו והסימפטומים). בכל אופן, אני לא זוכרת באיזה גיל הכל הפסיק אצלי ועבר לפנים הראש, אבל אני יודעת שבגיל 11-12 כבר לא עשיתי את זה מול אנשים. וכשאני אומרת פנים הראש, לזה בדיוק אני מתכוונת- גם היום כמבוגרת, אני מוצאת עצמי חוזרת על דברי אנשים שוב ושוב, אבל במחשבה, בראש. גם היום אני נמשכת לטיקים ולמוזרויות בתנועה של אנשים, אז אני עוקבת במבט מבלי לחקות ובראשי מדמיינת איך אני מחקה (מכיוון שיש לי צורת מחשבה וזכרון וויזואלי אני יכולה לדמיין הכל בצורת תמונה או וידיאו). כך, שזה לא ממש עבר לגמרי, אבל למדתי איך להתאים את הצורך שלי לחברה שלא מקבלת התנהגות שכזו. מיכל