חיקויים

[nonana]

חיקויים../images/Emo4.gif

היום שלושת הילדים שלי שיחקו במשפחה, נעה האם נדב האבא ונעמה התינוקת, אני הייתי ממש מופעמת מזה שמעבר לדינמיקה שמעתי מושגים שבעצם אני אומרת אותם (חיקוי מושלם). האם פעם שאלתם את עצמכם עד כמה אנו מחקים את הורינו? האם אנו מתוחכמים יותר? או אולי בעצם אנחנו קופי של הורינו? האם בזה שאנחנו כל כך רוצים להתנהג שונה ואחרת (בטענה שאנחנו משכילים יותר, התקשורת וחומרי הלימוד מרובים יותר) אנחנו בעצם ללא מודעות מחנכים באותה צורה? או אולי בחלקית אבל האם לפי בחירה או שזה בא בטיבעיות?

 

[לאה_מ]

קודם כל, אני מוכנה "לקחת" את

ההתנהגות של ההורים שלי. אין לי בעיה איתה. גם בדברים שאני חושבת שהם שגו, אני עדיין חושבת שהם העניקו לנו חינוך נפלא, והם בהחלט שימשו ועדיין משמשים לי דוגמא ומקור לעצות טובות. אני גם לא חושבת שאני טובה יותר מההורים שלי. אני לא משכילה יותר (או פחות) מהם, לא מודעת פחות למתרחש בארץ ובעולם, לרבות בתחום החינוך (בין היתר, משום שאמא שלי עוסקת בחינוך וחשופה להרבה תכנים והרבה מידע בתחום הזה). אז אצלי קשה להבדיל בין הבחירה לחוסר הבחירה. אצל בן זוגי זה יותר מודגש. יש לו הרבה אי הסכמות עם אבא שלו, ואני יודעת שהוא מאד משתדל לנהוג להיפך (בעיקר מאבא שלו, אבל גם מאמא שלו). לא תמיד זה מצליח. יש הרבה התנהגויות שטבועות אצלנו (למשל, כל מיני הערות פולניות כמו "תנעל נעלי בית" או גערות בסגנון "למה לא לקחת מעיל? אמרתי לך לקחת מעיל לפני שיצאנו מהבית!") - דברים שלמרות שכשהוא חושב על זה באופן מושכל לא נראה לו שחכם לומר אותם, וזה בכל זאת "מתפלק". אבל לזכותו יש לציין, שהוא משקיע אנרגיה בעניין הזה, ובהחלט מורגש אצלו שינוי משמעותי במשך השנים. כך שמסקנתי (לפחות לפי הנסיון שלי) היא - ודאי שיש הרבה דברים טבועים, שאנו עושים אותם למרות רצוננו להיות שונים, אבל אפשר לשנות התנהגות, וזה מאד תלוי בחשיבות שמייחסים לכך ובמאמץ שמוכנים להשקיע בשינוי.

 

[nonana]

ומה עם ההתנהגות של ילדינו?

לפעמים אני מתנהגת לא תמיד לפי הכללים שקבעתי לעצמי (כמו כעס מיותר), ובכל זאת הילדים אימצו התנהגות זו דרך משחק, אז ישר עולה בראשי השאלה של "האם ילדי יתנהגו כמוני?" ואני חושבת שכן בעיקר מושגים שהם מאמצים. ולא תמיד אני מרוצה מזה. אז ישר עולה בראשי שבעצם כמעט אותו מודל של הורים אנחנו בעצם מעבירים מדור לדור.

 

[נעה גל]

אנחנו בני אדם - עם חולשות ויתרונות

ואנחנו לא מנותקים מהעבר שלנו מאיך שחינכו אותנו - בסופו של דבר, אנחנו תוצר של החינוך הזה. יש דברים שאני יודעת שאני עושה ומתנהגת כמו אימא שלי, ויש דברים ש"סימנתי" לי אותם מראש, ואני, כמו שלאה_מ אמרה, משקיעה מאמץ ומשנה אותם בי, בשביל לא לפגוע בילדי בנקודות האלה. מעבר לזה, להקשיב לילדים משחקים זה שיעור נפלא באיך אנחנו נשמעים. ואם אנחנו לא אוהבים את מה שאנחנו שומעים, זה הזמן לקום ולנסות לשנות את זה. אגב, בחיקוי הזה של הילדים, יש גם המון דברים טובים. אנחנו משתדלים לדבר עם אורן בגובה העיניים ובשפה נכונה ונקיה וכך גם היא מדברת וזה נעים לשמוע את זה ואת דרך ההתבטאות הבהירה שלה. זה מזכיר לי שיש לי חברה שסיפרה לי על הבת שלה שהיא "כזו נקיה... פרפקציוניסטית ממש" ו "אני לא יודעת מאיפה זה בא"... מה זאת אומרת מאיפה זה בא? הבית שלה הוא מוזיאון! הכל מעוצב, מאובק, מצוחצח, אין זכוכית אחת שיש עליה סימני ידיים, כל הצעצועים מסודרים תמיד במקום, בארונות הבגדים מסודרים כמו חיילים לפי צבעים. ילדים זו השתקפות של ההורים בהרבה מאוד תחומים וזו גם אחת הסיבות, לדעתי, שחינוך ילדים הוא נושא כלכך "בוער" וכלכך קשה נפשית, ודורש המון השקעה מאיתנו - אנחנו רואים את הבבואה שלנו בקטן. וכשהילד לא משתתף במסיבת חנוכה אלא יושב בצד מכונס בידיים שלנו ואנחנו מאוכזבים ומנסים לעודד אותו להשתתף - אנחנו בעצם עומדים מול עצמנו... גם אנחנו לא אוהבים להיות המרכז.. ואופס! זה תמיד הפריע לנו כל החיים, אז למה גם הוא?

 

[לאה_מ]

וכאן זה מתקשר לדיון הקודם שהיה

לנו בנושא קבלה של הילדים על ידי ההורים - האכזבה שלנו מהם משקפת, פעמים רבות, ציפיות לא ממומשות שלנו מעצמנו.

 

[nonana]

אבל הרי ישנה דיעה רווחת

בין הפסיכולוגים שבעצם אומר. "אבא מכה בן, הבן יהיה אבא מכה" כלומר הורים אלימים בעצם מגדלים ילדים אלימים בעתיד. ומה לגבי תופעה הפוכה? וכיצד ניתן להפסיק תופעה זו?- ע"י טיפול בלבד? אתם לא חושבים שבעצם ילד שסבל אלימות מהוריו יהיה שונה בתכלית? "תקראו את הספר "הילד הזה זה הוא" של דייב פלזר (אני מאד מקווה שאני לא טועה בשם- ויש סיכוי גבוהה שכן אז מי שקרא אשמח אם יתקן אותי" בקיצור זהו סיפור של ילד שעבר התעללות מצד אימו והסיפור בא מעיני הילד" (סיפור אמיתי ואחד הקשים שהיה בקליפורניה בשנות השיבעים)

 

[נעה גל]

יש ויש

זה מאוד תלוי בילד ובמבנה הנפשי שלו. יש כאלה היוצאים ממשפחות אלימות והם לא מסוגלים לפגוע בזבוב, ויש כאלה היוצאים ממשפחות אלימות והופכים אלימים בעצמם. המשפט "אבא מכה בן, הבן יהיה אבא מכה" הפוך ממה שאת אמרת.. לא שהורים אלימים מגדלים ילדים אלימים בעתיד (זה משפט נכון חלקית) אלא, שלהורים אלימים היו (בדר"כ) גם כן הורים אלימים. אני חושבת שאפשר לטפל באלימות של בן אדם. אבל, זה מאוד תלוי ברמת המודעות העצמית של אותו אדם, להסתכלות הפנימית שלו והבנה עמוקה שיש לו בעיה ושיש דרכים לפתור אותה. לצערי, המציאות מראה שרוב האנשים האלימים נשארים אלימים. בניגוד למשפטים שאנחנו אומרים וילדינו חוזרים עליהם, אלימות היא דבר הרבה יותר עמוק ונוגע ברבדים פסיכולוגים של בן אדם. שליטה באלימות דורשת ריכוז אדיר ויכולת לשלוט בכעס מתפרץ - צריך להיות בן אדם חזק מאוד מבחינה נפשית בשביל לשלוט בזה. הבעיה היא... שבדר"כ אנשים אלימים הם אנשים פגועים בעצמם ולא חזקים מספיק כדי לשלוט בכעסים.