חיפוש אבא

[taz512]

חיפוש אבא

שלום,
שמי אליסה ואני בת 24 עלינו לארץ כשהייתי בת 9, הוריי התגרשו לפני ואבי נשאר ברוסיה...ניסיתי לחפש אותו המון...ללא תוצאות...
האמת שלפי הסיפורים הוא לא היה אדם חביב במיוחד אבל עדיין זה נורא מעיק עליי שאיפשהו בפנים יש עדיין משהו בלתי פתור..
אשמח ממש אם תוכלו לעזור איכשהו...
שמו אנטולי רוגוז'ין, הוא אמור להיות לפחות בגיל 48, לאותה התקופה התגורר בפיאטיגורסק שברוסיה...אין לי יותר מזה...

תודה אם לפחות התעניינתם

 

[deebeebee]

אולי כדאי לך לפנות לצופית גרנט

 

[masorti]

אני לא התרשמתי מהתוכנית הזו...

לי נראה שצופית גרנט והצוות שלה עובדים בצורה מאוד חובבנית.
הם עושים הרבה רעש אבל הביצועים שלהם לא משהו.

ראיתי את הפרק ששודר במוצאי יום כיפור על חיפוש אמה של יתומה שאומצה ברוסיה.
שם האם ידוע, ידועה שנת הלידה של הבת, וידוע שהאם חתמה על טופס ויתור על הבת (והילדה נלקחה לבית יתומים במוסקבה).
בתוכנית רואים את צופית גרנט עוברת מבית יתומים אחד לשני במוסקבה, ובכל מקום המנהלת המקומית בודקת ברישומים הישנים האם הילדה היתה שם עד גיל 3.
נו באמת...
רוסיה של 1987 זה לא הבלגן של דרום סודן אלא ארץ מסודרת וממושטרת שבה אף אחד לא היה יכול להתעטש בלי שזה יירשם איפשהו אצל השלטונות.
אז מה הסיפור לפנות לסניף מוסקבה של משרד הפנים הרוסי (או למוסד המקביל שעוסק שם בנושא) ולהצליב את שם האם והבת עם שנת הלידה, ועם הידיעה שנחתם טופס ויתור ושהילדה אומצה בגיל 9 ע"י משפחה ישראלית?
זה הרי לא אדם פרטי שצריך לשכנע את הביורוקרטיה הרוסית לחפש, אלא נציגים של תוכנית טלויזיה מארץ זרה.
אני לא רואב מצב שבו לא ניתן לאתר רישומי ויתור על ילדה + עותק מתיק אימוץ - עם כל הפרטים הנדרשים כולל באיזה בתי יתומים הילדה שהתה.

סיפור דומה היה בפרק אחר של הסדרה בו אשה מהארץ חיפשה את אביה שידעה שחי בפאריז ואת מקצוע (בעל חנות חשמל או עובד בחנות כזו.. אני לא זוכר).
שוב, מראים את צופית גרנט סורקת חנויות חשמל ושואלת אנשים.
האם באמת אי אפשר היה לאתר ברישומים הרשמיים של משרד הפנים הצרפתי או עיריית פאריז את האדם לפי שמו ומקצועו?
אפילו אם יש כמה אנשים עם אותו שם, אפשר תוך יום לסנן את הרשימה ולהגיע לאיש הנכון.

איכשהו לא התרשמתי שהחיפוש בתוכנית הזו נעשה במקצועיות ותוך ניצול הכוח שיש להם כנציגי תחנת טלויזיה.

 

[sharpantie]

לא ראיתי את התכנית

שאליה התיחסת אבל אני יכול להבין את הקונספציה. אם עורכי התכנית היו הולכים בדרך שהתכוונת, התכנית
היתה מסתיימת אחרי 5 דקות. יש להניח שהיו מוצאים את האנשים המבוקש/ים. הרי צריך שלתכנית יהיה ''נפח''
אז ממלאים בתוכן כביכול עינייני , מה שמוסיף למתח של הצופה, אבל בתכלס הוא מיותר.

לדעתי גם העיתונות הכתובה עושה משהו דומה. מחפשים נושא מעניין לעשות עליו כתבה ולא ממש מוצאים.אז מה עושים? לוקחים נושא זניח, לא חשוב
ולא מעניין ועושים עלין כתבה של 5 עמודים עם תמונות וצילומי מסמכים שלא מעניינים אף אחד. הצצה קלה בעיתונים ,כולל העיתונים של היום תיתן לך מושג
למה אני מתכוון.

 

[לאה טייכר]

"אבודים" (2)

כל העוסק כמונו בחיפושי קרובים יודע שאין קיצורי דרך.
אכן, לו היה אפשר התכנית הייתה נגמרת ב 5 דקות עם כל הנתונים שהיו לצופית גרנט.
עברו 25 שנים....
בתי היתומים השתנו
השתנה שם המשטר
הכל אחרת.
דווקא צפיתי בתכניות וראיתי, שיש שם מאמץ עילאי לאתר את האנשים ונעשתה שם עבודה גנאלוגית ממש מרשימה.
לא רק מרשימה מלמדת.
המפגשים, הידיעות החלקיות , פתרון ה"תשבץ" הקשה הזה הם חלק מדרך המחקר גם שלנו.
דווקא חשובת שיד מכוונת טובה הייתה שם באיתור, וביצירת המפגשים והעמדת הפרטים כך שישתלבו.
חג שמח,
ושתהיינה לנו מציאות רבות ה שנה.
לאה

 

[49צהוב]

לי היה משהו מוזר בתכנית

באיזה חצי מילה אמרו שהעלו אותה לבד ארצה בלי הורים (לא אימצו אותה), כי האבא שלה היה יהודי..
ואז האנשים מהסוכנות אמרו שהם לא רוצים לדבר על זה והתכנית עברה הלאה...

לאחר מכן בכל הקטע של החיפושים לא הוזכר שום אב
-פרטים היו צריכים לעבור בכל מיני אפיקים כדי שדבר כזה יקרה-
לא יודעת את החוק הרוסיה- אבל לא יודעת ולא נראה לי הגיוני שלקחו את הילדה בלי אישור של אמא שלה- והעלו אותה לבד לארץ....-


ובקשר לחובבנות- לא יודעת
אותי הפליא שלא משתמשים בפייס בוק או בכל מיני פלאי פלאים אחרים של האינטרנט

 

[דני ענבר1]

כמו כן לפנות לחיפוש קרובים של מד"א-חינם