אכן.....
על המסך היתה הכתובת:הרשת תפוסה. לישון? לא נראה לי... בעבר הלא רחוק שלי כחברת קיבוץ צפוני ביותר הורגלתי לישון בימים שכאלה על מיטה קבועה שהיתה שלי במיקלט הצמוד לבית.לקום בבוקר לחכות למצב של רגיעה ולמהר אל בית התינוקות ...בתוך המיקלט...וככה עוד יום ועוד יום ועוד..וחדירת מחבלים אל תוך בית התינוקות והפעוטון...ומערכת קריזה שלא שותקת.... וקטיושות ששורקות מעל הראש.... ותיק קבוע לילד אחד קטן...עם כל מה שצריך... ושינה כזו עם בגדים...שינה ללא שינה. ימים טרופים. מטורפים. כעת אני כאן...לא מאמינה שזה מיתקרב אלי. אושיקו?! אתה חושב שנצרת זה ממש תרוץ טוב??? להשאר מחוץ לתחום של ירי הקטיושות? יש לך קשרים היכן שהוא? והיום במיפגש הבוקר בגן.העברתי בן הילדים אבן ספיר שנמצאת איתי ולא עוזבת אותה כבר שנים רבות...וכל אחד הביע משאלה.וילדה אחת קטנה ביקשה:"עד שאהיה בכחה א מבקשת שיהיה שלום" בראשון לספטמבר היא תהיה שם...בכיתה א. לא ישנה. מוכנה לשמור כאן הלילה....