חיסכון אנרגטי
הנושא הזה עלה בדברי לקוסמת מאתמול , וגם רועי הזכיר את הנושא , אז רציתי לפתוח אותו קצת.
בסופו של דבר , כל תפקודינו הן תנועות.
אנו מתפקדים במישור הפיזי , הרגשי , השכלי , האנרגטי .....
(המחשבות , למשל , הן תנועות במישור המחשבתי.
הרגשות , במישור הריגשי וכו').
וקיימת תנועה נכונה , לעומת תנועה לא נכונה.
תנועה נכונה היא זורמת , חסכנית באנרגיה , והרמונית.
תנועה לא נכונה היא נוקשה ובזבזנית.
רקדן טוב לומד לנוע.
בזכות התרגול שיוצר אצלו מודעות לגופו , הוא לומד לנוע נכון :
להניע את השרירים הנכונים , לנוע במינימום מאמץ , לזרום עם מרכז הכובד שלו , להניע את שריריו וחלקי גופו בתיאום מושלם.
בזכות יכולתו ומיומנותו לנוע נכון , הוא מסוגל לבצע תנועות שרובינו לא מסוגלים.
לעומת זאת , אדם שלא תירגל נע בנוקשות.
הוא מזיז באופן מוגזם שרירים מסוימים , ולא מניע כלל שרירים אחרים.
הוא גם אינו מודע לתנועותיו.
אין תיאום בין חלקי גופו.
לכן הוא מבזבז אנרגיה , וביצועיו בינוניים.
בדיוק כמו במישור הפיזי , כך גם במישורים האחרים.
יש תנועות רגשיות ושכליות נכונות , ויש גם תנועות לא נכונות ובזבזניות.
כאשר אדם , למשל , חושב מחשבות של "אכלו לי , שתו לי , עשו לי ......" אלו תנועות מחשבתיות בזבזניות.
האדם "מתעייף" , וחסר אנרגיה - בגלל עיסוקו המחשבתי האובססיבי בעצמי שלו.
מרוב שהוא עסוק בעצמו , אין לו פנאי להתבוננות אמיתית.
אין לו שלווה ונחת רוח , אין לו אנרגיה לשום דבר אחר חוץ מההתרכזות שלו בעצמו.
ממילא הוא לא יכול להתפתח רוחנית - פשוט אין לו מספיק אנרגיה לשם כך.
לעומת זאת , תנועות מחשבתיות נכונות , הן יעילות ומדויקות ועונות היטב על המצבים בהם האדם נתקל.
מאחר וכך , נותרת לאדם אנרגיה בשפע
אנרגיה שיכולה לשמש להתבוננות ולהתפתחות רוחנית.
(ניתן לראות זאת גם בהיבט של צ'אקרות -
מהילדות ועד הבגרות , הצ'אקרות נפתחות באדם מהצ'אקרה הנמוכה ועד לגבוהה.
קודם כל התפקודים הפיזיים , ואחר כך התפקודים הרוחניים.
מהבסיס ועד הקודקוד (ואף מה שמעבר לקודקוד).
כדי שצ'אקרות יפתחו , פשוט נדרשת אנרגיה.
כאשר אין אנרגיה , הצ'אקרות לא יפתחו במלואן).
כדי להגיע למצב של "שפע אנרגטי" יש כמה שיטות.
בדיוק כמו בכסף :
ניתן להגיע לשפע כספי באמצעות חיסכון או באמצעות "השקעות נבונות".
כך גם במישור האנרגטי.
(ובדיוק כמו בלהרוויח כסף , ההתחלה היא קשה , ואחרי ה"מליון הראשון" ההמשך קל יותר.....)
אך הצעד הראשון הוא בדרך כלל מודעות.
מודעות היכן האנרגיה "מתבזבזת" , היכן ניתן "לנוע" באופן נכון יותר.
בגדול , שלבי העבודה הם כאלו :
מודעות
"תנועה נכונה" (פיזית , רגשית , מחשבתית...)
חיסכון אנרגטי
התפתחות.
גם מדיטציה , למשל , היא בסופו של דבר מודעות למחשבות ולתחושות.
המודעות למחשבות יוצרת מחשבות הרמוניות יותר (=תנועה נכונה) , כך נחסכת אנרגיה , והחיסכון האנרגטי מביא התפתחות ו"פותח" את מה שמעבר למחשבה.
הנושא הזה עלה בדברי לקוסמת מאתמול , וגם רועי הזכיר את הנושא , אז רציתי לפתוח אותו קצת.
בסופו של דבר , כל תפקודינו הן תנועות.
אנו מתפקדים במישור הפיזי , הרגשי , השכלי , האנרגטי .....
(המחשבות , למשל , הן תנועות במישור המחשבתי.
הרגשות , במישור הריגשי וכו').
וקיימת תנועה נכונה , לעומת תנועה לא נכונה.
תנועה נכונה היא זורמת , חסכנית באנרגיה , והרמונית.
תנועה לא נכונה היא נוקשה ובזבזנית.
רקדן טוב לומד לנוע.
בזכות התרגול שיוצר אצלו מודעות לגופו , הוא לומד לנוע נכון :
להניע את השרירים הנכונים , לנוע במינימום מאמץ , לזרום עם מרכז הכובד שלו , להניע את שריריו וחלקי גופו בתיאום מושלם.
בזכות יכולתו ומיומנותו לנוע נכון , הוא מסוגל לבצע תנועות שרובינו לא מסוגלים.
לעומת זאת , אדם שלא תירגל נע בנוקשות.
הוא מזיז באופן מוגזם שרירים מסוימים , ולא מניע כלל שרירים אחרים.
הוא גם אינו מודע לתנועותיו.
אין תיאום בין חלקי גופו.
לכן הוא מבזבז אנרגיה , וביצועיו בינוניים.
בדיוק כמו במישור הפיזי , כך גם במישורים האחרים.
יש תנועות רגשיות ושכליות נכונות , ויש גם תנועות לא נכונות ובזבזניות.
כאשר אדם , למשל , חושב מחשבות של "אכלו לי , שתו לי , עשו לי ......" אלו תנועות מחשבתיות בזבזניות.
האדם "מתעייף" , וחסר אנרגיה - בגלל עיסוקו המחשבתי האובססיבי בעצמי שלו.
מרוב שהוא עסוק בעצמו , אין לו פנאי להתבוננות אמיתית.
אין לו שלווה ונחת רוח , אין לו אנרגיה לשום דבר אחר חוץ מההתרכזות שלו בעצמו.
ממילא הוא לא יכול להתפתח רוחנית - פשוט אין לו מספיק אנרגיה לשם כך.
לעומת זאת , תנועות מחשבתיות נכונות , הן יעילות ומדויקות ועונות היטב על המצבים בהם האדם נתקל.
מאחר וכך , נותרת לאדם אנרגיה בשפע
אנרגיה שיכולה לשמש להתבוננות ולהתפתחות רוחנית.
(ניתן לראות זאת גם בהיבט של צ'אקרות -
מהילדות ועד הבגרות , הצ'אקרות נפתחות באדם מהצ'אקרה הנמוכה ועד לגבוהה.
קודם כל התפקודים הפיזיים , ואחר כך התפקודים הרוחניים.
מהבסיס ועד הקודקוד (ואף מה שמעבר לקודקוד).
כדי שצ'אקרות יפתחו , פשוט נדרשת אנרגיה.
כאשר אין אנרגיה , הצ'אקרות לא יפתחו במלואן).
כדי להגיע למצב של "שפע אנרגטי" יש כמה שיטות.
בדיוק כמו בכסף :
ניתן להגיע לשפע כספי באמצעות חיסכון או באמצעות "השקעות נבונות".
כך גם במישור האנרגטי.
(ובדיוק כמו בלהרוויח כסף , ההתחלה היא קשה , ואחרי ה"מליון הראשון" ההמשך קל יותר.....)
אך הצעד הראשון הוא בדרך כלל מודעות.
מודעות היכן האנרגיה "מתבזבזת" , היכן ניתן "לנוע" באופן נכון יותר.
בגדול , שלבי העבודה הם כאלו :
מודעות
גם מדיטציה , למשל , היא בסופו של דבר מודעות למחשבות ולתחושות.
המודעות למחשבות יוצרת מחשבות הרמוניות יותר (=תנועה נכונה) , כך נחסכת אנרגיה , והחיסכון האנרגטי מביא התפתחות ו"פותח" את מה שמעבר למחשבה.
