חינוך לעלימות

[מוגג]

חינוך לעלימות ../images/Emo203.gif

בדרכי הביתה נתקלתי בשכניי הבונים את סוכתם בעוד בנם הלומד בכיתה ב' מתרוצץ סביב וקוטף פרחים. אך לא לצורך הסוכה נאספו פרחים אלו. הסתבר כי הילד מכין שיעורי בית - עליו לקטוף שלושה פרחים, לכתוב את שמם, לספור את עלי כותרתם, לבדוק אם מספרם זוגי או לאו ולהדביק אותם בחוברת. אגב, שיעורי הבית הם במסגרת לימוד חשבון.

 

[יוסי ר1]

אני מקווה שבקשו מהכיתה לקטוף פרחי

בר דווקא. ואז בשיעור יחשבו נוסחה, אם כל תלמיד קוטף שלשה פרחים, ובכיתה נניח 30 תלמידים, באיזו שנה לא יהיו עוד פרחים שאפשר ללמוד בהם חשבון?

 

[Sea Urchin]

../images/Emo79.gif אסור לקטוף את פרחי הבר../images/Emo70.gif

ודואג, ודואג נורא ....

 

[שירה בלטר]

מקצוע מסריח, ללא ספק.

נשמע כמו חיפוף של השיטה האנתרופוסופית...

 

[שבולת ירוקת העין]

אפשר להרחיב בבקשה?

מה אומרת השיטה האנתרופוסופית בענייני הוראת המתמטיקה?

 

[שירה בלטר]

טוב, ברמה המאד-מאד-מאד פשטנית:

בחינוך האנתרופוסופי, להפך מחלק מהמגמות כיום, נוהגים להשאיר את הלימוד ה"פורמלי" לגיל שבע, ובאופן כללי, "מטפטפים" מקצועות כאלה (אינני בקיאה מה נחשב "כשר" ומה לא ומתי) הרבה יותר בזהירות, מתוך ההנחה שבגילאים מסויימים החשיפה למיומנויות האלה (יש להם חלוקה מאד מסודרת של מה-מתי שאני בהחלט לא בקיאה בה) מזיקה. רק לשם דוגמה- כשציירתי עם ילדים בגן של גילאי 2-4 אפשרו להם לצבוע רק בצבע אחד, מקסימום שניים. הם כמו לא רוצים להתפרץ לעולם של הילד אלא לתת לו להתעופף במחוזות שלו (לא ללא גבולות). מבחינת הסטראוטיפ- נוהגים לדבר על הגנים האלו ככאלה ש"משחקים בהם בבוץ"- כי המשחקים עשויים מחומרים טבעיים/ רעיון הראשוניות וכולי...לקוף פרחים התקשר לי עם פעילויות כאלה, למרות שזה עלול לסתור עקרונות אחרים בשיטה, שבמקורה היא מאד-מאד שמרנית, ובארץ, היישום הוא הרבה פחות אדוק.

 

[ירחמיאל פגע רע]

נשמע נורא

מה פירוש "נותנים להם לצבוע בצבע אחד"? מי מחליט איזה צבע? הגננת מוציאה ירוק וכולם מציירים רק בירוק? ואם הילד לוקח גם צהוב ואדום, חוטפים לו מהיד ואומרים לו בתקיפות "לא!!!"? אולי מושכים לו גם ברצועה? אלוהים ישמור. איזה שטויות. חבל על הילדים. זה לא הגנים האלה שהולכים עם תלבושת אחידה?

 

[diday]

רחוק מאד מלהיות נורא.

מה יש בגנים האנתרופוסופים. אולי כדאי להתחיל במה שאין בהם. אין אלימות, אין גרויים מיותרים שיהפכו גם ילד רגיל להיפר אקטיבי, אין גננות שדואגות לתעסוקה לילדים כדי שיהיה להן נוח יותר ויוכלו להעביר את הזמן יותר בקלות. ביש אפשר לציין בעיקר הרמוניה

 

[שירה בלטר]

../images/Emo45.gif

ולכן חבל לסקור דברים שכאלה בשטחיות, כפי שעשיתי, וכן חבל להביע דעות נחרצות שכאלה בלי לדעת במה מדובר.

 

[גרי רשף]

תוכל למנות שלושה פרחים שפורחים כעת?

שלושה פרחי בר שפורחים בתחילת אוקטובר באזור עמק הירדן (אם מותר לאחצן).

 

[יוסי ר1]

../images/Emo39.gifצלף קוצני, עוקץ עקרב,

קיטה רתמית, אזנב מצוי... רוצה עוד?

 

[גרי רשף]

פרצה מלחמה?../images/Emo12.gif נשמע כסיסמאות גיוס..

 

[ירגזי הבתה]

חלמונית גדולה ../images/Emo99.gif

 

[אלי ו.]

עשית לי חשק לארוחת בוקר

 

[ירגזי הבתה]

כתומה? אורגנית? עם בצל ירוק בצד?

 

[טופז2]

אממ.. מתאים לי

 

[עפרונית מהודרת]

../images/Emo84.gif בשבילי בלי בצל בבקשה

 

[שרוֹן]

זה מה יש ממי. תשימי אותו בצד.

מזכיר לי תורנות מטבח שעשיתי פעם בחדר אוכל קצינים. עוד לפני הכל, היה ת'עניין המעצבן שמאותם מרכיבים להם הכינו שניצלונים בעשבי תיבול, חביתות אישיות (עם בצל או בלי) מעדנים וסלטים מובחנים זה מזה בטעם ובצבע, ולנו מאותה אספקה, היו ספלצ'ים כאלה מבושלים עדלאידע וחביתות אפורות עצומות מתפוקה יומית של לול בינוני. בתורנות בבוקר, לכל שולחן שהתמלא, היה צריך לגשת ולשאול כל אחד במתק שפתיים "איך אתה רוצה את הביצה שלך?" כשסיפרתי את זה בזמנו לתופס, הוא תיכף נזכר בסיפור על החנות שמכינים בה תיקים מעורו של הלקוח.

 

[עפרונית מהודרת]

../images/Emo186.gif נשמע זוועה

אני דווקא אהבתי את ארוחות הבוקר בצבא (וזה בערך הדבר היחיד שאהבתי שם). מהחביתות לא אכלתי שם. אבל אהבתי את מגוון הגבינות, הריבות, הלחם, הירקות החתוכים... ואפילו את הדייסה של החורף.

 

[שרוֹן]

כשאת אומרת ריבה,

את מתכוונת למשחה האדומה בשפורפרת, כן?