כנראה הגעתם לגיל... ../images/Emo13.gif
לא יודעת אם את זוכרת, אבל היתה לי לפני כשנתיים התלבטות דומה עם עומר בקשר לקלפי יוגי-הו (מעניין - אותו מותג...). הנה ה
קישור לדיון - יש בו
קישורים בפנים גם בנושא תרבות הצריכה וגם לדיון מקביל בפורום "הורים לילדים ביסודי" - אני חושבת ששניהם יעניינו אותך. מקץ זמן, אני יכולה לומר שאני לא מתחרטת. עומר מאד מאד מודע למותגיות ולמשמעות שלה. השנה קניתי ציוד בי"ס לא ממותג לחלוטין (למעט יומנים, שלא עלו יותר מיומנים אחרים). עומר קיבל מבת הדוד שלו מתנה ליום ההולדת ציוד לבי"ס של סאבלימינל - הוא היה מאד מרוצה, אבל אני לא חושבת שאלמלא קיבל את זה היה דורש שאקנה לו את המותג הזה. לשירה, כאמור, קניתי יומן פו הדב (שעלה 20 ש"ח) ותיקיה של "מרד החיות", שעלתה בדיוק כמו התיקיות האחרות עם הפרחים שהיו על המדף לידה. כל שאר הציוד (מחברות, עטיפות, קלסרים וכו') אינו ממותג. ילקוטים יש להם מהשנה שעברה. שירה ביקשה קלמר פו הדב וסיכמנו שנכבס את הקלמר שיש לה עוד מכתה א' ונראה איך הוא יצא מהכביסה - לשמחתי הוא יצא סביר מאד, והיא שמחה לשוב ולהשתמש בו. אני כן חושבת שמשמעותי לשוחח איתם על הנושא הזה, וחשוב מאד לשים לב גם להרגלי הצרכנות שלנו. אם אני מבלה זמן רב ברכישות בקניונים, אני חושבת שיהיה לי מאד קשה לאסור על הילדים שלי לעשות זאת. אם אני קונה לעצמי מותגים - יהיה לי קשה לומר להם לא לעשות כמוני. הילדים שלי יודעים שכשהולכים לסופר קונים את המוצר הזול יותר, ולא דוקא את זה שמיוצר ע"י חברה מסויימת, אנחנו מדברים על זה, והשבוע בן זוגי סיפר לי שהלך עם שירה לקניות בסופר, והיא לימדה אותו להסתכל מה יותר זול, ונזפה בו שהוא לא משווה מחירים
- הדברים האלה מחלחלים אם אנחנו מהווים בהם דוגמא אישית.