חינוך הילדים

[מיטאקשת]

חולקת עליך בכל!

נחיתי לעומת מי? הרי אחרי שבמאמץ רב תלחם במשפחתך וכו כדי להציל את בנך ממלתעות הבורות שבתתים כמה כבר אכפת יהיה לך מה שרגא הבן של השכנים חושב על בנך? הרי מן הסתם לא תרצה ששרגא האדוק מידי יכניס לבנך רעיונות לראש...גם הטיעון החרדי של : ״ מה יגידו״ לא נתפס בעיני . אתה אשכרא אומר שתדון את בנך לחיים של בערות ובלבד שלא ידברו השכנים?! אפה ההגיון ברעיון זה מס׳ הגיון? חוץ מזה אני גדלתי בבני ברק . היו לנו שכנים שהילדים שלהם הלכו לחינוך העצמאי ואחה״צ הבנים והבנות שלהם לבשו ג׳ינס ( חצאית לבנות) אז אמנם אנחנו לא הורשינו לשחק עימם . אבל היו להם מספיק חברים בלעדינו. אנחנו לא היינו אפילו בראדר שלהם...זה הכל ענין של עם מי אתה משייך את עצמך. וכמו שאמרתי אתה גם כך לא תרצה את שרגא כחתן לבנך. אז מה אכפת לך מה חושבים הוריו?! חורב הוא לא בית ספר מזרחיסטי בהגדרה. וברגע שיותר חרדים ( או אנוסים) ישלחו את ילדיהם לשם אזי הוא יהיה אופציה בהחלט נאותה. השלמות של לימודים כללים אחה״צ? על מי אתה צוחק?! אתה כמה יודע כמה שעות נדרשות כדי ללמוד את כל המקצועות הללו? איך בדיוק לילדים יהיה את הכח או הזמן הנדרש לכך כשהלימודים בת״ת נגמרים בשעות אחה״צ המאוחרות... ואני לא מדברת על הסכום העצום. שהשלמת לימודים כללים עולים . סכום שבד״כ משפחות חרדיות ממוצעות לא עומדות בו.. כך שלהימנע מבתי ספר שמציעים לימודי חול כללים בחינם- זה פשוט עוול בעיני. היום כמעט ואין ילדים ממשפחות מודרניות בתתים או חיידרים כי פשוט לא מקבלים אותם. וגם כי הורים מודרניים אמיתים לא מתאמצים לשלום ילדים למקומות ״ חשוכים״ שכאלו . כך שבמוקדם או במאוחר הפתרונות שהצעתי יהיו יותר ויותר רלוונטיים.

 

[ההגיון1]

אני מקבל את המחלוקת בברכה

האמת שאתמול בשעת לילה מאוחרת כתבתי לך תגובה ארוכה והאינטרנט שלי השתגע והפסיק לעבוד אז הכל נמחק לי לכן אני אנסה לשחזר את הדברים את הערת פה מספר הערות חשובות ואנסה להתיחס לכולם בקרב מחנה האנוסים המתמודדים כולם פחות או יותר עם אותם בעיות או לפחות סגנון דומה של קשיים נמצאים שני סוגים עיקריים של דרכי התמודדות א ישנם כאלו שבוחרים להציב ולמקם את עצמם מחדש כסוג של חרדים מודרנים כמובן שהם לא מונעים מאותה מטרה של בקשת נוחיות וכו' אלא שהם פועלים מתוך כפירה מוחלטת אבל הבעיהשלהם להתנתק מהחברה החרדית (תהיה הסיבה אשר תהיה) מובילה אותם לסוג של פשרה בהם הם מתרחקים בהדרגה מהמסורת חיים בצורה יותר ליברלית וממקמים את עצמם בקרב המודרן-אורתודוכס הישראלי ב ישנם כאלה (מצוי הרבה ובעיקר במקרה של נשוי/אה שהבן/בת זוג לא נמצא באותו מקום) שבוחרים בטקטיקה אחרת הם ממשיכים להצטיין ולהתמקם במיינסרים שבו הם נמצאים והם נושאים בליבם פנימה את כאב מאסר הרוח ואת זעקת החירות הם מוצאים דרכים יצירתיות לפרוק את התסכול (אולי ע"י חטאים גדולים פה ושם) אבל מבחינה חיצונית הם מעונינים להמשיך ולהתמיד בתווכי הקלאסה שסביבם (תלוי מהי נקודת הפתיחה שלהם)- הם חרדים לגמרי אני חושב שבעוד את יצגת נאמנה את הגישה של הקבוצה הראשונה הרי שעיקר דברי מתיחסים לאלו הנוקטים בגישה השניה הללו שממשיכים לתפקד בתוככי המערכת החרדית משלימים עם העובדה שקשה להם לחיות חיים כרצונם והם רוצים לחשוף את ילדיהם לעולם ולהעניק להם כלים שיפתחו אצלם את חוש הביקורת והחקירה שילמדו אותם לחפש את האמת בכל מצב אבל מבחינה תרבותית הם נמצאים במקום שכמו שהם לא שונים מבחינה חיצונית מסביבתם כך הם לא יכולים (פשוט טכנית) להביא את ילדיהם למצב כזה למרות שהוא יעשה כל מה שהוא יכול שבתו לא תתחתן עם "שרגא" הוא עדיין חשוף ל"שרגא" בכולל באוטובוס בבית כנסת ובכל מקום הוא לא נמצא במצב של התנתקות מ"שרגא" הוא בוחר להתמודד עם"שרגא" ולגדל ילדים שלא יבהלו או יפחדו מ"שרגאים" למיניהם הוא מחנך להבנה ש"שרגא" המתלהם הוא לא הגיוני הוא לא רציני והוא לא אמיתי, הוא חושף אותם ל"שרגא" ומלמד אותם להילחם בשרגא אבל הוא לא יכול לפחות בנתיים לברוח מ"שרגא" אז אין לו בררה נכון שהשלמת לימודים אחה"צ עולה הון כסף ונכון שאין כבר לילדים כוח (אמא שלי שלחה אותי לחמש ויותר קורסים לאנגלית ומכולם השתמטתי בכל דרך אפשרית) אבל הוא ימצא דרך לעשות את זה כי זה חשוב לו במצב הקיים להקנות לילדיו נקודת פתיחה לפחות יותר טובה ממנו נכון שמתרבים המשפחות המודרניות כן ירבו ונכון שזה נעשה פחות גרוע לשלוח לחינוך העצמאי (לא ממש עצמאי אבל נניח לבלוףףף הזה) בקרב משפחות או קהילות מסוימות אבל הוא/היא יכולים רק לקוות שהגל יתפוס תאוצה ויהפוך לאפקטיבי גם עבורו ואגב יש הרבה חרדים גם אם לא כופרים בדת שאי אפשר לקרוא להם בורים ובסופו של דבר החברה הזאת כן מחנכת לביקוש אמת (לפחות מצהירה על זה רשמית) ויעידו על כך ידיעותיהם הנרחבות בכל התחומים של חברי הפורום למיניהם אז כך שיש סיכוי אני חייב להוסיף שהתקווה לשנוי תבוא רק מילדים שיונקים משחר ילדותם שהמצב הוא לא בסדר ההשפעה של כל אחד מאיתנו גם אם היא מצריכה הקרבה אישית היא לכל ילדיו לאחיינים ושאר קרובים ולתלמידים שכנים וחברים אנחנו משמיעים בזהירות קול חדש ומסוכן אמנם הוא מקוטע מאוד אך מעורר רושם - א"א להשתיק אותו לגבי חורב אני ציינתי רק את הרושם שלי בענין יתכן ויש הבדל בין ירושלים לב"ב אני בכל מקרה כירושלמי לא ראיתי או שמעתי על כיפה שחורה שלומד שם מוקדש לכל אלו הנאבקים על כל פיסת חיים להם ולזרעם אחריהם

 

[אגס 10]

דברייך לוקים בבורות עצומה בעניין האניסות!

תסלחי לי מאוד,אבל כשקראתי את מה שכתבת פשוט התפוצצתי! הדברים שכתבת פשוט מצביעים על בורות מוחלטת בהתנהלות הציבור החרדי! אין לך מושג כנראה מה זה אנוסים בכלל! אם את כותבת את המשפט הבא "בתור חרדי אנוס אני לא מבינה את האינטרס שלך לשלוח את ילדיך ללמוד בגטו המחשבתי הזה שנקרא ת"ת או חיידר" זה אומר שאין לך מושג וחצי מושג מה זה אנוס! חרדי רגיל שלא שולח את בנו לת"ת או חיידר הוא לא חרדי,הוא אולי חרדי מודרני ,אבל לא חרדי,ולא,אנוס שמגיע מהחוגים החזקים לא יכול בשום פנים ואופן לשלוח את ילדיו לחורב,חבל שאת כותבת ומתקיפה בדברים שאין לך מושג עליהם!

 

[מיטאקשת]

לא כדאי ״להתפוצץ״ - זה לא יפה לבריאות!

כמובן שבתור חרדי לקחת לעצמך את שרביט ה׳ יודע הכל. ומהרת בפזיזות התפוצצתית להסיק מסקנות שאין בהן שחר. קודם כל אני חרדית מלידה שהוריה עד היום הם מתושבי בני ברק תובב״ע. בוגרת אחד הסמינרים הנחשבים ביותר בעיר הזו וכו וכו אז אסוף נא את שברי התפוצצותך והודה בטעותך כי רבה. ולעיניננו, בתוך עמי אני יושבת ולכן יודעת שמקרים של משפחות חשובות ביותר שנהפכות ל״ע למודרניות הוא חזון נפוץ ודי מתקבל בסלחנות גדולה. במיוחד אם האברך הטהור״ נפל״ באישה בעלת עינים גדולות... ומכל מקום למשפחה מודרנית עדיין יש מקום בציבור החרדי . וגם המשפחות בד״כ מקבלות יותר ממשפחה שחוזרים בה בשאלה... ולכן טענתי שבמקרה כזה עדיף אולי למתוח את החבל עד כמה שאפשר ללא קריעתו לגמרי . ולכן גם כתבתי בראש הודעתי שעל החרדי האנוס יהיה להלחם ולהשקיע מאמץ רב בתהליך הזה . אם כי לדעתי מאמץ יקר להחריד אם כי נכון בהחלט .כי אלטרנטיבת הבערות גרועה ממנה. ועדיין לא ראיתי משפחות חרדיות שנהפכו למודרניות שנודו כליל מהקהילה . משפחות חוזרות בשאלה שנודו ראיתי לעיפה. לכן האלטרנטיבה שהצעתי היא הטובה ביתר משתי האפשריות בעיני. אלא אם כן רוצה האברך לשמור את נאורותו החדשה לעצמו בלבד . ולהעמיד דורות על גבי בערות... הכותבת היא אם חרדית אנוסה שמתמודדת בעצמה עם בעית החינוך הנ״ל

 

[אגס 10]

לא ברור על מי את מדברת

את לא ברורה בכלל במה שאת דנה עליו,את כותבת רגע אחד על משפחות ורגע אחד על אנוס,שזה שני עולמות שונים לחלוטין! כשמדברים על משפחה,כלומר ששני ההורים אנוסים,זה משהו אחר לגמרי,ואכן יותר קל להם לשלוח את הילדים לבי"ס מודרני יותר אבל כשמדברים על אנוס,כלומר שרק הוא במשפחה אנוס,אך שאר בני המשפחה,ובעיקר האשה,חרדים לגמרי,זה פשוט בורות לומקר שיש לו אופציה שלא לשלוח את ילדיו לת"ת,על זה דיברתי,ועל זה אני חוזר ואומר שלומר שהאבא יוכל לדרוש שליחת הילד שלא לת"ת והכל ישאר כרגיל זה פשוט בורות עצומה במושג של אנוסים.

 

[דמות הגוף]

חברים, להרגיע!!!

אלו ואלו דברי אלוהים חיים, יש אנוס בדתיותו, ויש אנוס בחרדיותו, אם אשתך דוסית חבל"ז, אין לך אפשרות לשלוח לבי"ס מודרני בלא מלחמות עולם, וזהו אנוס בחניוקיותו. אבל, כאשר האשה מודרנית בעצמה, אז ודאי חובה קדושה לשלוח לבתי ספר מודרנים יותר, ואינו צריך לפנים. ואת והב בסופה - שני ת"ח הנלחמים זה בזה, סופם שנעשים אוהבים זה לזה...

 

[האיש והמסכה]

אני עדיין חושב שזה לא רציני

קודם כל בא נחלק בין זוג אנוסים לאנוס/ה שהבן/בת זוג שלהם לא איתם, או אולי אפילו לא יודע מה עובר על בן/בת הזוג, הרי שבמקרים הללו בדרך כלל אין אפילו מה לדבר על העברת הילדים לת"ת מודרני. עכשיו למקרה של זוג אנוסים, סביר להניח שאם הם עובדים הרי שפרנסתם מגיעה מהקהילה המצומצמת בתוכה הם גדלו, רבי בחיידר, מג"ש, או אפילו פקיד בת"ת, רוב הסיכויים שמתישהוא הם ייראו את הדלת באם יהפכו למודרנים, כך שלעבור לצד המודרני לא כ"כ פשוט, מצד שני מי אמר שהחיים פשוטים?

 

[dramaqueen01]

לא שופטת את אגס

כיוון שמעולם לא הייתי בנעליו.בתור בעלת תשובה לא עזרה לי החניוקיות היתרה שלי,עדיין לא קיבלו את בנותי לבית יעקב הישן ונאסר על בנות השכנים להתרועע עם בנותיי המקולקלות.אע״פ שממש לא נחשדתי במודרניות כל חריגה הכי קטנה מהסטנדרט המקובל נתפסה כהוכחה לכך שאני לא משלהם ועוד סיבה טובה להתרחק ממני.אני מניחה שבמקרה של אגס ואנשים במצבו הוא נמדד בעיקר בחוג המשפחתי ושם זה באמת יותר קריטי עבורו מאשר מה יגידו השכנים.תמיד ברכתי על כך שבעלי היה יתום ולכן לא היתה לי חמה על הראש ושהוריי חילונים.עם בנוסף ללחץ בחרה היה לי לחץ משפחתי,לא בטוחה שהיה לי את האומץ לעשות שינוי קל שבקלים.אחד הדברים הראשונים שעשיתי היה להמיר את המטפחת(שעל ראשי המגולח)בברט.לא שמתי פאה חס וחלילה לא הוצאתי קוקו או פוני רק החלפתי לכיסוי ראש יותר ״ספרדי״.והכי חמור הפסקתי ללכת עם שאל שחור.לא התחלתי ללבוש צמוד או בלי צווארון לא עברתי לשרוול 3/4 לא קצרתי חצאית עד לברך.רק הסרתי מעלי חומרה שמקובלת בחוגים מאוד קיצוניים.השמועה על התקלקלותי עברה ברחוב כאש בשדה קוצים.בקושי העזתי להראות את פרצופי ברחוב עד שכחודש לאחר מכן עברתי דירה לעיר יותר מודרנית ושם יכולתי סוף סוף לנשום.כל זה רק בשביל להמחיש עד כמה שינויים קטנים יכולים להיות מאוד קשים לביצוע בחוגים מסוימים.

 

[אגס 10]

../images/Emo45.gifכל מילה בסלע

 

[habeas corpus]

וואו. מפחיד.

אני חייב לומר שההודעה הזו גורמת לי לחשוב שאני בכלל לא מבין במה מדובר. אפילו לא תיאורטית. אני מכיר הרבה חרדים , ואף אחד מהם לא בקטע מטורף כזה. אבל אם את מרשה לשאול... איך ילדה חילוניה מבית טוב מגיעה לכזה קצה מלכתחילה?

 

[dramaqueen01]

תנסה לגור ברמת בית שמש ב' לדוגמא

לאיזה חודש,בתור חוויה אנתרופולוגית.אני משוכנעת שתחזור עם רשמים אחרים על האפשרות לפרוץ גדרות או רק טיפה להזיז אותן הצידה... ילדה חילונית מבית טוב,היתה משוכנעת שאם היא רק תעשה מה שצריך,תקיים אחר כל הקודים הלא כתובים-היא תהיה אחת משלהם. אגב לא הגעתי אל הקצה מלכחילה.זה היה תהליך של שנים,במהלכן בכל פעם שחשבתי שהגעתי לנחלה ולמנוחה-הנה אני מספיק חרדית,אני מספיק צדיקה,גיליתי שיש יותר. אגב,יש יותר הארד-קור ממה שהייתי: בעוונותי קיבלתי קצבאות מהמדינה הציונית, בעלי היה ספרדי השם ירחם ולא הסכים לשנות את שם משפחתנו(כמו שבעלי תשובה ספרדים אחרים עשו מסביבנו), הייתי בקשר עם המשפחה החילונית שלי!!!שזה נחשב למעשה מאוד מסוכן לחשוף את הנשמות הטהורות של ילדי לגויים הללו, בעלי לא השתתף בהפגנות בשבת ולא זרק אבנים וטיטולים ולא שרפנו את דגלי ישראל ביום העצמאות, אסרתי על ילדי לשבת במרפסת בערב שבת ולצעוק לנוסעים במכונית:גויים! לפעמים חטאתי ואכלתי כשרויות אחרות מלבד בד"ץ העדה החרדית הייתי חברה בקופ"ח שבה אין מרפאות מיוחדות לנשים וגברים, לפעמים עשיתי לבנות שלי סתם קוקו פשוט בשיער ולא שתי צמות,ואפילו הרשתי פעם לפזר את השיער אבל אל תגלה לאף אחד.... היו עוד כל מיני איסורים שונים ומשונים שבעיני אנשים רבים,אין בהם כלום.היו דברים שלא היו איסורים,אבל היית מוזר ושונה אם נהגת אחרת-שהרי מנהג אבות הלכה הוא(אכלנו לפעמים חריימה בשבת או סתם שניצלים-חרגנו מהתפריט של:גפילטע-פיש,מרק עוף בערב שבת,קיגל עם מלפפון חמוץ בקידוש של הבוקר וטשולנט בצהריים).נזכרתי עכשיו אפילו בכובע הלבן המטופש עם הנוצה בצד שכל יולדת קשרה סביב ראש התינוק החדש במשפחה,כי זה הכובע שהיה מקובל אצל כולם. כל דבר היה מחושב,לא היה פרט בחיי שלא נשקל במאזני הקודים הבלתי כתובים של השתייכות לחברתנו הירושלמית-חסידית(בעיני עצמם הם השופרא דשופרא של הציבור החרדי,חוד החנית) אני יודעת שיש אנשים שזה נשמע להם מוזר ותלוש מהמציאות.זה תלוי באיזו מציאות אתה חי. אחרי 8 שנים,כשהיא קמה בבוקר והסתכלה במראה ולא זיהתה את עצמה שם,היא הבינה שהיא לעולם תהיה סוג ב' ולא תתקבל בחברה החרדית,אז אולי הגיע הזמן לחזור להיות נאמנה לעצמה. זה ממש על רגל אחת... נראה לי שאפילו בשביל אגס אני הארד-קור מידי

 

[habeas corpus]

אני גר מאוד מאוד מאוד קרוב לשם

ועובר שם כמעט כל יום . אבל כנראה מבחוץ אי אפשר לדעת מה קורה בפנים. והשאלה שלי היתה, למה מלכתחילה רצית להיות אחת משלהם?

 

[dramaqueen01]

כי אני טיפוס טואטלי

כי אם כבר לחזור בתשובה אז מה הקטע להתפשר ולעשות חצי דרך?בא נהיה דוסים כמו שצריך. לקח לי שנים לקלוט שאני בין הבודדים שתוכם כברם,שמונעת מתוך אידיאולוגיה להיות יהודיה טובה יותר ולא לאכזב את אבא שבשמיים.להבין שלעבוד את אלוהים בפרטים הקטנים של צבע הגרביים-הופך להיות ע"ז בסופו של דבר,התעסקות בטפל ולא בעיקר. כשקלטתי שאני בין הבודדות שמנסה להקפיד על בין אדם לחברו על המנעות מרכילות ולשה"ר על לאהוב כל יהודי,והרב מתעסקים בעצם במה יגידו השכנים והאם יעיפו לי את הילדים מהחיידר ובגזענות לשמה-הייתי כבר עמוק בפנים. בתמימותי ניסיתי להצביע על השקר ותחלואי החברה החרדית בפני כמה חברות קרובות וזכיתי להתממות ומטר של קיטונות ובוז,איך אני מעיזה לחשוב ככה על החברה המתוקנת הזאת,באיזו זכות אני מותחת ביקורת.אז שתקתי ושמרתי את הרהורי לעצמי. המחבתים עושים יח"צ מעולים לחברה החרדית בקרב החוזרים בתשובה.לוקח זמן עד שאתה קולט את השקרים המטוטאים היטב מתחת לשטיח.

 

[habeas corpus]

תודה ששיתפת.

נורא חשובים לי הסיפורים האלה , ובשביל זה אני בכלל פה. ועל הדרך ענית על שאלה אחרת. מהסיפור שלך תהיתי ביני לבין עצמי , הרי ברור שאת לא איזו חילוניה בורה שלא יודעת מהחים שלה. התרשמתי שעיקר הבעיה שלך זה לא עם הדת היהודית כמות שהיא, אלא החברה והקהילה שבה מצאת את עצמך בסוף התהליך. ולמישהוא כמוני , שלא באמת מבין, נראה היה סביר שבמצב כזה תעזבי את הקהילה הזו , שגם לדעתך אינה פועלת לפי שההלכה התכוונה, אבל לא תעזבי את התובנות המרכזיות שהגעת אליהם כשחזרת בתשובה. במילים אחרות , תמשיכי לשמור את ההלכה כפי הבנתך, ופשוט תזרקי את ההמצאות של החרדים שהיית פעם חלק מהם. אבל, כבן אדם טוטאלי מאוד, מן הסתם זה לא סיפק אותך, והחלטת להפוך חזרה לחלוניה גמורה (לא זוכר אם כתבת, אז אשאל: היום את אתאיסטית?).

 

[dramaqueen01]

אתה ממהר להסיק מסקנות

וברור לי שהן מושפעות מהסטיגמות המעוותות על יוצאים בשאלה. אז לידיעה,לא עשיתי מעבר חד מדוסית חניוקית לחילונית כופרת בן ליל. כשהמרתי את המטפחת בברט לא היו לי כוונות ואף לא העלתי בדעתי לכפור ולצאת בשאלה. מי שמסוגל להפוך את עורו כזיקית ברגע ,בעיני סובל מאיזו שהיא בעיה נפשית,המאפשרת לו להחליף דמויות כד"ר גי'קל ומיסטר הייד. אממה,כשאתה שומט קלף אחד ממגדל קלפים-במהרה יקרוס כל המגדל. כשאתה שואל שאלות ומפסיק לטייח,במהרה יגיעו התשובות.ואם אתה אדם שפוי מן היישוב ,לא לאורך זמן תוכל לחיות בדיסוננס קוגניטיבי זה ותאלץ לפעול בהתאם למסקנות אליהן הגעת,לעיתים בעל כורחך. אני יכולה לומר לך שהגעתי למסקנות שלי בעל כורחי.לא רציתי לשמוע,לא רציתי לדעת במשך שנים. פחדתי לשנות ולערער על פסיק ממנהגי והליכותי מתוך החשש הזה שמא הדברים יובילו אותי למקומות שלא חלמתי עליהם. הפחד מהשינוי היה עצום,ונלחמתי בשינוי הזה בעור שיניי.לא לחינם משתמשים בפסוק:"חדש אסור מן התורה" על כל שינוי קל וחריגה מהמסורת והמנהגים המקובלים. התחדשות וחשיבה מחודשת מובילה ע"פ רב לשינוי בניגוד לדבקות בישן ובמוכר. באותה תקופה כל שעשיתי באמת היה לעזוב את הקהילה,להתגרש ולפתוח דף חדש במקום אחר. המשכתי לקיים את ההלכה כפי הבנתי.ופה בדיוק המילכוד. מה זה לקיים את ההלכה כפי הבנתי?כל אחד מקיים כפי הבנתו? כל אחד מפרשן לעצמו את דברי האל ועובד אותו כפי שנראה לו נכון? מה מההלכה הוא המצאה? אולי כל ההלכה היא המצאה? אולי התורה היא המצאה? אוליאלוהים הוא המצאה? במשך 4 שנים השאלות הללו התרוצצו במוחי ללא מענה. פחדתי,הדחקתי ובנתיים קיימתי את ההלכה כפי שאני מבינה ומוצאת לנכון. (לעיתים הבנתי כך ולפעמים אחרת) הייתי עסוקה בבעיות קיומיות,בגירושים,בטיפול ב4 קטנטנים בבעיות פרנסה וכו' תמיד היתה סיבה למה לא להעמיק ברצינות ולמצוא תשובות לשאלות. הילדים קצת גדלו,לי היה יותר פנאי לעצמי והרגשתי שהגיע העת לחפש תשובות. גם פה,לא השלכתי ברגע מאחורי גווי אמונה של שנים רבות. קראתי המון,התלבטתי,חשבתי שהבנתי ואני בטוחה מה הכיוון ושוב התבלבלתי. אבל שחררתי את הפחד מהלא נודע מהספק והרשתי לעצמי(ועדיין) לא לדעת בברור מה אני חושבת ואת התשובות לכל השאלות. אני עדיין קוראת,בודקת וחוקרת ומניחה שלא אפסיק למרות שאני בטוחה בדרכי כרגע. לגבי ההגדרות אפשר לומר בגדול שאני אתאסטית ובסוגריים להוסיף שלעיתים אגנוסטיקנית-רק שקיומו או אי קיומו של אלוהים לא רלוונטיים לגבי.בין אם יש ובין אם לא-אין לזה השלכה על חיי.

 

[ההגיון1]

יפה לקרא את זה

נוגע ללב

 

[habeas corpus]

אין לי שום סטיגמה מעוותת על יוצאים בשאלה.

פשוט במקרה שלך את כבר שאלץ את כל השאלות ההן פעם בעבר. את השאלה אולי אלוהים/התורה/ההלכה הן המצאות כבר שאלת בעבר, והגעת למסקנות שונות מהפעם הזו. במילים אחרות , זה לא שנולדת חרדית, ומעולם לא עלתה בדעתך השאלה "אולי אלוהים זה המצאה". השאלה כבר עלתה בדעתך, גם אז החלטת לא לטייח ולשאול שאלות, והגעת למסקנה הפוכה. נובע מזה, שכאשר עזבת את הקהילה בה חיית , השאלות האלו לא צצו לראשונה , וגילית את האמת. הרי על בסיס אותן שאלות ממש גילית פעם אמת הפוכה. ולכן זה עורר בי עניין. אבל אם את אומרת שרק החזרה בתשובה הקיצונית שלך היתה ביטוי לאישיות טוטאלית ואילו היציאה בשאלה המוחלטת שלך אינה כזו , אני כמובן מקבל את הדברים ללא פקפוק.

 

[habeas corpus]

אין לי שום סטיגמה על יוצאים

ולא יפה להפיל עלי טענה כזו. את זו שאמרת שהחזרה בתשובה בדגם הקיצוני ביותר , היתה ביטוי לאשיותך הטוטאלית. פשוט במקרה שלך את כבר שאלץ את כל השאלות ההן פעם בעבר. את השאלה אולי אלוהים/התורה/ההלכה הן המצאות כבר שאלת בעבר, והגעת למסקנות שונות מהפעם הזו. זה לא שנולדת חרדית, ומעולם לא עלתה בדעתך השאלה "אולי אלוהים זה המצאה". השאלה כבר עלתה בדעתך, גם אז החלטת לא לטייח ולשאול שאלות, והגעת למסקנה הפוכה. נובע מזה, שכאשר עזבת את הקהילה בה חיית , השאלות האלו לא צצו לראשונה , וגילית את האמת. הרי על בסיס אותן שאלות ממש גילית פעם אמת הפוכה. ולכן זה עורר בי עניין. אבל אם את אומרת שרק החזרה בתשובה הקיצונית שלך היתה ביטוי לאישיות טוטאלית ואילו היציאה בשאלה המוחלטת שלך אינה כזו , אלא ביטוי לחשיבה מאוזנת ושקולה, אני כמובן מקבל את הדברים ללא פקפוק.

 

[dramaqueen01]

השאלות היו שונות לחלוטין

אתה טועה בתפיסה שלך הן כלפי חילונים והן כלפי בעלי תשובה. עוד בטרם חזרתי בתשובה האמנתי באלוהים. לא באלוהים שלך.אלא באיזה אלוהים סטייל סנטה קלאוס,סבא זקן ונחמד שאם תתפלל יפה הוא יתן לך סוכריה.אמונה של ילדים. פעם בגן ובבי"ס סיפרו לנו איזו אגדה שהוא ברא את העולם בשישה ימים.אולי כן ואולי לא-ואולי בכלל באנו מהקוף.את רב האנשים החילונים מבית השאלה הזו בכלל לא מעסיקה. תעשה סקר ותראה כמה מהאנשים שמגדירים עצמם חילונים,מאמינים באלוהים. ואין להם שום בעיה להמשיך לאכול חזיר לתיאבון. באותה מידה שאת רב החרדים בכלל לא מעסיקה השאלה אם יש אלוהים,אלא כמה דנייר עובי הגרביים של אשתו ואיפה מוכרים ירקות מיבול נוכרי. מרבית האנשים עסוקים בלהתקיים ולא בשאלות קיומיות,ופשוט הולכים בתלם שהציבו להם הוריהם. ולכן כשהתחלתי לחזור בתשובה בכלל לא שאלתי אם יש אלוהים.פשוט השאלה הזאת עד אז בכלל לא העסיקה אותי. שאלתי היתה:ונגיד שיש אלוהים,למה זה אומר שאני צריכה ללבוש חצאית? איזה מן אלוהים זה ומה הוא רוצה ממני? אמא שלי מאמינה באלוהים יותר ממני והיא מקפידה באדיקות לא לקיים מצוות. מלבד כשהיא צריכה איזו טובה מהאייבערשטער,אז היא פותחת ספר תהילים ואם תפילותיה נענות-אז יש אלוהים.ואם לא-אז אין.עד להודעה חדשה(והיא נחשבת בן אדם אינטלגנטי,אקדמאית מלומדת). והאמת שאני שאלתי שאלות בכנות,אבל תשובות לא תמיד קבלתי,אלא יותר מן ערפולי טיעונים מעגליים שמבוססים על הנחות יסוד שגויות הפונים בעיקר לרגש ולא להגיון.הרבה דמגוגיה ופילוסופיה בגרוש. הגיע איזה שלב שבו נאמר לי :נעשה ונשמע. אם את מתכוונת לא לקיים אף מצווה עד שלא תחקרי לעומקה ותבררי בכל המקורות את פשרה,אף פעם לא תקיימי מצוות. תתחילי לקיים בלי להבין,ובמקביל תשאלי. בין הדל"נ לברהמ"ז, בין שיעור במדרשה על חיזוק האמונה לשיעור על מסילת ישרים, בין נסיעה לקברות צדיקים ותפילות על זיווג הגון, בין דייט גרוע אחד למשנהו ושאלות האם להתגייס לצבא/לעשות שרות לאומי/לקבל פטור מטעמי דת- אתה שוכח למה בכלל התחלת,וכבר לא שואל שאלות. שנה אח"כ כבר היתה לי תינוקת בידיים ובעל שרוצה ארוחת צהריים ובית מבריק. אלוהים כבר די יצא מהתמונה בילד השני,אפשר לומר שעבדתי באדיקות ע"ז-התעסקתי בטפל ולא בעיקר. היו הבלחות מידי פעם של שאלות אמוניות ולאן בכלל אני הולכת אבל הבכי של התינוק החדש הזניק אותי באמצע ההרהורים האקזיסטנציאליים שלי.עד שסיימתי להחליף טיטול כבר שכחתי מה השאלה...

 

[habeas corpus]

מקבל את דברייך.

נשמע מאוד לא נעים מה שעברת. ואם אמנם כך מתרחש תהליך ההחזרה בתשובה, אז זה ממש מרושע. לא פחות . ומחזק לי מאוד את ההתנגדות החריפה שלי להחזרה בתשובה , ולתנועת התשובה בכלל.