חינוך גורה

[mgirl]

חינוך גורה

אימצנו בשעה טובה גורה מעורבת בת 4.5 חודשים לפני יומיים. אחרי שעשתה כמה פעמים צרכים בבית החלטנו בעצת חברים עם כלבים להכניס אותה לחדר אחד (כמו גדר גורים) ולאפשר לה לצאת ממנו רק לטיולים. היא מקבלת שם את האוכל והמים שלה ואני נמצאת בחדר לידה רוב היום כיוון שזה המשרד שלי.
באמת מאז שהכנסנו אותה היא לא עושה בחדר צרכים במהלך היום. היא רגועה ובעיקר ישנה או מכרסמת את העצם שלה. מדי פעם היא נשארת בחדר לבד לזמן מה ואין בעיות, אפילו כשיצאתי לגמרי מהבית לחצי שעה.
הבעיה מתחילה בלילה. היא יוצאת לטיול אחרון ממש לפני שאנחנו שוכבים לישון ועושה פיפי, אבל כשאנחנו באים בבוקר אנחנו מוצאים אותה מבוהלת ואנרגטי ואת החדר הפוך (הוצאנו משם מה שאפשר אבל היא מפילה דברים מהשולחן, שופכת את קערת המים ומורחת את המים על כל הרצפה). היא קופצת ומשתוללת ומסרבת להישאר במקום אחד או להירגע לפחות עשר דקות. כמו כן היא עושה צרכים בחדר.
עניין הצרכים לא נעים אבל פחות מדאיג אותי, כיוון שאני מניחה שזה יחלוף עם הזמן כשהיא תתרגל לחדר. אבל איך מקלים עליה את השהות שם ועוזרים לה לא להיות במצוקה במהלך הלילה? אנחנו משאירים לה עצם וצעצוע שמעסיקים אותה גם במהלך היום, מרבץ לשבת עליו ומים.
תודה מראש על העצות!

 

[תמי יונועה]

כמה זמן נמשל טיול הלילה? כמה מרץ היא מוציאה בו?

אולי אפשר להאריך אותו ולהוציא בו יותר מרץ? אולי אפשר לקחת אותה לפארק כלבים ולשחרר אותה מהרצועה או לרוץ איתה? בעיקרון ככל שתוציאו יותר מרץ בטיול הערב, היא תהיה יותר עייפה ורגועה בלילה.
אולי אפשר לתת לה צעצוע מיוחד ללילה? למשל קונג ממלא כל טוב, או לתת לה את ארוחת הערב בבקבוק הסגול? משהו ממש כיפי שהיא לא מקבלת במשך היום ויעסיק אותה יותר זמן?
בנוסף, אולי הייתי לוקחת את כלי המים למשך הלילה, אם היא שותה אחרי הטיול היא לא חייבת שיהיו לה מים כל הלילה. לפחות לא יהיה לה מה לשפוך ויהיה פחות באלאגן.
בהצלחה

 

[danielnir1983]

לוקח זמן לגור לפתח עצמאות...

בנוסף לסגור כלב בחדר זה כמו מלונה זה להפריד ולנתק אותה מהלהקה מה שמצד אחד ילמד עצמאות ומצד שני מעלה לו את הלחץ.
אבל אם זה לא עוזר לצרכים אולי כדאי שתחליפו גישה ובכללי תתכוננו לזה שגור לא באמת יכול להתאפק כל כך הרבה שעות אלא אם הוא ישן והוא לא ישן אם הוא לחוץ...
אז סבלנות ואם אתם מסתכבים דברו איתי 0503892603

דניאל ניר אילוף כלבים
dogologist | דוגולוג
[URL='http://www.facebook.com/danieldogolog&nbsp']www.facebook.com/danieldogolog [/URL]

 

[mgirl]

תודה לשניכם! רוצה לשנות את השאלה

במהלך השבת החלטנו לבדוק אם החדר עצמו הוא זה שמלחיץ אותה (כלומר העובדה שהיא לבד). נתנו לה להסתובב חופשיה בבית ובמשך שני לילות היא ישנה ליד דלת החדר שלנו ולא עשתה צרכים בבית בכלל.
היום בבוקר הייתי צריכה לעזוב לכשעתיים וכיוון שחששתי שזה יקרה שוב, הכנסתי אותה לחדר. עבדתי לפי הספר: בשעה שלפני היא עשתה גם פיפי וגם קקי בחוץ, הוצאתי אותה לטיול נמרץ של כחצי שעה, השארתי אותה בחדר עם המגבת שלה ועם שני צעצועים שהעסיקו אותה אתמול. חזרתי לקטסטרופה - היא עשתה צרכים בחדר בכמה מוקדים והפילה על הרצפה כל דבר שהצליחה להגיע אליו איכשהו. היא הייתה מאוד נסערת ולא נרגעה כמה דקות, וזה אחרי שעתיים בלבד.
עכשיו אני כבר לא יודעת מה לעשות. עוד מעט אני צריכה לצאת לפגישה נוספת למשך כשעה וחצי ולא יכולה לקחת אותה איתי. אם אשאיר אותה בחדר זה כנראה יקרה שוב, אבל אם אשאיר אותה משוחררת היא עלולה לטנף את הבית כולו.
חוץ מזה היא גם מקיאה בכל נסיעה קצרצרה באוטו, אז גם אם הייתי יכולה להביא אותה איתי זה לא היה אפשרי. בכנות, אני כבר די אובדת עצות.

 

[מנסה ומתנסה]

אז קודם כל את באמת מבינה...

שהחדר מבחינתה מהווה כליאה ומלחיץ אותה...
וראית שאם היא משוחררת היא לא עושה בבית צרכים...
אז באמת כדאי לנסות להשאיר אותה בבית, ולא בחדר
עצמו... אולי לחסום איזשהו אגף בבית שבו תשהה, אבל
לא להכניס לחדר בהעדרכם...

 

[mgirl]

הבעיה לדעתי היא לא בגודל החדר

אלא בעובדה שהיא לבד. היא רגועה לגמרי כששאנחנו בבית.
ברגע שאני עוזבת all hell brakes loose. היא מתחרפנת לחלוטין. ניסינו גדר גורים אבל היא מזיזה אותה בקלות ברחבי החדר. ניסינו לייצב את הגדר עם משקולות -היא עדיין מצליחה להזיז אותה וקופצת מלמעלה תוך דקה. ניסינו לחסום את הגג, גם זה לא עוזר. לדעתי אם היינו משאירים לה קצת יותר זמן היא הייתה מפרקת את הגדר לגורמים ופוצעת את עצמה ואני גם די בטוחה שאם ננסה להכניס אותה לכלוב אילוף היא תשתולל ברגע שנצא מהחדר ותתהפך איתו ביחד.
אנחנו לחלוטין אובדי עצות. אין לנו אפשרות להמשיך ולהפסיד ימי עבודה רק משום שהיא לא מסוגלת להישאר לבד. אין לנו עכשיו סכומי עתק להשקיע באילוף. לא יודעים מה לעשות.

 

[תמי יונועה]

רגע, לקחתם אותה לפני יומיים, לוקח זמן להתרגל

אתם יודעים מה הרקע שלה?
אם אימצתם אותה מאגודה אז אולי אפשר להתייעץ איתם כי הם מכירים אותה ואת ההסטוריה שלה...
אילוף לא עולה סכומי עתק, לפעמים מאלף טוב יכול לפתור בעיות במספר די מועט של פגישות... אני מכירה את אבנר רז מכפר רות או גיא תיכון, אבל יש כאן המון המלצות בפורום על מאלפים נוספים.
לפי מה שנשמע לי יש לכלבה חרדת נטישה הנה מאמר של המאלף שי מולדובן בנושא:חרדת נטישה אצל כלבים
מהי חרדה?
הגדרת המילון למילה "פחד": רגש לא נעים המלווה בתחושות גופניות ומזהיר מפני סכנה אפשרית.
הגדרת המילון למילה "חרדה": פחד חזק ובלתי נשלט כאשר יש ציפייה לסכנה קיומית או אסון.
ניתן להבין שהפחד הוא רגש סובייקטיבי, כל אחד חווה את הפחד באופן אחר. למעשה הפחד הוא המנגנון הראשון שיש לכל יצור חי השומר על קיומו. למשל עמידה על קצה של תהום לרוב גורמת לאנשים לקפוא על מקומם וכך הם ניצלים מנפילה. התגובות לפחד מגוונות, אם נסתכל על האופן שבו כלבים מגיבים לפחד ניתן לראות התנהגויות שונות כמו: קפיאה, בריחה, תקיפה ועוד.
הפחד הופך לחרדה כאשר הוא מופיעה במצבים שאין בהם באמת סכנה ממשית וכאשר הוא מפריע לחיי היום יום. ישנם סוגים רבים לחרדות כמו קלאוסטרופוביה (חרדה מפני מקומות סגורים), הידרופוביה (חרדה ממים) ועוד. בני אדם אשר חווים חרדות אלו מתחילים להזיע, להחוויר, הדופק שלהם עולה והם מנסים בכל כוחם לצאת מהמצב שאליו נקלעו. גם אצל כלבים קיימות התגובות האלו למצבים שנתפסים על ידי הכלבים כמאיימים על עצם קיומם.
חרדת הנטישה:
היא חרדה שעולה אצל הכלב כאשר הוא מופרד מהבעלים. לרוב ניתן לראות את התוצאה של החרדה הזו על ידי שלולית שתן ליד הדלת, סימני ריר על הריצפה, משוקפים מכורסמים, סימני ציפורנים על הדלת והקירות, הרס סביבתי ובחרדה קיצונית אף סימני דם בבית ומגופו של הכלב עקב כרסום עצמי וניסיונות החפירה. לעומת זאת ישנם כלבים מופנמים יותר שיפגינו את החרדה בהתכנסות עצמי קיצונית, חוסר שמחת חיים ובמקרים קיצוניים הרעבה עצמית.
מדוע הכלבים מתנהגים כך כאשר הם חווים חרדת נטישה?
כלבים כמו בני האדם הם חיות חברתיות המתבססות על החברה כמשענת קיומית. אצלנו (בני האדם) נוכל לראות רבדים רבים ושונים של החברה העוזרת לנו להתקיים יום-יום: משפחה,בניין,רחוב,עיר,רשות מקומית, צבא, מדינה וכו'. החברה המספקת את המשענת הקיומית לכלבים היא הלהקה שלהם או במילים אחרות – המשפחה שלנו. הלקה/משפחה יכולה להוות גם אדם אחד בלבד אך ביחד עם הכלב זוהי כבר חברה של 2 פרטים. בכל פעם שאנו משאירים את הכלב לבדו החברה שעליו הוא נשען לצורך קיומי נעלמת והוא נשאר בודד ללא היכולת לדאוג לעצמו. הרוב המוחץ של הכלבים מודעים לכך שהלהקה/המשפחה תחזור אך כלבים הסובלים מחרדת נטישה אינם בטוחים בכך מסיבה מסוימת והחשש מתחזק ככל שהזמן עובר (אצל כלב "הזמן עובר" יכול להיות גם מספר דקות). ובסופו של דבר החשש הזה, הופך לפחד שהופך לחרדה. על מנת לצמצם את תחושות המועקה והפחד הכלב מגיב בתצורות התנהגות שונות בדיוק כפי שאותו בן אדם אשר סובל מחרדה מנסה בכל כוחו לצאת מאותו המצב. לרוב בשלב הראשון מנסים הכלבים הסובלים מהחרדה לצאת מהמקום שבו השאירו אותם ולחזור לבעלים, לכן ניתן לראות את סימני החפירות בדלתות, כרסומי המשקופים חפירות בקירות ועוד. בשלב השני הכלבים מנסים להודיע שהם במצוקה, ומכאן הנביחות והיללות הבלתי פוסקות – כקריאה לעזרה. השתן והריר הם סימנים גופניים של פחד קיצוני. לעומת זאת, כלבים מופנמים יותר יסתגרו בינם לבין עצמם באחת הפינות בבית ויחכו שמצב במפחיד יגמר.
מקורות חרדת הנטישה
ברוב המוחלט של מקרי חרדת הנטישה אצל כלבים החרדה החלה בעברו הרחוק של הכלב עוד בהיותו גור כאשר הוא הושאר זמן רב מידי לבד או ננטש באחת עמותות הכלבים ובמקרים מסוימים החרדה נגרמת אצל גורים אשר הבעלים שינה את שגרת היום שלו באופן קיצוני בפעם אחת.
כאשר הכלב חווה את הניתוק מהלהקה/מהבעלים בפעמים הראשונות לרוב הוא ינסה לצאת מהמקום שבו השאירו אותו או לקרוא לעזרה. ואז הבעלים חוזרים. ברור לנו הרי שהבעלים חוזרים לא בגלל התנהגויות הכלב אלא בגלל שסיימו את הסידורים שלהם מחוץ לבית, אבל הכלב אינו מבין זאת. מבחינתו ההתנהגות שגילה היא זאת שהחזירה את הבעלים. ואם לנסח כמאלף כלבים: הכלב גילה התנהגות וקיבל עליה חיזוק. מכאן בכל פעם שיתקל באותה הסיטואציה עליו לחזור על אותה ההתנהגות על מנת שהבעלים יחזרו. ככל שהזמן יעבור תחריף עוצמת ההתנהגות הזו על מנת שהבעלים יחזרו מהר יותר ומאחר שהכלב עסוק כל כך בהחזרת הבעלים הוא לא יכול ללמוד שגם אם לא יגלה את ההתנהגויות האלו ויישאר רגוע ובשקט הבעלים יחזרו.
בסופו של דבר חלק מהכלבים גם מזהים את הסימנים המקדימים לכך שהבעלים הולכים (כמו לקיחת מפתחות, לבישת מעיל וכו') ומתחילים להתנהג בהתאם עוד לפני שהבעלים עוזבים את הבית. (בדיוק כמו אדם אשר מתחיל להראות סימני לחץ רק מלחשוב על הסיטואציה שממנה הוא חרד).
איך נדע אם הכלב יכול לפתח חרדת נטישה?
אחוז הכלבים הסובלים מחרדת נטישה הוא מאוד נמוך ויש האומרים שאינו עולה על שמינית מאוכלוסיית הכלבים. בעוד שהחרדה אינה קשורה באופן ישיר לגיל, גזע ומין היא אינה מתפרצת כך סתם וישנם כלבים מיועדים יותר לסבול ממנה מאחרים.
1. כלבי עמותות – שלא מקבלים מספיק יחס, ולא ידוע מה ניסיון העבר שלהם.
2. כלבים בעלי אופי רך אשר שגרת היום שלהם השתנתה באופן קיצוני ופתאומי. צריך להבין ששינוי קיצוני אצל כלבים הוא לא בהכרח שינוי קיצוני אצלנו כך השינוי הקיצוני יכול גם להיות העלמות של אחד מבני המשפחה (בנסיעה לחו"ל או אפילו לצבא).
3. פינוק יתר של גורים אשר בעליהם לא משאיר אותם לבד אפילו לא לרגע אחד.
4. טראומות קיצוניות במהלך חייו של הכלב כמו למשל כלב שנלכד תחת הריסות בית או שהיה בבית בזמן שהוא הופצץ.
דרכי הטיפול בחרדת נטישה
הרעיון המלווה של כל דרכי הטיפול הוא שינוי דפוס ההתנהגות הקיים של הכלב ושלנו.
1. הפחתת חשיבות המאורעות: למשל כאשר הבעלים יוצאים מהבית, לא לעשות טקס שלם בשביל הכלב- פשוט לקחת את המפתחות ולצאת בלי אפילו להסתכל עליו. כנ"ל גם כשחוזרים הביתה, להשתדל להימנע מהפגנת יחס חם כמו ליטופים וקריאות שמחה- פשוט להיכנס הביתה בלי להסתכל על הכלב ולהתייחס אליו רק כעבור דקות מספר. ההתייחסות של הבעלים במאורעות כגון אלו מהוות חיזוק חיובי לכלב ומעודדות את קיום החרדה.
2. סביבה רגועה: להקצות לכלב סביבה חמימה ונוחה שבה ישהה במהלך הזמן שבו הוא לבד. כמובן שיש לוודא שבאותה הסביבה אין דברים שבירים או שניתן להרוס אותם. ניתן לדמות את הסביבה הרגועה על ידי חדר חמים, ואפילו להשאיר אור דולק וטלוויזיה בשביל לדמות שעדיין יש אנשים בבית. ישנם כלבים שהתגברו על החרדה לאחר הוספת כלב נוסף לחיק המשפחה אך לפני שתנקטו בצעד הזה- התייעצו עם מאלף משום שלעיתים הוספת כלב חדש יכולה גם להוות גורם לחריפות החרדה.
3.הפחתת תלות: צמצום התלות של הכלב בכם, יעלה לו את הביטחון בעצמו. ניתן לעשות את זה על ידי מתן יחס רק כאשר הבעלים רוצה ולא לפי דרישת הכלב, צמצום מגע גופני והפגנת יחס קר בין התייחסות אחת לשנייה.
4. שינוי שיגרה המעידה על עזיבה: שינוי שעת השקמה, השארת הרכב ברחוב מרוחק יותר שהכלב לא ישמע את ההתנעה, לשים את המפתחות בכיס לפני שיוצאים מהבית (שהכלב לא ישמע/יראה את לקיחת המפתחות, השארת חפצים (שבדרך כלל לוקחים כשיוצאים מהבית) ברכב כמו מעיל. להתנהג כאילו יוצאים מהבית ביום חופשה- על פי אותה השגרה בדיוק – אבל להישאר בבית.
5. טיפול תרופתי: כדורים נגד חרדה המרגיעים את הכלב. את הטיפול התרופתי יש לבצע בליווי של ווטרינר ולזכור שהוא כלי להרגעת הכלב אך אינו מהווה גורם המחליף פתרון התנהגותי. הכדורים נגד החרדה מאפשרים להחליש את חריפות ההתנהגות של הכלב ובעזרת הטיפול ההתנהגותי הוא מגלה שגם כאשר הוא לא מגלה סימני מצוקה, הסביבה רגוע והבעלים חוזרים.
הבהרה
לפני שתתחילו בטיפול יש לציין שהכלב/ה שלכם שונה מכל כלב/ה אחר/ת כך שאופי הכלבים וחריפות החרדה בעקבותיו משתנים מכלב לכלב. ולכן לפני שנגשים לדרכי הפתרון יש להתייעץ עם גורם מומחה לאילוף כלבים ופתרונות בעיות התנהגות.

 

[תמי יונועה]

עוד מאמר בנושא

הכלב סובל מחרדת נטישה? כך תעזרו לו
המושג ”חרדת נטישה“ מתקשר בדרך כלל לבני אדם בלבד ומופיע בכמה מספרי הפסיכולוגיה הקלאסיים. אבל, מה שנכון לבני האדם, נכון באותה מידה לחברים הטובים ביותר שלנו. בעלי כלבים, זה הזמן להכיר: חרדת נטישה אצל כלבים – כל מה שאתם צריכים לדעת וכל מה שלא העליתם בדעתכם לשאול
טל שלוש פורסם: 15.12.14 , 13:59
פסיכולוגיה היא מושג שנוגע לא רק לבני אדם אלא לכל בעל חיים באשר הוא. בעיות פסיכולוגיות הן מנת חלקו של כל יצור חי, והן מתפתחות ונוצרות בעקבות חוויות שונות שעבר במהלך חייו. אחת הבעיות הפסיכולוגיות המרכזיות בקרב כלבים, ובמיוחד בקרב אלו אשר גדלים וחיים בחברת בני האדם, היא חרדת הנטישה.

בפרק זה ננסה להעניק לכם טעימה רחבה יותר מעולם האילוף והחינוך ההתנהגותי של כלבים, דרך אחד הנושאים האקוטיים והנפוצים ביותר בקרב מגדלי כלבים באשר הם כדי להבין את מקור הבעיה ששמה "חרדת נטישה", כמו גם את הסיבות להיווצרותה, נצטרך קודם להבין מהי חרדה?

החרדה, במקורה, נועדה לשמור עלינו כבעלי חיים כדי שנגיב לסיטואציות מהר יותר, וכך נוכל לשפר את יכולת השרידות שלנו. זהו כלי אשר מחדד את חושינו והופך אותנו לדרוכים יותר. אבל, ברגע שהחרדה הופכת מאינסטינקט בריא לתגובה בלתי נשלטת המנהלת ושולטת על חייו של בעל החיים, יהיה זה אדם או כלב, היא כבר הופכת לבעיה, ובמקרים רבים - לבעיה חמורה במיוחד.

[(צילום: shutterstock)]
(צילום: shutterstock)

לא על גזע אחד בלבד: חרדת נטישה יכולה להופיע אצל כל כלב.
חשוב לדעת, מעל לכל, שכל כלב יכול לסבול מחרדת נטישה. אין הגדרה מסוימת או מאפיינים ברורים לפיהם ניתן לסמן כלבים בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח חרדה כזו. זו תופעה הקשורה לרוב בחוויות שחווה הכלב בעברו ולכן היא יכולה להופיע בכל גיל, מין או גזע.

ובכל זאת, ניתן לאפיין מעין קבוצות סיכון של כלבים אשר דווקא הם עשויים לפתח חרדת נטישה: מדובר בעיקר על כלבים אשר אופיים מוגדר "גבולי" - כאלו שנמצאים על קו הדיכאון, כלבים נוירוטיים או כאלו שסובלים ממאניה דפרסיה.

כלבים שסבלו מטראומה מסוימת במהלך חייהם עלולים גם הם לפתח בעיות התנהגות ברגע שיושארו לבד. לדוגמה, כלבים שננטשו ברחוב, כאלו שסבלו מהתעללות ואף כאלו שהותקפו באכזריות על ידי כלבים אחרים.

[(צילום: Shutterstock)]
(צילום: Shutterstock)

כדאי לזכור: תפיסת הזמן של הכלב שונה מזו שלכם, בעליו. לעתים גם חמש דקות של בדידות ייראו לכלב כנצח, וגם במהלכן הוא עשוי להתנהג בצורה חריגה. מספיק שתצאו למפתן הדלת כדי לאסוף את העיתון או שתרדו לזרוק את הזבל, כדי למצוא עם חזרתכם בית הפוך לגמרי.

אם כך, הדבר ברור לגמרי: מבחינת הכלב, בכל פעם שהוא מיילל, נובח, משתולל וקורע דברים בבית הוא מבצע עוד צעד שמקרב את הבעלים אליו. במצב כזה אין לו סיבה להפסיק לחפור, לשרוט, לנבוח ולהשתולל, כי יש גמול להתנהגות הזו, וזהו הגמול החשוב מכל: הבעלים מופיע שוב והוא אינו בודד יותר אגב, גם אם הכלב נראה רגוע למדי כשתחזרו הביתה, ייתכן שהוא סובל מחרדה או סבל ממנה עד הרגע שבו הופעתם בדלת.

"רגיעה" זמנית אינה מעידה על כך שהוא אינו חרד, הוא פשוט מתנהג אחרת כרגע. אם החרדה הופיעה בעבר, או שהסימנים לה נמצאים בצורה ברורה ברחבי הבית, סימן שהיא עודנה במוחו של הכלב ועדיין דורשת טיפול.

הפתרון יכול להיות פשוט משחשבתם
כדי לפתור את הבעיה ולהקל גם על הכלב האומלל וגם עליכם, נצטרך לעצור מבעוד מועד את כדור השלג המתגלגל, ולספק לכלב יכולת התמודדות נכונה עם היעדרותכם. במילים אחרות: נצטרך למצוא כלים שיאפשרו לכלב להבין כי ההתנהגות שלו אינה מסייעת להפגת הבדידות ולמעשה לא תשיג דבר.

זכרו: התסכול שאתם חשים, כבעלים, כאשר אתם מגלים יום אחרי יום בית הרוס, לא ייעלם באמצעות ענישה. עונשים על התנהגות שנובעת מחרדה עלולים להחמיר את המצב - במיוחד כאשר מדובר בעונשים אגרסיביים או הרתעתיים. עונשים כאלו יכולים ליצור תגובה חמורה לא
פחות: תוקפנות מתוך פחד.

הטיפול הנכון, אם כן, הוא תרגיל שמטרתו יצירת בלבול ושיבוש סדר הדברים שאליו התרגל הכלב, עד למצב שבו כדור השלג כלל לא יוצא לדרך, וכך לא צובר תאוצה וממשיך לגדול לממדים מפלצתיים.

איך גורמים לזה לקרות? כבעלים, חשוב שתזכרו שכל פעולה שאתם מבצעים בבוקר היא מבחינת הכלב "חלק מהטקס", עוד רמז מבשר לקראת העתיד לבוא, עוד מעשה שמסמן מבחינתו שבקרוב שוב יישאר לבד.

[(צילום: shutterstock)]
(צילום: shutterstock)


לצד שתי השיטות הללו, מומלץ להשתמש בפתרונות נוספים שיבנו ויחזקו את ביטחונו של הכלב לאורך כל היום. פעולות כאלו יאפשרו לו לעבור בקלות את השעות שבהן הוא בכל זאת נותר לבד.

ברגע שתיצרו סביבה ואווירה נטולות בדידות וברגע שתשברו את השקט ואת ההרגשה הלא נעימה, גם ההתנהגות הבעייתית תיעלם או תפחת: רדיו פועל או טלוויזיה דולקת, חלון גדול פתוח אל העולם, כלב נוסף או צעצועי לעיסה - כל אלו יוכלו במקרים רבים להפחית את תחושת הבדידות, וכך תתפוגג החרדה או התנהגותו של הכלב תתמתן.

לצד הפעולות לשבירת הבדידות, עליכם לשמור על אווירה מתאימה בבית גם כאשר אתם נמצאים לצד הכלב ומבלים עמו. הדרך שבה תתנהגו לידו תשפיע על הצורה שבה יקבל את העובדה שנשאר לבד לזמן מה.

[(צילום: shutterstock)]
(צילום: shutterstock)

במקרים קיצוניים: תרופות נגד חרדה
כאשר מדובר בכלב חרדתי בצורה חמורה מאוד, טיפול תרופתי יהיה בהחלט מומלץ. כמו בבני אדם (במקרים של דיכאונות, חרדות קשות ופחדים לא נשלטים) כך גם בקרב כלבים - הטיפול ההתנהגותי יהיה אפקטיבי יותר, לעתים, בשילוב עם תרופות נוגדות דיכאון, שמאזנות את רמת הסרוטונין במוח.

זכרו: כל התרופות המשמשות לטיפול בחרדת נטישה בכלבים חייבות מרשם וטרינרי, ודרוש מעקב תקופתי בנוגע לבריאותו ולהתנהגותו של הכלב לאחר מתן התרופה. לא להתייאש, לא לפחד לאמץ.

רבים הבעלים אשר מחליטים, לאחר תקופה ארוכה של ייאוש ותסכול, למסור את הכלב - אך זהו לא הפתרון! הרבה לפני שלב הייאוש עליכם לנסות לזהות את הבעיה ולטפל בה עד לפתרונה.

מדובר במשימה אפשרית בהחלט: חרדת נטישה היא תופעה שיכולה להיעלם, גם במקרים חמורים. כל עוד לא תרימו ידיים וכל עוד תעשו את הדברים בהתאם למה שנכתב כאן, בליווי איש מקצוע, תוכלו לשנות את המצב מן הקצה אל הקצה.

 

[תמי יונועה]

מאמא של המאלף גיא תיכון בנושא חרדת נטישה

רדת נטישה בכלבים
ראשי>בעיות נפוצות>חרדת נטישה
הגדרה: חרדה - פחד בלתי נשלט. לרוב, החרדה תופיע בעיתוי בלתי הולם ותפריע לאורח חיים תקין.
ניתן לקטלג חרדת נטישה בשני מישורים עיקריים: קשר יתר ראשוני וקשר יתר שניוני.
כיצד מאבחנים חרדת נטישה? - עלינו לבחון זאת בשני אופנים:
1. התנהגות הכלב כשהוא נמצא איתנו - לפי תיאור הבעלים.
2. התנהגות הכלב כאשר אנו עוזבים אותו - צילום בוידאו.

רבים נוטים לשייך הרס בבית ויללות בלתי פוסקות בעת עזיבתם את הבית לחרדת נטישה, כשלמעשה, אין זה מדויק. הרס יכול לנבוע גם משעמום, התנהגות דומיננטית בעקבותיה הכלב רואה עצמו מנהיג בבית, עודף אנרגיה (מזון לא מתאים, טיולים קצרים), גירויים חיצוניים ועוד. בעצם, לרוב הבעיה אינה נובעת מהפחד של הכלב להישאר לבד (חרדת נטישה) אלא נובעת ממקור אחר.

רובכם גם מאמינים, שהמקור לחרדת נטישה יכול להיות עזיבתו של הכלב בפנסיון כלבים, או בגלל שהכלב עבר מספר בתים (לרוב הכלב עובר מספר בתים בגלל החרדה שלא מטופלת) ועוד ועוד. בעצם, חרדת נטישה יכולה להתפתח בגיל צעיר ובגיל מאוחר ובכל המקרים יש קשר ישיר בין היחס שלנו לכלב לבין התפתחות החרדה/תלות.
כלומר, אם אתם מפנקים את כלביכם בתשומת לב בלתי פוסקת כל זמן שאתם איתו והוא מפתח התנהגות תלותית כלפיכם, כי אתם מהווים את מקור התעסוקה העיקרי שלו, אל תתפלאו אם הוא יראה סימנים שקשה לו להישאר לבד בבית כשאתם אינם.

בשורה התחתונה, פינוק יתר מצידנו מהווה מרכיב חשוב בהתפתחות החרדה והתלות הרגשית מצד הכלב כלפינו.
מרכיב נוסף הוא, הגנטיקה. ישנם כלבים בעלי נטייה לתלותיות, רגשנות, הסטריה וחוסר ביטחון. כלבים כאלה ניתן לאבחן בשלב מאוד מוקדם בחייהם וגם ככלבים בוגרים. איבחון אופי הכלב באופן ספציפי מסייע מאוד להבין עד כמה המרכיב הזה משפיע את החרדה. ככל שהאופי יהיה תלותי/חרדתי יותר כך יהיה קשה יותר לטפל.
אם הכלב שלכם מראה סימנים שקשה לו להישאר לבד בבית אל תניחו שהבעיה תעבור מעצמה. הרבה כלבים מאותתים לבעליהם שמשהו לא בסדר וזו הדרך היחידה שיש להם להראות זאת. רבים מאיתנו מתעלמים וממשיכים כרגיל ורק בגיל מאוחר מחליטים לטפל בבעיה, כי היא מתמשכת ופוגעת באיכות חיינו ושל הכלב. כמובן, שבגיל מאוחר יותר הטיפול קשה ומצריך סבלנות רבה.

המסקנה המתבקשת היא, שלכם כמגדלים, יש מרכיב חשוב מאוד בהתפתחות החרדה והתלות הרגשית והשינוי חייב להגיע, לפני הכל, מכם.

הסימנים העיקריים לחרדת נטישה, כאשר הכלב נמצא איתנו הם:
בגורים:
1. התנהגות גורית.
2. קריאה מוגזמת למשחק.
3. התנהגות של כניעת יתר, היעדר מוחלט של דומיננטיות (לא בהכרח(.
4. קשר של ליקוק ויבבות עם הבעלים.
5. חקירה אוראלית רבה של הסביבה (לעיסה מוגברת עד גיל חצי שנה).

בבוגרים: (בנוסף לנ"ל)
1. הליכה כצל אחר הבעלים.
2. חקירת הסביבה בצורת כוכב.
3. טקס יציאה קבוע של הבעלים הגורם לכלב לזהות עזיבה.
4. קבלת הבעלים בשמחה מוגזמת מידיי ולעיתים גם בתנוחות כניעה.
5. קושי לקבל שינויים סביבתיים (החלפת סלון למשל, פח אשפה שלא במקומו).

הסימנים העיקריים כאשר הכלב לא נמצא איתנו:
1. תסמינים פיזיולוגיים, כגון: התנשפות מהירה, ריור מוגבר (סימנים שחורים על הרצפה, רטיבות מתחת לפיו ולאורך הצוואר), שלשול/צואה במפוזר, שלוליות שתן מרובות.
2. הרס הממוקד לפתחי יציאה.
3. עצבנות (ריצה ברחבי הבית, קפיצות, לקיחת חפצים פיזורם בבית).
4. סימנים ווקאלים (בכי, נביחות, יללות).
5. ליקוק עצמי, שתייה מוגברת.
6. התנהגות מעוכבת (לא בהכרח).

הסימנים יכולים להופיע במלואם ויכולים להופיע בחלקם, על כן זיהוי נכון של הבעיה הוא הכרחי לטיפול בחרדת נטישה, שכן, הטיפול בה הוא ייחודי ושונה מטיפול בבעיות אחרות.

הטיפול המקובל הוא, תרגול הכלב התרחקות מבוקרת, בניית קשר בריא יותר עם הבעלים, הרס דפוסי יציאה מהבית וחזרה, לימוד הכלב להיות לבד, להציע לו מקום בטוח משלו לזמנים שהוא לבד, תיחום ולימוד משמעת.
במקרים רבים אף צריך לעשות שימוש בתרופות הרגעה בפיקוח וטרינרי על מנת להוריד רמת סטרס ולהביא כלב למצב שהוא יכול ללמוד כיצד להתגבר על החרדה. כלב חרד הוא כלב בסטרס גבוה ואולי אף בפאניקה, במצב נפשי רעוע שכזה לא ניתן לתקשר עם הכלב ברמה סבירה, ודאי שלא נצליח ללמד אותו התנהגות חדשה.
חשוב ביותר! הטיפול התרופתי אינו מחליף את הטיפול ההתנהגותי! חייבים לשלב ביניהם על מנת להצליח בטיפול לטווח ארוך. איננו רוצים להסתמך על תרופות למשך כל חייו של הכלב שלנו ובכך לפגוע בבריאותו בטווח הארוך (מה גם שהמינונים הולכים ועולים עם השנים).

הקושי בטיפול בחרדת נטישה הוא, שלא תמיד ניתן לפתור באופן מלא את הבעיה. אך בהחלט ניתן להגיע להקלה משמעותית ושיפור המצב הקיים. לעיתים כלב הנראה, כי התגבר על החרדה יכול לחזור להראות את אותם סימנים כעבור זמן מה והבעיה תחזור בשנית. כמו כן, הטיפול בחרדה לוקח זמן ודורש המון סבלנות ויכול לסבול מעליות ומורדות רבים.
הקושי הגדול יותר הוא שלכם, הבעלים. מקרי חרדה רבים לא נפתרים בשל קושי הבעלים להתמיד בהנחיות ולא בשל קושי הכלב להתמודד עם המצב. לעיתים הטיפול מצריך מכם, הבעלים, לנהוג אחרת עם הכלב ממה שהיו רגילים” ופה טמון הקושי הרב. חשוב להבין שהכלב סובל במצבים הללו ויש לעשות הכל על מנת להקל עליו, ואם הוא סובל, אז אתם סובלים.

לסיום, חרדת נטישה מצריכה התערבות מקצועית מצד מטפל התנהגותי שינחה אתכם כיצד להתנהג עם כלביכם בצורה הטובה ביותר. אין לנסות לטפל בחרדת נטישה באופן עצמאי, אתם עלולים להחמיר את המצב. כמו כן, יש לפנות לווטרינר אחראי בעל ניסיון בנושא חרדת נטישה על מנת שיתאים את התרופה המתאימה לכלביכם ויישאר במעקב לאחר מכן.


פנו אלינו עוד היום לקבלת ייעוץ מקצועי בנוגע לבעיית החרדה של כלביכם.
0544-799979