חינוך ברומא העתיקה
שלום לך, שאלתך לגבי החינוך ברומא כללית מדי. בעקרון, החינוך עבור אנשי המעמדות הגבוהים היה חינוך פרטי, ברוב המקרים היה זה עבד יוני או שבוי מלחמה שלימד את הנער הרומי הצעיר יוונית, רטוריקה, פילוסופיה. ברומא היה גם נהוג הענין של כתבי חינוך "מקצועיים" לנושאים ספציפים, כגון הכתבים של קטו הזקן לבנו. היו אלה בעיקר הקניית ערכים וטוהר המידות. היו גם כתבי מוסר, "מוראליה", כדוגמאת אלו של סווטוניוס, שבהן ביקש לחנך את הקורא ע"י חיקוי תכונה מסויימת, או הימנעות מתכונה שלילית אחרת. כמו כן, יש את חיבורו המפורסם של קיקרו, על הנואם, שבו הוא דן על התכונות הדרושות לחינוכו של נואם, והיסודות האלמנטרים של הרטוריקה. ברומא הקיסרית, היו פילוסופים שחינכו את הקיסר או את יורש העצר, כדוגמאת סנקה הצעיר, שהיה מחנכו של נירו הצעיר (בתקופת הקיסרות של קלאודיוס), ממש לפי המודל של חינוכו של אלכסנדר הגדול ע"י הפילוסוף אריסטו. גם במחזות הקומיים, ניתן ללמוד על דרך החינוך של הנוער הרומאי: במחזה "האחים" מאת טרנטיוס, מן המאה ה-3 לפנה"ס, יש סצנה שבה שני האחים, שהם אבות לבנים, מדברים על דרך חינוך של הילדים שלהם, והם מונים את היתרונות והחסרונות של כל שיטה ושיטה. זהו בערך, מה שעלה לי לראש. לצערי, אני לא מכיר מקורות בעברית על החינוך ברומא. אם אתה שולט בלאטינית, אשמח לשלוח לך מספר מקורות שהוזכרו למעלה. דאנטה
