חינוך בבית ספר

מקצועות חלשים

לא מבינה את התגובה שלך. אז נניח שהוא מצתיין במטמטיקה אבל חלש באנגלית.. מדוע לא לתת לו תגבור? למה ללכת על הקל ביותר ולתת לילד להכשל במקצועות אחרים? להיפך..אם תתן תגבור..התדמית האישית שלו והבטחון שלו רק יגברו.. למה לא לתת תגבור? מסכימה איתך שהלמודים הם מתחנת ציונים.. אך זה מה יש..וללכת נגד הזרם זה לא חכם.. בנוסף..כשיקבל ציונים טובים יותר במקצועות החלשים הוא ירגיש עם עצמו הרבה יותר טוב.
 
קל להשמיץ, זה הכי נח.

כמו בבניי אדם כך בתלמידים, לא מחזקים את החוליה החזקה, היא חזקה וטובה במילא. תגבר היכן שחלש לו. לא משקיעים לעולם בחוזק שלנו, רק בחולשות. וזאת על מנת להשיג בלאנס כמו בחיים. אל תשכח שכיתה ט', היא כיתה מאוד מכרעת לגביי ההמשכיות. אם לא עכשיו אז אבוד לו לאורך כל הדרך. עכשיו זה הזמן לקחת את כל המשאבים ולהשקיע בו. אל תסמוך על אף אחד בטח לא על המערכת, רק על הילד שלך ועליך.
 

ערסlight

New member
אני לעולם משקיע במה שאני טוב בו.

אני סבור שלחזק את החזק... עושה עצום. נראה לך שאני לא סומך על הילד?
 

destiny36

New member
אתה ענק אתה

אמצתי את הראש כמה פשוט לחשוב פשוט..ולענין
 

יערית

New member
זה מזכיר לי..

שבשבוע שעבר עברתי יחד עם הבוס החדש שלי עקירה,עקירה שמניסיוני לא פשוטה אבל אפשרית ודיי פשוטה במידה ויודעים לעשות אותה כמו שצריך.{רק מתוך ניסיון כותבת}. העקירה הסתבכה לו ואחרי שעה וחצי עשינו הפסקה{התייעצות ביני לבינו} מה עושים? הצעתי את שהיה לי להציע{מרשה לעצמי אחרי 12 שנים של ניסיון} הוא אמר שהוא לא מסוגל להיכנס לקטע כרורגי מאחר והוא לא מנוסה בזה.. זה עירער אצלי ת'ביטחון,רופא שיניים אמור לנסות הכל מהכל במידה והוא לא מומחה,והוא רופא מעולה ובתחום הכרורגי אין לו מושג.אז אחרי שגמרנו {שעתיים} את העקירה ,שוחחתי איתו על כך ,שאלתי "מדוע אתה לא לוקח קורס קצר ומשפר את היכולת שלך?" ואז הוא ענה לי :"אני מעדיף לשפר דווקא את מה שאני טוב בו" והוא אכן מעולה באסטטיקה!אבל זו לא דעתי,דעתי אחרת, זה בסדר לשפר את מה שאתה טוב בו,אבל לא יזיק גם לשאוף לגעת במקצועות שאתה לא כ"כ טוב בהם והם נחוצים לך{במיוחד אם אתה רופא}. אבל זו רק דעתי כסייעת,בטוחה שהוא לא ייכנס להרפתקאה כזו יותר:). ובקשר ללימודים-אם זה היה הבן שלי,הייתי לוקחת שיעורי תיגבור בכדי לחזק אצלו את המקצועות שהוא חלש בהם,הייתי מאפשרת לו בדרך של אחד על אחד ללמוד יותר ממה שהוא יכול לספוג בכיתה ש ל30 ילד.הייתי עושה את המאמץ הזה עבורו כי... כי כולם מגיעים לאותו קו הסיום-בחינות הבגרות{או שלא:)}.
 

ערסlight

New member
כנראה שלא הובנתי.

הרופא מהדוגמה שלך יתכן ויודע למה הוא לא מתמחה בניתוח. לדעתי יש מצב שהתמחות באסטטיקה ושיהיה מעולה בזה היא אופציה עדיפה משיהיה מנתח בינוני. אולי רק שיוותר על עקירות, צריך לדעת לשתף פעולה. ובני? הוא יודע שאם יבקש עזרה, יקבל. הוא רק צריך לרצות בזה. וקו סיום זה בגרות? קו סיום זה ילד שלם עם דרכו, לא מתוסכל ומודע לערך עצמו. [ממקום כזה, בגרות זה קלי קלות אם רק רוצים] את יודעת, אני הייתי תלמיד גרוע בתיכון. העיפו אותי אחרי שביעית. אחרי צבא עשיתי בגרות לא רעה בכלל בחצי שנה ובקטנה [רק כי רציתי]
 

יערית

New member
עוזבת את העיניין עם הרופא

ואתמקד איתךבעיניין של הבגרות{זוכרת את הסיפור שלך:)} הלחץ החברתי למצוינות תמיד היה קיים במערכת החינוך, אולי היום קצת יותר,אבל חושבת ששיטת הלחץ בין כיתה י' ל-יב הוא מקור הבעייתיות,הילדים היו יכולים לרצות יותר לולא היה מוטל על כתיפהם בחותר חומר לימוד,תנאי לימוד סבירים{פחות ילדים בכיתה,יותר סבלנות מהמורים,יותר התמדה ומתן כלים נכונים לקלוט את החומר הנלמד}.לא לשכוח שהבגרות הנפשית שלנו משתנה ויש הבדל בין כשהיינו תלמידי תיכון לבין משוחררים מהצבא. בתי הספר האקסטרנים חוגגים,תלמידים רבים נושרים עוד בטרם סיימו יב',הלחץ על המיכללות גדל אחרי הצבא,מענקים רבים יוצאים לטובת לימודים לחיילים משוחררים. אין ספק שניתן להשלים אחרי הצבא וגם בגיל 30 ,40 וכו', רק שבגילאים האלו התנאים משתנים וכך גם הנסיבות ל רצון הזה שדיברת עליו. שיהיה לו בהצלחה בלי שום קשר.
 
חינוך בבית הספר

במערכת החינוך בה בחרתלרכוש השכלה עבור ילדיך,יש נורמות,כמו בכל מערכת אחרת.יש מערך שלם של ציפיות מהאנשים שבחרוליהיות חלק מהמערך הזה ועליהם לעמוד בציפיות המערכת ע"מ שיוכלו להמשיך וליהיות חלק ממנה אם רצונם בכך.האופציה לקרוא תיגר על המערכת ולבחור בדרכים אחרות לרכוש השכלה ולהגשים את חייך קיימת.נכון,במדינה שלנו צריך ליהיות קצת יצירתי כדי למצוא אותה אבל היא קיימת. אני הייתי בדיוק בגיל של הבן שלך, כשהחלטתי שהשיטה הזו אינה מתאימה לי ,לאופיי ולעקרונותי ובחרתי שלא ליהיות חלק מהמוסד הזה שנקרא"בית ספר"נכון,הייתה לי מלחמה עם קצינת הביקור הסדיר,עם המנהלים(ותמיכה מלאה של אבא
)ונכון, הסתכלו עליי מוזר ואמרו לא יצא ממנה כלום(ואז עוד לא היו את האופציות הדמוקרטיות,סמי דמוקרטיות,אנטרופוספיות וכו).ועד גיל עשרים יישרתי קו השכלתי עם בני גילי, בדרך שלי ובקצב שלי, כעיסוק שולי תוך כדי כך שהשקעתי את מלוא האנרגיות במה שאני עושה הכי טוב ובאהבה גדולה עד היום. אבל סטיתי קצת מהנושא.מה שאני מנסה לאמר זה, שאם בחרתם ללכת בדרך הקונבנציונאלית ובחרתם ליהיות חלק מהמסגרת הקונבנציונאלית מין הראוי שתכבדו את נורמות המקום בו בחרתם ליהיות ותעמדו ביעדיו על הצד הטוב ביותר. או בקיצור. עשיתם בחירה,תעמדו מאחוריה.
 
מי "בחר"?...

הוא חייב על פי חוק ללכת לבית הספר - הנער בכיתה ט' וחוק חינוך חובה חל עליו. כפליט מערכת החינוך על שני צדדיה, הן כתלמיד (נו... אולי "רשום בבית-ספר" יהיה תואר הולם יותר) והן כמורה, למדתי שמדובר במערכת כותשת ומוחצת ולכן עזבתי אותה - פעמיים: גם כתלמיד וגם כמורה. ערס יקר - מה אפשר לומר? כמה שליליים בתעודה לא עשו שום דבר לא טוב לאף אחד - כשהייתי בסוף כיתה י', הבאתי תעודה עם 7 שליליים... בסוף י"א, לא ממש ביקרתי בבית הספר באותה שנה, אימי ספקה כפיים ושאלה "לאן נעלמו הציונים של שנה שעברה??" תנוח דעתך - זה לא הפריע... בהצלחה
 
הכל

כולל הכל בחיים הוא בחירה הדבר היחידי שאנחנו לא בוחרים(וגם זה שנוי במחלוקת)הוא המוות
 

ערסlight

New member
קוקי

את יודעת, נזכרתי בשיתוף שכתבת פעם. למרות שאת לא חשה ככה, את דווקא מצדיקה את דרכי. אני זוכר שכמעט אבדת בדרך. כן, יש אלמנט אמיתי של סיכון. אבל יצאת גדולה. רק ש[אולי] את עוד צעירה מדי בכדי לראות את מלוא ההישג. בתחושה שלי את ווינרית. ובני? הוא עושה את הבחירות שלו [ולא "שלנו"]. גם ישלם עבור טעויותיו אם צריך. אם ילמד מזה משהו תוך כדי, זה יהיה הרבה יותר מלתקן שלילי בהסטוריה.
 

יערית

New member
ערסייייייייייי../images/Emo124.gif

התפניתי מעבודתי לשניות ספורות בכדי לחזור לנושא ששוחחנו עליו אמש.הבוקר בעבודה קרא לי הרופא הצידה ואמר לי :"יש לי הפתעה בשבילך",את האמת חשבתי על רכב 4X4 או משהו דומה אבל מסתבר שהוא.. הוא הוציא לי מכתב שבו הוא נרשם לקורס כירורגי, הוא קנה מיכשור מתאים לעקירות כרורגיות ,היית צריך לראות את החיוך שלי ואת שלו,"הבעיטה" שנתתי לו בשבוע שעבר כנראה הידהדה אצלו בראש,מבחינתי הוא יצליח בגדול אם הצליח להקשיב להערות שלי מבלי להעלב,מבלי להכנס לקטע של כבוד וכו'{אני הרופא איך היא מעיזה} אם הצליח להגיע לשורה התחתונה שמאד חשובה כאן, זה הדרך לומר דברים בכדי שהאדם ממול ירצה לגעת בהם.אז לא תמיד יש יכולת,אבל זה מתחיל מ"שיפשוף" הרצון. הוא עשה לי את היום,אולי גם לך יעשו את היום לך תדע כּפַּרָה
 

ערסlight

New member
סיפור יפה

הוא דווקא דוגמה להחלטה מתוך הפקת לקחים. אחרי שהסתבך בעקירה, היה צריך לבחור דרך. הוא בחר. החשוב בסיפור שהוא בחר הוא הגיע למקום שבו היה כבר בשל. ואת רק היית המחולל.
 

יערית

New member
ואולי רק אולי

ניתןלהפיק לקחים לפני שלומדים לקח? מה שלא ממש נראה לי,ההבנה שלנו בגיל הבגרות שונה מההבנה שלנו מאוחר יותר.אם הוא יבחר לא לשפר את ציוניו במיסגרת חינוך חינם,הוא יצטרך לשלם על כך מכספו או מהכספים שיגיעו לו אחרי השיחרור מהצבא. היום אחותי מתמודדת מול מיקרה כזה,אני אומרת לה דבר שחברה אמרה לי בעבר:"עדיף שלא ילמד מאשר תאבדי את הבן שלך במאבקי כוח על לימודים"{לא מדוייק כפי שנאמר אבל כך זכרתי:)} ואכן הרופא הגיע לבחירה מוך כישלון!אני הייתי רק הקטליזטור.
 

מקפיצים

New member
זה שאתה נהנה מהנון-קומפרמיזם

שלך אנחנו יודעים. השאלה היחידה היא אם הבן שלך לא סובל ממנו. חוץ ממך יש לו בעולמו עוד כמה מדדי הערכה (ביה"ס, חברים, הורים של חברים). שים לב מה הוא באמת היה רוצה, לא מה אתה היית רוצה שיהיה. אולי הדרך שלו היא יותר בתלם משלך (לפחות לעת עתה). מקפיצה ...
 
"להשקיע בדברים שהוא טוב בהם"../images/Emo141.gif

ואני חושב שזו התנסות חשובה למתבגר להתמודד גם עם דברים שקשים לו, ואפילו, אללי, עם תוצאות בלתי מחמיאות במבחנים. וממילא, בדברים שהם טובים בהם הם משקיעים גם בלי דחיפה מאיתנו.
 
למעלה