חינוך בארה"ב

[הדס ת.]

חינוך בארה"ב

אנחנו נמצאים בארה"ב לתקופה ממושכת. כרגע דניאל נמצא בגן יהודי, ובשנת הלימודים הבאה הוא ממשיך באותה מסגרת. לגבי השנה שלאחריה בה הוא מתחיל kinder garden שזה גן במסגרת של בית ספר, יש לנו התלבטות גדולה. במקום מגורינו בתי הספר הציבוריים טובים מאוד. אבל שפת הלימוד היא אנגלית. לעומת זאת במרחק של חצי שעה יש בית ספר יהודי "סלומון שכטר" (למי שמכיר)שנחשב בית ספר מעולה, בו לומדים גם אנגלית וגם עברית. ההתלבטויות שלנו הן כאלה: * אנחנו רוצים שילמד לכתוב ולקרוא בעברית, ויודעים שזה לא יהיה אותו דבר אם אנחנו נלמד אותו. * בית הספר היהודי רחוק, ואנו רוצים שיהיו לו חברים מהאיזור, ולא להסיע אותו למרחקים כל פעם שירצה להיפגש עם חבר. * אנחנו פוחדים שלשלוח אותו לבית הספר היהודי זה מן התבדלות והתנשאות, ואולי סותר קצת את החינוך לשיוויון שאנחנו מנסים להעניק לילדינו. * ויש כמובן גם את השיקול הכלכלי, בית הספר היהודי הפרטי יקר מאוד (ותוך שנתיים זה יכפיל את עצמו, שנשלח גם את אחיו הצעיר). אשמח מאוד אם תוכלו לעזור לי בהתלבטויותיי. תודה, הדס (של דניאל ויובל)

 

[חוה 1]

שלום לך הדס

לפי כל הנתונים שהצגת הייתי הולכת יותר בכיוון של בית ספר ציבורי. בגלל המרחק, קשה לי לחשוב על ילד כל כך קטן שנוסע למרחקים כל כך גדולים . בגלל החברים , חשוב שיהיו לילד חברים הקרובים אליו. ובעצם בגלל כל הנתונים שהצגת. חשוב שתדברו איתו עברית בבית בכדי שידע את השפה. ילדים שיודעים לקרוא בשפה אחת קולטים במהירות רבה מאד קריאה של שפה אחרת. בכל מקרה בהצלחה.

 

[אפרת_ח]

מסכימה עם חוה1 בכל הנימוקים ../images/Emo13.gif

 

[mom&shaked]

חינוך בארה"ב ../images/Emo22.gif

הי הדס, גם אנחנו נמצאים בארה"ב ואני רוצה להגיב לסוגיות המעניינות שהעלת. בעניין המרחק אני חייבת להגיד שמרחק של חצי שעה זה לא ממש נחשב לרחוק כאן ! אני שולחת את שקד לגן במרחק של חצי שעה ויש הורים שמגיעים לגן ממרחקים גדולים יותר. אני שמעתי על "סלומן שכטר" דברים טובים מאוד ואחת האמהות שבנה בגן של שקד רשמה את הבת הגדולה לשם. אני הייתי מציעה לך לבדוק את האוכלוסיה שמגיעה לסלומן שכטר ומאיזה מיקום גאוגרפי הם מגיעים, יכול להיות שתופתעי לגלות שיש שם אוכלוסיה מאיזור המגורים שלכם ואז כן יהיו לילדים חברים שגרים יותר קרוב. אני חייבת להגיד שאנחנו מאוד לא דתיים אבל משום מה כשהגענו לכאן היה לי מאוד חשוב להכניס את שקד למסגרת של גן יהודי, שילמד את המסורת, החגים ועוד... בקשר לשפה אני חושבת שכן אפשר ללמד בבית את השפה העברית. כמובן שזה דורש הרבה מאמץ ומשמעת. דעתי האישית היא שצריך לדבר בבית רק עברית עם הילדים, להקריא להם ספרים בעברית ולקנות ספרים או לומדות ללימוד עברית (צריך לשבת איתם לפחות שעה ביום). שיקול נוסף שהעלת הוא החינוך לשיוויון שאתם מנסים להעניק. אני חושבת שהעובדה שהילדים הולכים לבי"ס יהודי לא אמורה לשנות את דרך החינוך שלכם כהורים. קשה לי להאמין שבי"ס יהודי יגרום להם התנשאות והתבדלות (אולי בי"ס דתי חרדי כן, אבל לא יהודי). אני חושבת שעצם העובדה שאתם גרים בחו"ל (במיוחד בארה"ב עם מהגרים מכל העולם) תלמד אותם על הבדלים, שוני, שיוויון וכו´... השיקול הכלכלי הוא שלכם בלבד. בהצלחה

 

[limori]

mom& aes לקחת לי את המילים מהפה

ויש לי קצת להוסיף. שלום הדס גם אני גרה בחו"ל אומנם לא בארה"ב אבל שמעתי המון המון ביקורת חיובית על סלומון שכטר. אני מכירה כמה אמהות ששולחות את ילדיהן לסלומון שכטר וכולן מרוצות. הילד שלי בן 4 הולך לגן פרטי אמריקאי ולא יהודי. כי אין כאן בית ספר יהודי. הוא דובר עברית שוטף ודובר ספרדית שוטף. בבית אנחנו מדברים אך ורק עברית מיום היולדו אנחנו דיברנו איתו עברית בלבד. גם אני לא היתי רוצה שהבן שלי יקבל חינוך דתי אך כיום לאחר שצצו כל מיני בעיות קטנטנות ואני מייד ארחיב עליהן, בדיעבד היתי שולחת את רואי לסלומון שכטר. תראי הוא מדבר המון על ישו וישו בשבילו הוא דמות אלוהית. הוא מתרגש כל פעם מחדש לקראת החגים של הנוצרים ושלא נדבר על סנטה קלאוס...ההתרגשות עצומה. לי נורא קשה עם זה, לפני שבועיים התחלנו להדליק נרות ולערות ארוחת שבת עם קידוש...דיויד (בן זוגי) שונא את זה אבל לנו אין ברירה, חייבים להשריש אצל רואי קצת שורשים יהודיים. בקשר לחברים, כמו שאמרה אמא של שקד סביר להניח שילדים מהאזור שלכם גם כן הולכים לסלומן שכטר את צריכה לברר. אני אישית היתי מאד שמחה אם לרואי היו חברים יהודים והיתי שמחה יותר אם היו לו חברים ישראלים. מרחק חצי שעה הוא ממש לא נורא ,לנו לוקח להגיע לגן בבוקר (בגלל הפקקים) 20 דקות. אני היתי הולכת על סלומון שכטר, אבל בכל התלבטות אני מכינה לי טבלה של מינוסים ופלוסים וזה מאד עוזר להחליט. שיהיה לכם בהצלחה ואל תשכחו תמיד לדבר איתו עברית ולהקריא המון ספרים בעברית.

 

[michal@gal]

בית ספר בארה"ב

מערכת החינוך היהודית הפרטית היא מאד יקרה. לא רק ששכר הלימוד הוא גבוה, אלא גם במשך השנה יש תשלומים נוספים (ארוחות, התרמות, "התנדבות" וכו´), וכמובן שהעובדה שהחברים רחוקים היא שיקול. מהנסיון שלי, מערכת החינוך הציבורית בארה"ב גם היא טובה, ומקפידים להזכיר גם את החגים היהודיים המרכזיים. חברים ישראלים שלנו שנמצאים בארה"ב לתקופה ארוכה, שלחו את הילדים שלהם למערכת החינוך הציבורית (ליד הבית) ובנוסף, שלחו את הילדים לsunday school יהודי שבו למדו קרוא וכתוב בעברית, וחגגו את החגים. כך הם היו שייכים לקהילה היהודית והיתה להם אפשרות לחגוג את החגים עם כל הקהילה (קרנבל פורים וכו´) וגם שלילדים יהיו חברים ליד הבית.

 

[הדס ת.]

תודה לכל המגיבות ../images/Emo9.gif

שפת הדיבור שלנו בבית הייתה ותהיה תמיד עברית, זה יהיה מאוד לא טבעי שפתאום נתחיל לדבר ביננו באנגלית. לפעמים אני אומרת לדניאל משהו בצחוק באנגלית, והוא ישר קופץ ואומר "לא באנגלית". ספרים וקלטות יש לנו בשפע וכל הזמן אני מזמינה ספרים חדשים מהסבתא. כאמור ההחלטה עוד רחוקה, אבל כבר התחלנו לחשוב על זה. דוקא אני שאני באה מבית חילוני לגמרי (לעומת בעלי שהוריו דתיים) מקפידה על קידוש בכל יום שישי, והדלקת נרות, ומזכירה לו שלא יקבע דברים אחרים לשעת ארוחת הערב. נטייתי כרגע היא לשלוח ל"סלומון שכטר", כמובן שכשתגיע שעת ההחלטה נעשה טבלה של יתרונות וחסרונות, ונשקול בעיקר את המצב הכלכלי. בנתיים ילדיי מוקפים בחברים ישראליים ואמריקאים יהודיים (הוא בגן יהודי), כך שאין לו כל חסך בעברית או יהדות, אבל פחדתי שהדבר ישתנה שילך לבית ספר ציבורי ופתאום ירצה במקום לחפש את האפיקומן לחפש את ביצי הפסחא (שאת זה שמעתי מבן של חברים שערכנו איתם את ליל הסדר). תודה על התגובות, הארתן בפניי נקודות למחשבה

 

[דסי אשר]

ועוד נקודה אחת -בתחום הלימוד

הי, מעבר לכל מה שכתבו וקראת, רציתי רק להוסיף את דעתי בנושא "ללמד הילד לקרוא ולכתוב". אני מתנגדת רצינית של ההורה בתפקיד המורה, גם כאן בארץ. מעולם לא ישבתי עם ילדי לעשות שעורים. הייתי בשטח, לרשותם, אם היו זקוקים לי, אם בקשו הסבר, אם לא הבינו משהו. היטב אני זוכרת את העול, המאד לא נכון ולא מוצדק - שהוטל עלי ועל ביתי בכתה א´. הייתה מורה מאד לא מתאימה לתפקידה (לאחר מאבק קשה הצלחנו לקבל הסכמה של ההנהלה שבסוף הנה תוצא לפנסיה מוקדמת). היא כמעט שלא לימדה את טכניקת הקריאה, והטילה על הילד וההורים שיעורי בית. ואני וביתי היינו די מסכנות: אני לא ידעתי איך מלמדים -משהיא מכם/ן יודע/ת איך מלמדים לקרוא אות עם ניקוד של "שווא"? בקיצור, היה הרבה מתח(גם מהרתי לעבודה, בימים שעבדתי משמרת ערב), וגם מאד לא הסכמתי לרעיון, וגם ביתי מאד לא נהנתה שפתאום אמא שלה היא המורה שלה, שצריך לעמוד במשימות מול אמא. איך שהוא עברנו את הנהר, אבל זה רק חיזק לי את העמדה: הורים, תעשו כיף עם הילדים, אל תהיו המורים שלהם. תודה דסי

 

[אפרת_ח]

יש כללים ויש נסיבות מיוחדות

מי שגר בחו"ל ושולח את הילדים לבי"ס ציבורי, אבל רוצה שידעו קרוא וכתוב גם בעברית - זה נסיבות מיוחדות. במשך דורות לימדו אמהות יהודיות בגולה את בנותיהן קרוא וכתוב בבית, וכנראה בהצלחה...

 

[limori]

אפרת ../images/Emo45.gif ודסי שאלה לי אליך

איך לדעתך אוכל ללמד את ילדי קרוא וכתוב בעברית אם הוא לא לומד בבית ספר יהודי? כולי תקוה (תתפללו בשבילי) שביום מן הימים רואי יוכל ללכת ללמוד בישראל לכן עלי ללמדו לקרוא ולכתוב בשלב מסוים של חייו. ואם לא אני אז מי? ואני לא מסכימה איתך שצריך להשאיר למורים את הכל. אני זוכרת שכשגרתי בבית עם ההורים שלי עזרתי לאחי המון עם שיעורי הבית. כפי שכולכן כבר יודעות חלק מהמורים והמורות כבר שחוקים.ות ולא ממש מתחשק להם להשקיע או ללמד שיטה נוספת איך להקל על לימוד חומר כלשהוא. כשאח שלי למד חזקות המורה לימדה אותם שיטה כ"כ קשה וכ"כ מסורבלת והוא בכלל לא הבין מה רוצים ממנו - וכשאני הסברתי לו בשיא הפשטות שחזקות זה בסה"כ זה כפול זה וכו.... הוא היה בשוק ואמר לי . רגע והמורה לא יכולה להסביר לי ככה?!?!?!!? המורות והמורים - יש לי זכרון רע ומר מהם ואני בטוחה שרואי יהיה בבית ספר אני תמיד אסתכל ותמיד אעזור לו ואלמד אותו וגם אם זה יהיה בניגוד לשיטות של משרד החינוך.... כי אני נגד שיטות החינוך של משרד החינוך. המורה של אחי כתבה לי מכתב מה ללמדו בחופש ומה אני אגיד לכם מתחשק לי לכתוב מכתב לשרת החינוך ולפרסם את המכתב המטופש של המורה בכל העיתונים... טוב אני אפסיק לפני שאכתוב דברים שאתחרט עליהם... כי המורה הזאת פשוט טיפשה. זהו אמרתי.

 

[mom&shaked]

מסכימה עם לימור

אני חושבת שההורים יכולים לעשות עבודה נהדרת בשיתוף עם הילדים. ראיתי ושמעתי על מצבים שהילדים התקשו בבי"ס (בעיקר במתמטיקה) וההורים הסבירו את הדרכים הפשוטות והקלות שגרמו לילדים לאהוב את המקצוע ולהצליח בו (בד"כ כשאוהבים משהו גם מצליחים בו). אני מכירה תלמיד שזינק מנכשל לטוב מאוד אחרי שאביו ישב איתו...(סיפור אמיתי!!!)ולא תאמינו אבל הילד הזה מנדנד לאביו שילמד אותו. כמו שלימור כתבה אני לא רוצה להגיע למצב ששקד לא ידע עברית כשנחזור לארץ, אני מעדיפה ללמד אותו את "המעט" שאני יכולה וסליחה שאני לא זוכרת את כל חוקי הלשון (כניראה שהמורים שלי לא היו מי יודע מה)

 

[לאה_מ]

הורה - מורה והגבול שביניהם

גם אני מסכימה מאד עם לימור ועם אפרת בעניין לימוד ילדים בבית. בסופו של דבר, ילדינו לומדים כל כך הרבה מאתנו, שאין כל סיבה לא לעשות איתם גם משהו יותר פורמאלי, ובלבד, כמובן, שהדבר נעשה מתוך מוכנות הדדית וברצון. מצד שני, אני חושבת שאני מבינה למה דסי מתכוונת. למערכת החינוך יש לפעמים נטיה להטיל את עול הלימוד על ההורים. ניתן לראות את הדוגמא הזו לעתים במטלות שהילדים מקבלים בכיתה, שההורים נדרשים לקחת חלק בביצוען (ואני מתכוונת לכתיבת עבודות ודברים דומים). כך נכפים על ההורים - ועל הילדים - דברים שהם לא תמיד מעוניינים בהם או אף מסוגלים לבצעם. זה, בעיני, דבר מאד שלילי.

 

[דסי אשר]

שלום לימורי, המכתב שלך

מאד מצא חן בעיני.היה מאד אישי, מכל הלב. דבר ראשון, יש הבדל מאד גדול ביחסים שבין אחים לבין ילדים והוריהם, אלא אם הילד האחד הוא מאד מאד גדול מהילד השני (נניח 10 שנים ויתר) ןהוא מהווה דמות הורית נוספת במשפחה. דבר שני, יש הבדל בין העובדה , כמו שנעה הציגה, שאורן ב י ק ש ה ממנה ללמוד, לבין חובה ללמוד. המשחקים שהילדים משחקים הם לא חובה, הם משחק,יש ילד שאוהב פאזלים ויש אחר שלא. נניח שבנך לא יאהב פאזלים, לא תשבי איתו עד שיאהב, אלא תאמרי, שהוא נהנה מדברים אחרים, ובוודאי מתרגל קואורדינציה יד עין בדרכים אחרות, ותניחי לו. כאשר משימת לימוד הקריאה נופלת על ההורה, אני תופשת זאת כאחריות, . בנך, כאשר תגיעו ארצה מתי שהוא ילמד. אין לי שום בעיה אם זה הולך לכם בכיף, באמת שלא, אבל אם זה הופך למשהו שחייבים אותו (וזה לא קורה ביחסי אחאים -PEERS) אז זה משהו אחר. כאשר בבני נכנס לכיתת "החכמים" בכתה ו´, הוא ידע אנגלית רק ממה שלימד את עצמו, והוא ידע לקרוא, אך הפער בינו לבין הכתה אליה הצטרף היה אדיר. מנהלת בית הספר, בראיון הקבלה לכתה, נתנה לו לקרוא קטע, הבחור קרא, לאט אבל בסדר. המנהלת הסבירה לו שקטע כזה הכתה קוראת באופן שוטף והוסיפה שאת ההופעה, ההצגה במסיבת הסיום הם הציגו באנגלית. האם את חושבת שהוא נענה להצעות העזרה שלי, אפילו לא פתח את הספר המאויר הנפלא שיש לנו, עם הסיפור בגדי המלך החדשים. נכון, הוא באמת חכם, אבל גם מורה פרטית סרב. ואולי, באמת , כמו שהורים לוקחים מורה פרטי לכל מיני מקצועות בהם הילדים מתקשים, אולי הפתרון הוא מורה פרטי ללימוד הקריאה והכתיבה בעברית. שוב, אם הולך לכם הכל חלק -יופי. אני דברתי מאד על העקרון, הורה אינו מורה. כל הדברים שאנחנו עושים עם הילדים שלנו, הם משהו אחר, אפילו שאנחנו גם מלמדים אותם איך לחצות כביש, לא להניח רגלים מלוכלכות על השולחן בסלון, לצחצח שינים וכו´. אני מניחה שהבנת למה אני מתכוונת. דסי

 

[אפרת_ח]

יש כללים ויש נסיבות מיוחדות

מי שגר בחו"ל ושולח את הילדים לבי"ס ציבורי, אבל רוצה שידעו קרוא וכתוב גם בעברית - זה נסיבות מיוחדות. במשך דורות לימדו אמהות יהודיות בגולה את בנותיהן קרוא וכתוב בבית, וכנראה בהצלחה...

 

[יונת ש.]

אפשר ללמד גם בלי מתח

וזה פשוט מאוד - צריך רק לחכות שהילד יבקש ללמוד. אני חושבת שלכל ההורים כאן יצא לראות כמה שקל ללמד ילדים כשהם מתעניינים ורוצים בזה (וכמה קשה ללמד אותם כשהם לא רוצים). בלי מתח, בלי משימות, ועם הרבה כיף!

 

[דסי אשר]

ועוד נקודה אחת -בתחום הלימוד

הי, מעבר לכל מה שכתבו וקראת, רציתי רק להוסיף את דעתי בנושא "ללמד הילד לקרוא ולכתוב". אני מתנגדת רצינית של ההורה בתפקיד המורה, גם כאן בארץ. מעולם לא ישבתי עם ילדי לעשות שעורים. הייתי בשטח, לרשותם, אם היו זקוקים לי, אם בקשו הסבר, אם לא הבינו משהו. היטב אני זוכרת את העול, המאד לא נכון ולא מוצדק - שהוטל עלי ועל ביתי בכתה א´. הייתה מורה מאד לא מתאימה לתפקידה (לאחר מאבק קשה הצלחנו לקבל הסכמה של ההנהלה שבסוף הנה תוצא לפנסיה מוקדמת). היא כמעט שלא לימדה את טכניקת הקריאה, והטילה על הילד וההורים שיעורי בית. ואני וביתי היינו די מסכנות: אני לא ידעתי איך מלמדים -משהיא מכם/ן יודע/ת איך מלמדים לקרוא אות עם ניקוד של "שווא"? בקיצור, היה הרבה מתח(גם מהרתי לעבודה, בימים שעבדתי משמרת ערב), וגם מאד לא הסכמתי לרעיון, וגם ביתי מאד לא נהנתה שפתאום אמא שלה היא המורה שלה, שצריך לעמוד במשימות מול אמא. איך שהוא עברנו את הנהר, אבל זה רק חיזק לי את העמדה: הורים, תעשו כיף עם הילדים, אל תהיו המורים שלהם. תודה דסי