מאור (די לקיבוץ!)
New member
חילוקי דעות בשמאל
ביום שבת נערכה משמרת שלום רגילה מול משרד הביטחון בתל-אביב. למשמרת של קואליציית השלום הגיעו גם תנועות ובודדים שדעותיהם אינן עולות בקנה אחד עם דעות קואליציית השלום. מקרה מצער קרה, נדמה שהכל התפוצץ שוב - ישנה בעיה משמעותית בשמאל. מצד אחד ניתן להבין את שלום עכשיו שהעדיפו לא להזדהות עם קיצונים או עם סרבנות בפרט, ומצד שני אותם אנשים שהניפו את השלטים התומכים בסרבנות הגיעו להפגנה מתוך הנחה שזו הפגנת שמאל שבה יינתן ביטוי לכל העמדות השמאליות על המפה הפוליטית. נשאלת כאן שאלה: מעבר לאותה הפגנה שבה "הלשינו" אנשי שלום עכשיו למשטרה שבאה ועצרה את אותם מניפי שלטים אסורים, האם יש להעניק פתחון פה בהפגנות כאלה לכל הדעות המתנגדות לכיבוש? אם לא - כיצד ניתן למנוע הזדהות של השמאל הציוני עם סרבנות ועם דעות רדיקליות אחרות? יש לי חלום שכל תנועות השמאל ירימו הפגנת ענק בכיכר רבין תחת הכותרת "די לכיבוש!". כיום הדבר נראה בלתי אפשרי, מאחר שבמסגרת התנגדותה של תנועת שלום עכשיו לכיבוש היא איננה מוכנה למחות נגד הריסת בתים, חיסולים, חישופים, חיסונים וחיסורים, וכמו כן היא איננה מוכנה להזדהות עם סרבנות, סלקטיבית ככל שתהיה. לעומתה, מהות התנגדותה של יש גבול לכיבוש היא בקריאה לחיילי צה"ל לסרב לשירות בשטחים. זהו מצב בעייתי שמשפיע ודאי על המוניטין של השמאל במדינה, התחרותיות (או - היריבות) הזו לא מניבה אלא פירות רקובים. מהם הפתרונות שלכם?
ביום שבת נערכה משמרת שלום רגילה מול משרד הביטחון בתל-אביב. למשמרת של קואליציית השלום הגיעו גם תנועות ובודדים שדעותיהם אינן עולות בקנה אחד עם דעות קואליציית השלום. מקרה מצער קרה, נדמה שהכל התפוצץ שוב - ישנה בעיה משמעותית בשמאל. מצד אחד ניתן להבין את שלום עכשיו שהעדיפו לא להזדהות עם קיצונים או עם סרבנות בפרט, ומצד שני אותם אנשים שהניפו את השלטים התומכים בסרבנות הגיעו להפגנה מתוך הנחה שזו הפגנת שמאל שבה יינתן ביטוי לכל העמדות השמאליות על המפה הפוליטית. נשאלת כאן שאלה: מעבר לאותה הפגנה שבה "הלשינו" אנשי שלום עכשיו למשטרה שבאה ועצרה את אותם מניפי שלטים אסורים, האם יש להעניק פתחון פה בהפגנות כאלה לכל הדעות המתנגדות לכיבוש? אם לא - כיצד ניתן למנוע הזדהות של השמאל הציוני עם סרבנות ועם דעות רדיקליות אחרות? יש לי חלום שכל תנועות השמאל ירימו הפגנת ענק בכיכר רבין תחת הכותרת "די לכיבוש!". כיום הדבר נראה בלתי אפשרי, מאחר שבמסגרת התנגדותה של תנועת שלום עכשיו לכיבוש היא איננה מוכנה למחות נגד הריסת בתים, חיסולים, חישופים, חיסונים וחיסורים, וכמו כן היא איננה מוכנה להזדהות עם סרבנות, סלקטיבית ככל שתהיה. לעומתה, מהות התנגדותה של יש גבול לכיבוש היא בקריאה לחיילי צה"ל לסרב לשירות בשטחים. זהו מצב בעייתי שמשפיע ודאי על המוניטין של השמאל במדינה, התחרותיות (או - היריבות) הזו לא מניבה אלא פירות רקובים. מהם הפתרונות שלכם?