חיים על זמן שאול

[אמיר הייטנר]

חיים על זמן שאול

אנחנו חיים במדינה לחוצה. כל מי שחי תקופה מסויימת בחייו בחו"ל וחוזר לישראל, לא יכול שלא להבחין בכך מייד. פתאום שומעים שוב את צופרי המכוניות, פתאום שוב הדחיפות המכוערות בתור, כל האווירה מסביב היא של לחץ מטורף. אני מקווה שהכתבה הבאה תתרום את תרומתה הצנועה לשינוי. אולי דווקא אנחנו, שחיים בחו"ל, יכולים להביא אווירה אחרת כשאנחנו מגיעים לארץ ? כתבה סאטירית מאוד מצחיקה לסוף השבוע, אך המסר של הכתבה מאוד רציני: חיים על זמן שאול שיהיה סופשבוע נפלא ורגוע לכולנו, אמיר.

 

[Idit-Kansas]

לפעמים אנחנו באמת מנסים בתמימותנו

להביא חלק מהדברים שיש פה לארץ אבל לא כ"כ מבינים מה בדיוק אנחנו רוצים. כמו למשל אם מישהו רואה אותך בא הוא יחזיק את דלת הכניסה (לא משנה לאן וכמה זמן) עד שתגיע, ועל אחת כמה וכמה אם תבוא עם עגלת תינוק. בארץ אני בעצמי החזקתי את הדלת כדי להכניס את העגלה, אז בעודי מחזיקה "הישראלים" פשוט ניצלו את ההזדמנות ונכנסו בדלת הפתוחה. לא רק שלא עוזרים- מה הם חשבו שאני סתם עומדת עם דלת ביד אחת ועגלה ביד השניה?!

 

[אמיר הייטנר]

אם זו לא הייתה המדינה שלי

אז הייתי צוחק ממה שאת מספרת. אבל באמת שזה עצוב ולא מצחיק.

 

[Gefen]

../images/Emo9.gif אוחח..אמיר הזכרת לי..

איך זה בארץ ולמה אני לא מתה לחזור.. נכון משעשע אבל כמה שזה אמיתי... בביקור האחרון שלי בארץ, בקיץ, נפגעתי עד עמקי נשמתי כשהמוכרת בחנות הספרים, שעמדה מאחורי הקופה, פשוט התעלמה ממני לחלוטין במשך דקות ארוכות כשהתעסקה בענייני ניירת למינהם.. אני כל כך הופתעתי מההתעמות ששאלתי למה היא לא מתייחסת אליי, והיא - מיד פתחה עליי פה..קראה לי חוצפנית, חסרת סובלנות וכד´ וכד´.... חשבתי שאני נופלת..ואז נזכרתי שאני בארץ.. כך שבארץ הרבה פעמים מסתכלים עלינו, השבים מחו"ל, כעל "מתיפיפים" וכאלה ש"משחקים אותה אמריקאים".. אמיר, שתהיה גם לך יופי של שבת.. ולאידית - זהו....גמרת הכללל???? איזה כיףף לך רק לי עוד טונה עבודה ותראי איפה אני..

 

[Idit-Kansas]

למה טונה?

יש לך אורחים?

 

[אמיר הייטנר]

היי גפן../images/Emo39.gif

אני מבין שאת מוצפת בעבודה... אז שיעבור לך בקלות ושיהיה לך אחלה סופשבוע. אמיר.

 

[Yaniv-DC]

בדיוק השבוע דיברתי

עם כמה אנשים איפה שאני מלמד על כמה הבדלים... למשל - בארץ - אור אדום... כביש דו מסלולי... נהגים עוצרים... מה הדבר הראשון שעושים? מסתכלים מי נמצא באוטו ליד, כמה היא כוסית, האם הוא מחטט באף, והאם כדאי לקרוץ. ארה"ב? כמו סוסים עם רסן. הראש ממשיך להיות תקוע בשמשה הקדמית. ושני דברים לגבי הסיפור עם הרכיבה על הכרכרה לנטשה. היות והקטע אינו מקורי (קיבלתי אותו לפני 3 שנים בסלקום, הועבר כחלק מסדנת שירות של חברה חיצונית...), כדאי לציין מאיפה המקור. בנוסף, כאן דווקא הביקורת היא על האמריקאים, ולא על הישראלים. ארה"ב - מעטים הם המקומות בהם הולכים מהבית לסופר, לקולנוע, לחוג, לבי"ס. הכל באוטו, ברכבת, בתחתית. כמה שפחות רגליים זזות. בארץ, אני זוכר את עצמי הולך הרבה יותר ממה שהלכתי פה. אולי בגלל זה האמריקאים הרבה יותר שמנים מהישראלים... יש כאן כאלה שאפילו מרזי מורית היו מרימים ידיים... וגפן - לגבי ההיא שפתחה עלייך פה... בשנייה שנזכרת שאת בישראל, במקום לקבל בהבנה, את פשוט מוזמנת להתאים את עצמך ולהעמיד אותה במקומה. כמו שעשיתי עם ה"בנקאישי" (ההמצאה הגרועה ביותר של בנק לאומי) שלי לפני ימים ספורים, כמו שעשיתי עם האוניברסיטה הפתוחה (מכתב התנצלות ממנהל ענף הרשמה), וכמו שאעשה בעתיד עם מי שלא ידע לתת לי שרות, ולא משנה אם הוא ישראלי, אמריקאי, או עוף באננס (?!). סופ"ש יפה, תהנו מהחופש. יניב

 

[marsala]

אמיר יניב גפן מה תאמרו על זה

לפני מספר חדשים החלטנו רעייתי ואני שם תבוא הצעה טובה בתחום שלי יין בישראל נשקול מעבר אז לפני כחודשיים מתקשר אליי חבר טוב (שף מפורסם בישראל) ומספר לי איך הוא פגש במסיבה יבואן כהילים מהמובילים בישראל (לא אציין את שמו) והוא זקוק בדחיפות מנהל לתחום היין מישהוא מקצועי עם המון נסיון ביינות ויבוא , חברי ציין את שמי. למחרת כבר קיבלתי מייל מהיבואן המדובר והתכתבנו אלקטרונית במשך כשבועיים אז יום אחד הוא מתקשר אלי לסלוארי ובלשון דיפלומתית מספר לי שיש גבול ומגרעות למכתבים אלקטרוניים.. בקיצור צריך להפגש "חבל" הוא וד ומר לי "לפניי שבועיים הייתי בלונדון"... מכיוון שהוא לא הזכיר הוצאות נסיעה חשבתי לעצמי שזה ´היה קטנוני לדסקס את זה לפני שעוד נפגשנו. אז ככה בתקופה הכי עמוסה בשנה בביזנס שלי יצאתי לישראל, הפגישה בינינו ארכה מעל לשעתיים והכימיה שנוצרה היתה מצויינת רק שהגענו לדבר על כסף הוא אמר שהחשב שלו היה חולה ומחר הוא מתקשר אליי לדבר על הנושא ובכן חברים אולי כבר ניחשתם לא שמעתי ממנו אפילו ציוץ עד היום... כאן באנגליה אפילו אם חצית את הכביש למקום בו אתה מתראיין לעבודה היו מודים לך על הטרחה והמרחק שהיית צריך לעבור כדי לתת להם את העונג לראיין אותך על אחת כמה וכמה שאתה בא ממרחק ארבעת אלפים קמ ...אז אף אחד לא צריך לספר י ששבע שנים בחברת אנגלים שינו אותי ללא הכר ..אז מה אתם חושבים חצוף אהה??

 

[Gefen]

מוייש לדעתי...

לא משנה באיזו מדינה אתה נמצא תמיד תמיד צריך את ענייני הכספים לסגור מראש!!! וההוא....אמנם לא מימן את הטיסה אבל בכל זאת ההפסד כולו שלו...

 

[אמיר הייטנר]

אני מסכים עם גפן

גם בארה"ב נתקלתי בחולרות. כשמדובר בכסף צריך להיות עם מידת חשדנות ולא משנה באיזה מדינה אתה נמצא. נכון שבאנגליה הם יהיו יותר מנומסים, ויודו לך שהתאמצת להגיע לראיון, אבל מעבר לנימוסים יש כאלה שידפקו אותך בכל מקום.

 

[Gefen]

יניב...נראה לך שקבלתי בהבנה??

איזה הבנה.... האמת....עצרתי פה כדי לא לספר לכם איזה פה פתחתי בחזרה....ואיך הלכתי אחר כך גם למנהל שלה והתלוננתי ואיך הבחורה חטפה פיק ברכיים וזה לא הזיז לי כהוא זה.. ואיך תרמתי כנראה לסטטיסטיקת האבטלה.. אז עכשיו אתם יודעים איך אני באמת....המכשפה מארץ עוץ

 

[אמיר הייטנר]

הערה קטנה

בעקבות הערתך בעניין נטאשה, שלחתי מייל מאוד זועם לכתב (שהוא גם מנהל התוכן של בסט שופינג ומהכרותי אותו זה מאוד לא אופייני לו). בתגובה הוא ענה לי שלא היו דברים מעולם, כל מה שנכתב בכתבה, כולל נטאשה, זה פרי דמיונו לחלוטין, ואם נתקלת פעם במשהו שמזכיר את זה, אין זה אלא צירוף מקרים נדיר. מאחר ואני מכיר טוב מאוד את הבן אדם המקסים הזה, אני מקבל לחלוטין את דבריו. אמיר.

 

[Yaniv-DC]

אותם שמות, אותם פרטים במדיוק...

כשאהייה בארץ אצור קשר עם מי שהייתה אז מנהלת שרות לקוחות בסלקום ונבדוק עם הסיפור עדיין קיים...

 

[ben_holland]

אמנם

הישראלי המצוי נתפס בתודעתנו כחרא של מוצר אבל... -תמיד המאנייק שעוקף אותך בתור מתגלה כמ"כ שלך מהטירונות שלא ראית כבר 8 שנים. -תמיד כשתיתקע עם האוטו יתקבצו ויבואו עשרות "מכונאים" מתוסכלים שיסבירו לך שהשטונגה חלודה וכמובן שהקרבורטור נפל לתוך הרדיאטור ועשה סמטוחה שלמה מכל הפלאגים. -תמיד ישמחו לדבר איתך על כל נושא שבעולם בכל תור ממוצע בו אתה עומד. -תמיד יצחיקו אותך בסיטואציות הכי מחורבנות של החיים. ותמיד תמיד יזכירו לך, למקרה ששכחת שגם אתה, אפילו אם אתה קצת יותר משופר (ומדחיק) גם אתה ישראלי!!! אין לך ברירה!!! משפחה לא בוחרים!!! ועד כאן פרץ הלויאליות לשעת לילה מאוחרת זו. (תחי מדינת ישראל, כל הכבוד לצה"ל)

 

[אמיר הייטנר]

יש הרבה מאוד בדבריך

בתור מי שחי בארה"ב, יש הרבה מאוד דברים שבהם אני שמח שאנחנו לא כמוהם. כל עם עם הפאקים שלו... אבל לכבוד שבת נחמד קצת להיסתלבט על הפאקים שלנו. סאטירה עצמית זה בריא ומשחרר, לא ככה ?

 

[inbale]

כל הכבוד לבן../images/Emo45.gif

ממש לא מרגישה פטריוטית גדולה אבל מעבר לכל החיספוס הישראלי הנוראי אל תשכחו שכאן כשהולכים ברחוב מרגישים את תחושת השייכות וכאן גם הזכרונות שלכם נמצאים. אז באופן אישי אני מעדיפה לוותר על נימוס טוב כדי שהילדים שלי יגדלו במקום עם שורשים וזכרונות הילדות שלי, עם המשפחה שלהם וכו...וסתם סיפור קטן - אני עדין גרה מתוך בחירה בשכונה שנולדתי בה. על המדרכה ליד הבית שלנו כשהייתי ילדה קטנה כתב בן שיכבה שלי בבטון את השם שלו - עומרי. כל יום כשאנחנו עוברים ליד זה אני מציינת בפני עומרי שלי שיסתכל על זה. לפני כמה ימים עומרי שלי עבר ליד זה ואיית לי את השם שלו אות אות כשהוא מסתכל על המדרכה. את האמת? התרגשתי. עומרי הגדול היום בן 31. עומרי שלי עוד מעט בן 5. אחחחח הזיקנה.....

 

[אמיר הייטנר]

ענבל, אני מרגיש בדיוק כמוך

אמנם אני חי בארה"ב בשל הלימודים של בן זוגי, אבל אני תמיד תמיד ישראלי. אני מאוד מחובר לשורשים שלי, ולא משנה איפה אחיה אני תמיד ישאר ישראלי. יש הרבה דברים שאני לא אוהב בישראל ויש דברים אחרים שאני כן אוהב, אבל בכל מקרה בית נשאר תמיד הבית לטוב ולרע.

 

[Tokyo]

אמיר יופי של נושא. לפחות הישראלים

לא מסתובבים עם מסכות על הפנים. פה מרוב שאנשים עסוקים בלהגיד "סליחה" "ותודה" כל היום, הם שוכחים דברים אחרים לא פחות חשובים. נכון לישראלים יש מלא פאקים בהתנהגות היום יומית, גם שאני באתי לביקור בארץ קיבלתי את הזבאנג הראשון עוד בסין, בעודנו ממתינים לעליה למטוס הייתה בחורה ישראלית מהביטחון של אל על שבדקה דרכונים עם מסטיק בפה ועוד העיזה לעשות בלונים.אבל אחר-כך במטוס היה ישראלי שקרע אותי מצחוק כל הנסיעה הארוכה הזאת, מי היה מצחיק אותי כמוהו? אמריקאי עם הומור של צב? יפני על בטריות? אנחנו לא הכי גרועים בעולם, יש יותר גרועים רק שתמיד היה יותר נוח להציג אותנו בתור הישראלי המכוער. אמיר יופי של כתבה, שבת שלום.

 

[inbale]

אין כמו אמיר בבחירת נושאים לשיחה../images/Emo13.gif

ואני אשמח לראות אותו כאן יותר!!!!!

 

[אמיר הייטנר]

../images/Emo51.gifענבל