חיים מסריחים
שלום לכולם, אני כיום בת 21, סובלת מהפרעות אכילה כבר שלוש שנים, הייתי חולה באנורקסיה, ירדתי למשקל 37 בגיל 18,ומשם התחילו האישפוז וכו`... היום אני שנתיים אחרי שיצאתי מאישפוז עם משקל תקין. ולמרות שאני הפסקתי להרעיב את עצמי, אני מרגישה עדיין את כל מה שהרגשתי בהתחלה אני כל הזמן מדוכאת ועסוקה במה הכנסתי לפה... אני מאז האשפוז אוכלת תפריט קבוע בשעות קבועות, והתפריט הוא בערך 1800 קלוריות, והוא מספיק לי. אני מקפידה על כך כדי לא לחזור למשקל הנמוך מדיי ושכולם יעזבו אותי בשקט. אבל אני כל הזמן עסוקה בספירת קלוריות, ובודקת את משקלי, ומרגישה שהאוכל הוא האויב מספר 1 שלי. נשבר לי כבר מהמחשבות על כל זה, והדיכאונות. אני רוצה לחיות חיים נורמלים. יש לי פחדים שזה ילווה אותי כל החיים. אני לא מאמינה בשום טיפול, כי עד עכשיו אף אחד לא עזר לי, ואני לא יכולה לעזור לעצמי.
שלום לכולם, אני כיום בת 21, סובלת מהפרעות אכילה כבר שלוש שנים, הייתי חולה באנורקסיה, ירדתי למשקל 37 בגיל 18,ומשם התחילו האישפוז וכו`... היום אני שנתיים אחרי שיצאתי מאישפוז עם משקל תקין. ולמרות שאני הפסקתי להרעיב את עצמי, אני מרגישה עדיין את כל מה שהרגשתי בהתחלה אני כל הזמן מדוכאת ועסוקה במה הכנסתי לפה... אני מאז האשפוז אוכלת תפריט קבוע בשעות קבועות, והתפריט הוא בערך 1800 קלוריות, והוא מספיק לי. אני מקפידה על כך כדי לא לחזור למשקל הנמוך מדיי ושכולם יעזבו אותי בשקט. אבל אני כל הזמן עסוקה בספירת קלוריות, ובודקת את משקלי, ומרגישה שהאוכל הוא האויב מספר 1 שלי. נשבר לי כבר מהמחשבות על כל זה, והדיכאונות. אני רוצה לחיות חיים נורמלים. יש לי פחדים שזה ילווה אותי כל החיים. אני לא מאמינה בשום טיפול, כי עד עכשיו אף אחד לא עזר לי, ואני לא יכולה לעזור לעצמי.