חיים לצד נשא HIV

[wonderer20]

חיים לצד נשא HIV

שלום לכולם ושנה טובה! אחרי שנה וחצי נודע לי ולבן זוגי שהוא נשא HIV. לא היינו זהירים בכלל, אך לא נדבקתי....(אני עדיין בשוק רק מזה) החלטתי ללא היסוס שאני לצידו לאורך כל הדרך. אני שלמה עם החלטתי לגמרי, אבל יש לי ימים קשים כמו לכולנו. אני לא נשאית אבל המחלה עדיין שלי וההתלבטויות וה"סרטים" עדיין שלי, בנפרד ממנו ובמשותף איתו. רציתי לדעת אם יש עוד אנשים כאן בפורום הזה שנמצאים במצבי, הייתי מעוניינת לתמוך ולקבל תמיכה..... המון תודה ואהבה, ג'ודי

 

[יריבון האחד]

היי גו'די..../images/Emo13.gif

אני לא ממש נמצא במצבך..(אין לי בן זוג בכלל..) אבל רציתי להגיד רק.. שזה שהחלטת ללא היסוס שאת לצידו לאורך כל הדרך.. מעוררת אצלי (כל פעם מחדש) התפעלות.. אני אמנם מכיר,ושמעתי על זוגות "מעורבים" .. אבל זה דבר שאני ממש מעריץ..!! בעיקר שאני (בכנות?) בעבר,לא הייתי חושב בכלל להיות בן זוג של נשא,כל ה"סרט" הזה.. לא נראה לי שהייתי (במודע לפחות) נכנס לזה.. ואולי בגלל זה,להיות היום בקשר זוגי עם "בריא" נראה לי כמו חלום רחוק.. (אבל זה כבר אני אשאיר לפסיכולוג שלי..

) בכל מקרה, הקטע הזה "תפס" לי את העין,כי זה משהו שבעיני מאוד משמעותי..!! (והייתי חייב להעיר משהו.. כהרגלי בקודש אני מחזק את ידיך ואת ידי בן זוגך,תמשיכו להיות ביחד למרות הנשאות.. יש תרופות טובות היום.. וגם ילדים תוכלו להביא..!! עוד מצפים לכם חיים ארוכים ויפים יחד..

נ.ב את ובן זוגך מוזמנים תמיד לבוא ולשתף.. בכל דבר שתרצו..!!

 

[wonderer20]

המון המון תודה

תודה על התגובה, לפעמים רק לראות שמישהו מגיב זה מחמם את הלב, אבל תודה גם על התמיכה והברכות. חלומות לא תמיד כל כך רחוקים......צריך לא לוותר עליהם לעולם........ אני לא היחדיה בעולם ש"מוארת" מספיק כדי להיות בקשר עם נשא, אני מאינה שיש עוד כמוני (למרות שבן זוגי טוען שלא :

).....אשמח לדבר/להתכתב..... שיהיה יום באמת טוב לכולם! (אפילו קצת יותר טוב מאתמול זה גם טוב!) ג'ודי

 

[גבר שקט]

הי ג'ודי

אני רוצה להצטרף לדברים של יריבון המתוק. אני גם חושב שזוגיות 'מעורבת' אינה דבר המובן מאליו. היא דורשת הרבה עבודה ונחישות משני הצדדים באותה מידה. אני נשא 8 שנים ובנזוגי בריא לחלוטין ואנחנו מקיימים קשר 6 שנים בלי הרבה כוונות להפרד בקרוב. אם תרצי לשוחח תוכלי להעביר לי דרך התיבה האישית איזה מסרון ונשוחח ממושכות יותר. נשיקות, דרור

 

[wonderer20]

בטוחה שאני לא היחידה

אני זוכרת שנודע לנו שהוא נשא, הדבר הראשון אצלו היה "טוב שאני לא לבד" באותו זמן של "לכי, מה את צריכה את כל זה?" ליד כל זה אצלי היה "באש ובמים" וגם (תתפלאו או לא) "תדביק אותי כדי שנעבור את זה יחד" אני יודעת, אל תתקיפו אותי, אבל זו האמת. הנשאות שינתה אותנו, אבל כי נתנו לזה בינתיים (זה טרי חודשיים) אני מאמינה שנתאשת (איות?) וננסה לצאת חזקים יותר. בטוח אנחנו אוהבים יותר. כל אחד אם הוא שווה באמת, תאוהב ותקבל הכל........ הרי הנפש שלנו לא עשוי מתאי CD4 אל תאבד תקווה, יש הרבה כמוני.......אני בטוחה! מחזקת אותך ואת כולם, נתתם לי המון בימים אלו! אולי אפילו לא שמתם לב! תודה מכל הלב. בכל דבר, לכל אחד, אשמח לעזור. ערב מצוין! ג'ודי

 

[יריבון האחד]

לג'ודי...אהבתי..!!! ../images/Emo13.gif

זה עתה סיימתי לקרוא את הבלוגים שלך..,ולמרות שאין לי שמץ של מושג מה את עוברת.. בהחלט הצלחת להעביר את ההרגשות שהיו בך בזמן שכתבת את הבלוגים.. מאוד נהנתי לקרוא את הבלוגים.. (אם כי מהנושא קצת פחות..אבל זה המצב מה לעשות..) ובמיוחד אהבתי את סגנון הכתיבה שלך..

ותמשיכי לכתוב,כי את טובה בזה..!! רק בריאות ואושר פנימי..

 

[שר אלי]

שלום = תגובה

הי גודי אני עדין מוגדר כחולה גילתי את המחלה בחודש מרץ האחרון אני נשוי + ילדה בת שנתיים מדהימה שניא כנראה נולדה בנס אישתי לא חולה ולא נשאית וכמובן שילדתי ברוך השם אנחנו מתמודדים עם המצב בצורה יפה ומובנת כמה שניתן אשמח לדבר איתך יותר בפרטיות ערב טוב

 

[אחד א]

הי ג'ודי

קודם כל - זה היה יום ארוך ולמרות שהשעה רק 23.00 אני כבר לגמרי בסופו. יהיה לי קצת קשה לחבר את שברירי התחושות שלי, אבל אני מאוד רוצה לכתוב לך משהו, ולשתף. שלושה חודשים אחרי שאני ובן הזוג שלי התחלנו לצאת נבדקנו וגילינו ששנינו נשאים. זה היה שוק מוחלט. אנחנו עכשיו 8 חודשים אחרי, עברנו לגור יחד - ומהרבה בחינות הגילוי הזה נתן דחיפה וחיזוק לקשר ביננו, תחושה של דאגה הדדית - של התמודדות עם משא משותף. אבל אני יודע גם להגיד שזה מביא אתו קשיים לא מעטים. מעבר לשאלת "מי הדביק את מי" שבחרנו לא לגלגל אותה הלאה, היו פעמים שמצאתי את עצמי כועס. כועס על זה פתאום העולם שלי נעשה כל כך קטן, שזה רק אני והוא נגד כולם, שהקשר הזה בשלב כל כך מוקדם הפך לברירה היחידה שלי. מצאתי את עצמי כועס על זה שאני לקחתי על עצמי את תפקיד ה"אחראי" אל מול מה שהיה נראה לי חוסר רצון מצדו להתמודד עם המשמעויות של כל זה. אני לומד, לאט, לראות את הדברים מנקודות מבט שונות. אני לומד לראות את אפשרות הבחירה שלי מחדש במצב שתפסתי אותו כנטול בחירה. הבחירה שלי בו היום היא מקום אחר - שפחות ופחות קשור בנשאות ויותר ויותר קשור בעובדה שהוא בחור שאני רוצה לחיות לצדו. אני לומד לקבל את "חוסר ההתמודדות" שלו כמו שהיא, ולהבין שעבר זמן כל כך קצר מאז, ושדרכי התגובה שלנו פשוט שונות. אני מבין שכל קשר הוא מורכב, ועל אחת כמה קשר כל כך טרי שנדחף לאינטנסיביות כזו כל כך מהר ובכזו עוצמה. כמות הדילמות החדשות שאני צריך להתמודד אתן כאדם, וכחלק מזוג, היא בלתי נתפשת כמעט ומקיפה כל תחום כמעט. אני עובר תקופה שבמהלכה אני לומד לראות את עצמי מחדש כבעל ערך. ערך שהרגשתי שנעלם עם הגילוי על הנשאות, תקופה שבמהלכה אני לומד לבחון את הקשר ביננו מעבר למשקפיים הספציפיות של הנשאות - האחריות המשותפת שלנו, התמיכה שאנחנו מספקים, הביקורים התלת חודשיים במסדרון הכל כך ארוך הזה באיכילוב. אני יודע שהנשאות היא עוד קושי בחיים שלי, פן שהוא תלוי לחלוטין בראייה שלי את העולם, במידת האופטימיות שאני קם אתה בבוקר ובשלווה שאני הולך לישון אתה בלילה. ובעיקר אני מבין את החשיבות שבלתת זמן... להניח לדברים לשקוע ולוותר על השאיפה לשלוט במהלכם. אני מאחל לך אושר בקשר שלך, ושולח לשניכם חיבוק. לילה טוב. (אגב, איך מגיעים לבלוג שלך...? אני ממש לא מבין כלום באיך כל זה פועל...)

 

[יריבון האחד]

אחד א

אתה מקליק על הכינוי של ג'ודי (wonderer20 ) ואז אתה נכנס לבלוגים..!!!

 

[אחד א]

תודה...