חיים להוציא

[mic75]

חיים להוציא

לפני שלושה חודשים עברו 3 שנים מפטירתם של שלושת ילדיי שלא כתבתי הפעם אבל הם יודעים שאני חושבת ואוהבת אותם כל הזמן. אחרי שנה הגיע אלי הילד המקסים שלי החיים שלי. לפני שנה נאלצתי להפסיק ולעשות דילול ולהיפרד מהתאומה של מאיה הדילול הזה היה כל כך קשה שאי אפשר להבין איך אמא יכולה לקחת לב דופק ולהפסיק אותו אני לא מאשימה את עצמי אני יודעת שעם לא הייתי עושה את זה אולי לא היה לי עכשיו את מאיה מאיה ילדה אהובה וחייכנית מתוקה ומלאת אהבה. אני קוראת את העיתון ולא מבינה איך הורים יכולים לקחת את החיים של הילדים שלהם, איך בנאדם יכול לחיות, איך נותנים לבן אדם לא שפוי לקחת 3 ילדים, איך נותנים לבן אדם כזה להיות הורה יש כל כך הרבה זוגות שרק רוצים להיות הורים ויש כאלה שרוצחים . החיים כל כך לא הוגנים. ליבי עם האמא, אני לא יודעת איך אפשר לתפקד אחרי אובדן כזה. אני לא מפסיקה לחשוב על הכאב הנורא הזה בוכה איתך מיכל

 

[ל ג י]

../images/Emo16.gif לזכרם

אין מילים לתאר את הזעזוע וחוסר היכולת להבין אירוע שכזה. ל ג י

 

[עדיקים]

יקירתי ../images/Emo201.gif

ראשית כמה מילים אלייך אהובתי המקסימה. עברת דרך קשה מאוד ואני מעריצה אותך על כוחותייך הנפשיים וההחלטות הקשות שהיית צריכה לעשות כדי לחבוק את שני ילדייך המקסימים והמתוקים. ולגבי הסיפור המזעזע - שמעתי הבוקר בחדשות את זעקות האם ואת העו"ד של האבא ואני פשוט לא מאמינה איך האמא יכולה להמשיך לחיות ואיך יש מישהו שבכלל מוכן להגן על האבא. איך אפשר להגן על רוצח ילדים בדם קר. לא מאמינה שמנסים להוציא אותו לא שפוי כי לדעתי הוא ממש שפוי בכל הדרך שבה הוא ביצע את הרצח. והאמא- איך אפשר להמשיך לחיות אחרי שלקחו לה את כל עולמה. היא אמרה שאחרי שהוא יכנס לכלא היא תצטרף לילדיה כי אמא לא עוזבת את הילדים שלה. ליבי נקרע לשמוע אותה.

 

[דיא]

איש חכם חד כתב

על הקלות הבלתי נסבלת של החיים. ספר שמאוד אהבתי כנערה, אבל הבנתי רק אחרי שהצטרפתי למשפחה הזו שלנו. בקלות רבה כל כך דברים בלתי נסבלים קורים, לעיתים בלי שעשינו משהו כדי שיקרו, פשוט נופלים עלינו ואנו, רובנו, ממשיכים לחיות. וזו הקלות הבלתי נסבלת. אני יודעת שזו אמירה פילוסופית נורא, אבל החושך הזה מרתק אותי. כי דרכו אני מכירה אנשים מדהימים, יפים, חזקים, אוהבים, כמוך. זוכרת איתך, אוח, כמה זוכרת, למרות שאז לא הייתי בין התומכות הפעילות ביותר, אבל זוכרת את כל המסע הארוך, הכואב, ואת כל המלאכים שלך. על הרצח הנורא יש לי הרבה מה לומר. אני יודעת שזה לא פופולרי לומר מה שאני חושבת. אני דווקא מבינה איך. הוא היה חולה. מאוד חולה. ולא, לא היו צריכים לתת לו להיות אחראי על הילדים שלו. אבל גם לאדם חולה מגיע להיות אבא, וגם לילדים לאב חולה מגיע שיהיו איתו. זה הרבה יותר מורכב. לצערי, מכירה את המחלות האלה יותר ויותר והן נוראיות. האחריות על הרצח, לצערי הרב, היא עלינו, על הבריאים שהיו מעורבים במקרה שלו, המטפלים, הרווחה, המשפחה. לא האשמה, האשמה היא עליו, אבל האחריות, לא. הלב יוצא אל האם. כל עולמה נלקח ממנה. באמת לא יודעת איך אפשר לתפקד אחרי זה.

 

[MAMALY]

הגוף פשוט נקרע אחרי דבר כזה

אני מסתכלת על הטלוויזיה והדמעות לא מפסיקות לזרום.... זה הפורום היחידי של אמהות שהגיב לרצח הזה. ואני גם אמא... האבדן שלי הוא לא של ילד... אני פשוט לא יולדת אותם בעצמי אבל הכאב.... אלוהים איך אמא תמודד.. היא אמרה שהיא תלך לילדים שלה. כגם אני הייתי עושה את זה אני לא הייתי יכולה או מסוגלת להמשיך ולו בשביל לראות את היצור הזה בכלא לעולם. יש לה עוד כוח לזה. אני הייתי גומרת עם זה מיד והולכת לילדים אמא לא עוזבת ילדים. היא לא יוצאת לי מהראש האמא האומללה הזו. נשבר לי הלב. אני חושבת שכל אמא צריכה לצאת להפגין שהיצור הזה ייענש ברמה הכי קשה שיש הכי מלאת סבל שלא יקרו מעשים כאלו שמשרדי הרווחה יקפידו יותר שהמשטרה תקפיד יותר שמערכת הענישה תהיה רצינית יותר וקשה יותר 3 ילדים באדמה וכום מנסים להתנער מאחריות. אני מקווה שכל אמא עלי אדמות שמפחדת מבן זוגה לשעבר שיודעת למה הוא מסוגל שתברח עם הילדים . שלא תפחד שתברח כי אין שום מערכת בישראל שתגן עליה ועל ילדיה מפני רעות חולות כמו היצור הרוצח המתועב הזה. פשוט נורא וזעקה אדירה לעצור כל אלימות ולטפל בה בכל הכוח בלי פשרות בלי משוא פנים להגיב לרמז הקטנטן ביותר ולהעניש בחומרה. לאמא לילך זה כבר מאוחר מידי. ואיש לא רוצה להיות שם במקומה. יהי זכרם ברוך