חייב עצה דחוף!!

cosmet

New member
חייב עצה דחוף!!

שלום רב! התוודעתי אל הפורום לפני כחודשיים ואני חש חסר אונים מול מה שקורה לאחרונה. אמא בת 76 , עם אלצהיימר .אבא נפטר בנובמבר השנה ולאחר מכן שיבצתי את אמא במועדון לפעמיים בשבוע, התעמלות פעמיים בשבוע ועוד פעילויות, העיקר שתראה אנשים ותחווה חוויות. יש איתה מטפלת צמודה ומסורה 24 שעות ביממה. מזה כארבעה חודשים התחילה להיות חסרת מנוחה ועצבנית מאוד.הענין מלווה בצעקות במשך כמעט כל היום ובחודש האחרון זה ממש הולך ומחמיר. עד לפני שבוע טופלה בין השאר בריספרדל ובאסנטה. קופ"ח החליפה את אסנטה בכדור גנרי אחר ואת הריספרדל החליפה הפסיכוגריאטרית בכדור שנקראSEROQUEL . השינוי בשימוש בכדור ,כמובן הדרגתי אבל המצב של אמא לא משתנה לטובה.נהפוך הוא, גם באמצע האוכל היא קמה ומתחילה לצעוק, גם באוטובוס וגם במשך שעות היא הולכת בבית סחור סחור (ממש לא מסוגלת להתיישב) , וצועקת. אנחנו ממש לא יודעים כבר מה לעשות. לפי העיצה כאן בפורום,התחלנו גם לתת לה מיץ תפוחים, אבל ממתינים בסבלהות ומחכים שזה ישפיע ולו במעט. אם מי מכם קוראי הפורום יכול לייעץ במשהו, אשמח מאוד ומודה מראש.
 

zs1957

New member
שלום רב cosmet

מה שאתה מתאר אודות אמך מאד אופייני לחולי אלצהיימר. אם כל התרופות שנתנה הפסיכוגריטרית אינן מועילות יש לפנות אליה שוב ולהתייעץ עמה מה עושים. יתכן ותגדיל את המינון והיא תרגע. יתכן ותתן לה תרופה אחרת. יש פתרון לסוגיה וכדאי לפנות לפסיכוגריטר בנושא. זה שהיא הולכת למרכז יום ופעילה נפלא אני הייתי אפילו מוסיפה לה עוד יומיים ותראה מה קורה, האם זה משפר את התנהגותה? הפעילות במועדון והאינטראקציה עם אנשים עושה להם טוב. אשמח לסייע לך בכל עת זהבה
 

cosmet

New member
תודה לזהבה ועידכון

בשלב זה אנחנו בשבוע השני של הכדור החדש.אמי ישנונית וחלשה ואני לא אשלח אותה היום להתעמלות מחשש שמא תיפול. נאמר לי שישנה תקופת הסתגלות לכדורים. מצד שני, אני כבר מחפש את הרופאה במשך יומיים ומקווה שהיום אצליח לשוחח איתה. מתכנן להוסיף לה עוד יום במועדון לאחר החגים ואני ממש מקווה שהכדורים לא יהרסו את התוכניות. תודה שוב, שי
 

שש שבע

New member
אז כבר הזהירו אותי פה, שטראומה גורמת להחרפת

המחלה. וכך הוא, בשעה הראשונה לנפילה, היא עוד היתה צלולה, אחר כך, זהו, היא בבית חולים, עדין לא ניתחו אותה בגלל שהיו להם דברים יותר דחופים, והיא שמה, נהנית מכל התשומת לב, חושבת שהיא בבית, מנסה לקום כל רגע. ומזמינה את כולם לאכול ולשתות, אחר כך, כבר לא מזהה חלק מהאנשים, מדברת ומדברת, ומדברת,,דברים בלי קשר אחד לשני. מין אובססיה כזו שזה מבהיל... אין רגע צלול אחד.... אוקי, מה הלאה? אחרי כן יש איזשהיא חזרה למצב קודם ושוב התדרדרות? או שהטראומה יצרה קפיצת דרך בהתדרדרות?
 

ענתי44

New member
פשוט זורמים עם השיגעון האלצהיימרי

ואני חוששת שגם שתחזור מבית חולים יהיה משבר לא פשוט. אצל אמא שלי למשל זה התבטא בבילבול ופחדים וסיוטי לילה. היתה צועקת באמצע הלילה על "אחות" שנתנה צהרים לכל המחלקה ורק לה לא, או צועקת שיוציאו אותה מהמעלית. " מי זה משאיר אישה על כסא במעלית והולך" גם ההחלמה מניתוח של שבר לא פשוט. למזלה הכאבים נשלטים לבטח על ידי תרופות והיא נהנית יחסית בעולם שיצרה. ממליצה בחום להכין את המטפלת שיהיו משברים אחרי בית החולים. אם זה מנחם, ברוב המקרים זה הפיך והם נרגעים על השיטיון הבא.... תחזיקו מעמד.
 

אירילה

New member
שש שבע , את זקוקה בדחיפות ללכת לקבוצת תמיכה

מה זה נקרא אצלך : מה הלאה???. אנסה לענות לך מה יהיה הלאה : יהיו רגעים של צלילות ואלה ייעלמו במהרה , עם הזמן הרגעים האלו יתמעטו והצלילות תעלם לה לגמרי. איזו התבטאות זו היא נהנית שם מכל רגע של תשומת הלב? גבירתי , היא חולת אלצהיימר , כל מה שהיא עושה ,מדברת ,מתנהגת ,מזמינה ומדברת - הכל ...אבל הכל!!!!! זה אלצהיימר!!!!! האישה שהכרתם כבר לא אותה האישה , המחלה השתלטתה על המוח שלה ותאמיני לי ,שאם היא היתה בריאה ושומעת מה שאת אומרת כאן , הייתה אומרת שהיא היתה מעדיפה למות ולא להיות חולת אלצהיימר. וכן...כל טראומה ,מכל סוג שהוא אצל חולה אלצהיימר ,מזרזת את קצב התקדמות המחלה. ואם הייתם הולכים לקבוצת תמיכה הייתם לומדים גם מהאחרים מה בדיוק המחלה הזו גורמת לבני המשפחה ולחולים , הפורום פה אינו התחליף לקבוצת תמיכה בפועל. וכפי שהצעתי מקודם....תתעשתו ותתחילו לקרוא חומר על המחלה ,יש מספיק חומר בקישורי הפורום.
 

פרידה22

New member
אכן

מכיוון שהפגישות של עמדא..פעם בסוף חודש זה לא די דווקא אני שואבת מפורום דינאמי זה יותר מהפעם הראשונה לפני למעלה מחודש שהייתי בפגישה שכזו ברמת גן. זה לא ענה לי על המצוקה הנוראה שהייתי שרויה למרות שהמנחה הייתה מאוד נחמדה וזה לא מספיק.ובשל החגים לא התקיימה הפגישה הנוספת. לו היה לי די כסף הייתי פונה לסיוע פרטי...אך ממילא ההוצאות עכשיו ענקיות פרט לזה כשהחולה מאוד קרוב אלייך נפשית זה שונה מהעובדה שמדובר בחמות שלא תמיד חשים אליה כאם...וכן חוסר הידיעה על המחלה גורם לבילבול ולכעסים עד ש............יורד האסימון ומבינים שאישיות החולה ממש משתנה.
 

ענתי44

New member
אנחנו כאן בשבילך../images/Emo24.gif

לעודד, לענות על שאלות ומעל הכל להושיט לך בהמון אמפתיה מטפחת וירטואלית, לנגב את הדמעות. מוכנים להקשיב לך, לחבק ולא לשפוט. גם בפורום, ואם את רוצה גם באופן פרטי, ואני מרשה לעצמי לומר לא רק בשמי אלא מהיכרות עם האנשים פה, שכולנו פה בשבילך. יקירה, תנסי לברר בעמדא אם יש שיחות פרטניות ושתדעי שתמיד תוכלי לדבר עם מתנדבות בקו החם של עמדא. ואצלי, שבעיר שלי אין פעילות מסודרת של עמדא ( היית מאמינה העיר החמישית בגודלה? ) נעזרתי באותם ימים ראשונים, חוץ מחברותיי בפורום, גם בשיחות עם עו"ס של מרכז היום הראשון שאמא הלכה אליו. זה עזר לי המון. והאמת כמו שגרשון אומר גם קראתי כל מילה שנכתבה על אלצהיימר, קראתי ספרים ואת כל הארכיון בפורום. הידע נתן לי כוח.לפחות ידעתי מול מה אני ניצבת.
 

שש שבע

New member
בוא אספר לך משל

2 עובדי ביוב עבדו בביוב נכנסו פנימה וניקו סתימות, אחרי שעתיים יצאו מהביוב להפסקה, ישב אחד על הרצפה, בא חברו לשבת לידו אז אמר לו "התרחק ממני אתה מסריח" אמר לו השני "אני מסריח? ומה איתך? לך יש ריח של בושם? הרי היינו יחד באותו מקום למה אתה לא רוצה לשבת לידי?" ענה לו חברו "אתה צודק, אני מסריח, וכי לא די לי בסרחוני שאצטרך לסבול גם את סירחונך??" עד כאן המשל, והמבין יבין. מה זה הדבר הזה שכל פעם תוקעים לך את ה"קבוצת תמיכה", ולמה אני זקוקוה בדחיפות לדבר הזה? לא רוצה קבוצת תמיכה, לא מרגישה קבוצת תמיכה. לא צריכה קבוצת תמיכה. ולידיעתך גרשון, קראתי המון חומר על המחלה, אפילו הדפסתי את החומר של הפורום וקראתי ואתה יודע מה ? המחלה הזו משגעת אותנו כבר שבע שנים,,רק שלא היה לזה שם,,אנחנו צועדים לדעתי לסוף, קבוצת תמיכה? בשביל מה? , . אם הכל זה אלצהיימר, אז היא בעצם מתה סוג של מוות מוחי, אז וירטואלית, אני יושבת עליה שבעה... אני אפילו לא חיבת שבעה, אבל בשביל הכבודשל מה שהיה היא פעם, אני אעשה את זה....וירטואלית... והכלי הזה שלה שנקרא גוף , ישאר כנראה באיזה ב"יח סיעודי, יאכל וישתה ועצבן את הסביבה, עד שיכבה, אבל זה כבר לא יגע בי... מבחינתי זה משהו אחר, זו לא היא. להתראות חמותי האמיתית בעולם הבא....
 

פרידה22

New member
יקירתי

תראי דווקא את תמכת בי ועודדת אותי.פורום זה לטעמי באמת מעין קבוצת תמיכה שאם לא כן לא הייתי שופכת ליבי. לא לי לדעת רגשותייך ומערכת היחסים שלך עד כה עם חמותך אך כשמדובר באנשים אהובים מאוד מאודדדדדדדדדדד זה לא כל כך פשטני וקל.זה הרבה יותר מורכב לילד שלה זה לא יהיה כלי...וזה יגע "בריבוע"....כמו שישנן אמהות שאני מכירה שיושבות יומם וליל ליד ילדיהם ה"צמחים" ומקוות ואוהבות ומדברות אני ממש לא כותבת פה לעצמי אני שואבת ידע עיצות תמיכה...אני אוהבת את אבא שלי בדם!!!!!!!!!!!!!!!!ולכן ההבנה הרציונאלית קשה לי.נראה לי ואנסח זאת בזהירות שאת לא קשורה לחמותך בעבותות .ולכן את יכולה להשלים עם זה יותר. ולא יושבים שבעה על אדם נושם....לילה טוב ואנרגיות טובות
 

פרידה22

New member
ואפרופו...

וברוח המשל שלך....אם כך למה באמת את בפורום זה? שהרי אנשים משתפים ב"סרחונם"......ודי לך בשלך. אני קוראת בשקיקה הכל!!!!!!!!!!!!!!!!!!! בחרתי במעורבות פה !ואנא קחי זאת בנימה נעימה כי כשלא רואים פנים ושומעים קולות זה נשמע אולי מתריס ובוטה.
 

שש שבע

New member
כי בכל אופן אף אחד לא רוצה להישאר בחלל ריק,

בודאי לא אני, פה אני יכולה לקבוע לי את המינונים, ולא חיבת לקבל את דעתו של גרשון שאני צריכה להיכנס לתוך הענין הזה בכל נפשי ונשמתי,
 

שש שבע

New member
את צודקת, זה ענין רגשי, ולכן אני חושבת

שדוקא משום כך אי אפשר לומר לבנאדם איך להרגיש, ומה לעשות, ולכן מהמקום הזה אני אשאל על בחירות, אבל אני לא אנסה להבין או לשפוט, כי עם רגש אין שום הגיון. אני בהיכרות ארוכה בת שנים עם עצמי, הייתי מגיבה ככה גם אם זה היה מישהו מהורי. בעיני זה אפילו מבזה את הבנאדם, יותר מזה, אגלה לך משהו שלא אמרתי עד עכשיו, אבל מצידי לא איכפת לי להגיד עכשיו אמרתי לילדים שלי שיבטיחו לי שאם אני מגיעה לאלצהיימר, אני מעדיפה כדור בראש לפני כן...הם כעסו עלי, אבל אני הייתי רצינית.. .אז עכשיו יקומו ויצעקו "אז מה את אומרת שצריך להרוג את כל החולים? היטלר עשה ככה" אז לא זה לא מה שאמרתי, אני לא רוצה לחיות במצב כזה. אותי עדיף שיהרגו קודם. אז יבואו כל צדיקי הדור, ויגידו לי שזה סוג של ניסיון, ויסורים שמכפרים את העוונות.. וככה הנשמה באה על תיקונה... הכל נכון, אבל אלצהיימר, זה משהו שבחיים לא הייתי מבקשת לעצמי בתור ניסיון, או יסורים... לא שמישהו במודע מבקש, אבל בעולם הנשמות לפני שהנשמה יורדת היא חותמת על ה"חבילה" שלה בעולם הזה, אני על אלצהיימר לא הייתי חותמת....כם אם המשמעות של זה זה הפרס הראשון בפיס הכי גדול בעולם האמת... לא יושבים שבעה על אדם נושם, ולכן אמרתי וירטואלית... עכשיו גם תגידו שאני לא שפויה,,אז אני כן שפויה..ואני בדיעה צלולה אומרת את הדברים,,,זו הדרך שלי לשמור על שפיות... אבל אולי אני לא חושבת כמו כולם,,, ...זה מה שבנה אותי ואת מה שאני עושה, החשיבה מחוץ לקופסא... שלי או של אחרים. יומקסים
 
../images/Emo6.gifשש שבע היקרה אוי ואווי אם כל ההורים

היו אומרים לילדים כמוך אחרת לא היו בבתי אבות מחלקה לתשושי נפש, ובתי הסוהר היו מלאים בילדים
 

פרידה22

New member
צודק

כמה פעמים בימי חיי...הרבה לא?(52)....שמעתי את אבא מדבר בדיוק כמוך שש שבע אמר שהוא יתאבד ומהיכרותי אותו לו היה מודע למצבו בהחלט היה עושה זאת ! אין לך מושג איזה גבר גבר היה ולאיזה עליבות הגיע כשהיה בבית .דווקא במוסד נותן יותר שיטפלו בו.אך הבעיה שהוא חושב שהוא פנתר...ממש בריא .....ורוצה לחיות!(בבית....) לא מודע למצבו ואני בטח לא אהרוג אותו....מה לעשות.... דעי לך בכנות ואני מתביישת שהיו מצבים ולבטח עוד יהיו שצרחתי שימות כבר ואנשים היו מהסים אותי ואומרים לי לשתוק. אבל...שורה תחתונה אני כל כך אוהבת אותו וכשהוא רגוע אני מגיעה אליו "ומסניפה "אותו הרבה \במחשבה על הרגע שכבר יחדל. מותר להביע דעות שונות ועצמאיות זו זכותך.ובשל אי שמיעת הטון או כפי שציינתי מראה עיניים זה נשמע קשה. תבורכי את ויבורכו כולם.
 

שש שבע

New member
אתה יודע מה אני הייתי עושה?

לא הייתי שולחת את ילדי לבית סוהר, יש אפשרויות אחרות, ולא אפרט כדי שלא יגידו שאני נותנת רעיונות לאנשים...
 
שש שבע יקרה , עזבי את הקבוצת תמיכה

אני מבינה מה כולם רוצים ממך ואת לא רוצה וזו זכותך!!!! את לא רוצה להכניס לחיים שלך עוד צער וסבל של אחרים כי יש לך מספיק את שלך. כל אדם בוחר בדרך שלו להתמודד עם דברים שקורים לו במשפחה. אך צריך מאד להזהר, כשאנו דנים בבני אדם שעדיין חיים, חולי אלצהיימר או כל מחלה אחרת שפוגעת במוח ויש מיליוני אנשים בעולם שחיים כך בכל מיני שלבים של חייהם ומי אנחנו שנחליט שהם מתים וירטואלית????? הזכות שלהם לחיים באה בגלל הנשמה שיש באפם ולא לנו להחליט מתי הם ילכו לעולמם, אנו רק צריכים לדאוג לכבודם, לטיפול נכון בהם והרבה אהבה, חמלה, הבנה ותמיכה , כי חלק מהם עדיין בשלב שהם מבינים ואנו יכולים פשוט לשמח אותם בדברים הכי קטנים. אני מטפלת בבעלי בן 61 והכנסתי אותו עכשיו למוסד בחוסר בררה, אנני חושבת עליו בצורה זו, נכון שהמוח שלו אננו כמו שהיה, אך הוא עדיין איתנו, יכול להסתכל, לחייך, הלואי שהיה מדבר כמו חמותך, גם אם שטויות אך לצערי דווקא הדיבור נפגע אצלו מאד. אולי אם היית באה לראות קבוצת אנשים חולי אלצהיימר ורואה שגם להם יש חיים, נכון ,ו לא קריירה!!! והסוף בערך ידוע מראש אך כנ"ל גם סוף כולנו יגיע, לא משנה מתי.... גם אני חושבת כמוך שאיני רוצה לחיות אם אגיע למצב כזה, אך מי שואל אותי??????? מקסימום יסתלבטו עליי ומקווה שיטפלו בי טוב. תמשיכי להיות כמו שאת, אומרת את מה שעל ליבך, מותר לך, אני לא מרגישה נעלבת ממך אך חושבת שהדברים שאת אומרת נובעים בגלל חוסר אונים ופחד ואם הכתיבה כאן עוזרת לך, אז זה מצויין. רק זכרי שחמותך לא יודעת מה קורה לה ואת יכולה רק לעשות מצווה גדולה בכך שתשמחי אותה ותתני לה אהבה כמו שהיא נתנה לך בצעירותך בשורות טובות, טובה
 

טילי66

New member
שש שבע בלי תוספת

אני שותפה לטובה בכל מילה וכדאי לך להיות יותר רגישה אם זה חולה מדרגה ראשונה או רחוק יותר כולם נשמות של הבורא ואף אחד לא בוחר איך למות מתי וממה.אני מטפלת בבעל חולה אחרי 55 שנה ביחד הכאב גדול וקשה אך כל חיוך או בכי תגובות לא רצוניות מתקבלות באהבה ובכאב כך שכל ויכוח מיותר ומעלה אגרסיות.אני טיפלתי רבות בהורי ובהורי בעלי .בלי שום הפליה כי אנחנו מהווים דוגמא לילדינו.מחשבה תחילה מקווה שאני ברורה תמי
 

שש שבע

New member
כפי שאמרתי כל אחד והבחירות שלו...

אם הדברים כל כך ברורים לך, אשריך... חמותי מקבלת טיפול מעולה, והילדים לא רואים דבר אחר, אבל את מה שאני מרגישה, אני מרגישה, רגשות הם לא ענין לדוגמא.
 
למעלה