חייב עזרה
אני בן 25 ומתגורר ב4 שנים האחרונות בארה"ב תמיד ידעתי מה פחות או יותר אני עושה עם עצמי בחיים ומה אני רוצה מבחינת שאיפות ואני כרגע בשלב שאני לגמרא מיואש ומותש אפילו חושב על התאבדות לפעמים פשוט לא מסוגל לעשות את זה למשפחה אבל יש בי בתוכי איזהשהו עייפות וחוסר כוח לעמוד מול החיים ומול החלטות של מה לעשות השתחררתי מהצבא בגיל 21 ולאחר חצי שנה בארץ בעבודה שהרווחתי בה 4000 שקל חשבתי לעצמי שזה לא בשבילי אני אוהב רמת חיים ואני רוצה להגיע גבוהה בחיים שאוכל להרשות לעצמי לחיות בכבוד וקצת מעבר לזה יש לי בעייה בעניין של לימודים אני לא מסוגל לחשוב אפילו על הכיוון הזה בבית ספר הייתי מאוד טוב אבל אך ורק במה שענין אותי אני מאוד מאוד היפר אקטיבי ומשתעמם מהר מדברים שלא מענינים אותי ואז בדיכאון שאני לא יודע מה לעשות ושמוצא מה שכן אני עושה את זה בקיצוניות עד שנמאס לי שוב וזה תמיד זה כך..אני מרגיש שיש לי המון בעיות מכיוון שאני בא ממשפחה עם רקע בעייתי (אבא אלכוהוליסט) שבעצם מעולם לא גדלתי איתו מאז גיל 6 בערך אני מאמין שזה משליך על המון מהבעיות שלי ודברים שעברתי בילדותי אבל היום אני בן 25 ואני כן בן אדם ששואף מאוד גבוהה תמיד מאז שאני זוכר את עצמי עבדתי ודאגתי לפרנס את עצמי יפה ולדאוג לי למה שאני רוצה תמיד היו לי בעיות בטחון מאוד גדולות עם חברים עם בחורות וביכלל חיי החברה שלי אף פעם לא היו משהו מיוחד ..היו לי קשרים בחיי ויש לי כמה חברים טובים אבל מעולם לא היו לי ממש חיי חברה תוססים ובתקופות מסוימות כמו עכשיו על בחורות אין ביכלל על מה לדבר ... בכל מקרה הגעתי לארה"ב אחרי שהשתחררתי מהצבא בתקווה למצוא עבודה שתכניס לי הרבה יותר כסף בשנה הראשונה זה לא היה יוצלח ביזבתי את כל החסכונות שהיו לי בארץ חייתי מבקושי כסף שהרווחתי ועוד קצת מהחסכונות כל פעם עד שהם נעלמו פשוט (יש לי בעיית בזבזנות מטורפת) תוך כדי גם הכרתי מישהי והיא נישאה לי כדי שאוכל להישאר פה והיינו יחד תקופה של חצי שנה והיא שכנעה אותי לעבור לגור במקום אחר בארה"ב קצת רחוק מעדיף לא לציין בשמות אבל בו ניקרא לו פרדייס כשמו כן הוא... שהגענו לשם התחלתי לא לסבול את הבחורה שיצאתי איתה והעברתי עוד שנה בפרדייס נהנה מהחיים מנסה לעשות כסף להתקיים ולסיים את אשרת השהייה שלי פה ביגלל שבארץ הייתי מאוד מפונק ורגיל שאמא שלי עוזרת לי בהכל היה לי מין הסכם עם עצמי מטומטם לגמרי שאם אני ישאר באמריקה למטרת האשרת שהייה אני יסתדר לבד ללא עזרת אף אחד וזה יביא אותי לסיפוק וכך אני אלמד איך להתמודד באמת עם החיים ואך כך אוכל להגיע גבוהה וזה באמת מה שהיה עברנו לפרדייס והתמודדתי עם הבחורה שלא סבלתי שבמשך חצי שנה כל היום הרגשתי אומלל איתה אבל הייתי איתה בשביל האשרה הייתה בי איזה אמונה שזה ישתלם לי בסוף בסופו של דבר אחרי כמה וכמה עבודות שונות ושניפרדתי ממנה וקיבלתי את האשרה הייתי כבר בן 23 לא היה לי כסף יותר מידי כל מה שעשיתי הלך לי על קיום ברמת חיים גבוהה ועלהבחורה שהייתי איתה ועל התהליך ועוד עוד עוד באותה תקופה לא ידעתי מה אני עושה עם עצמי זה היה סוף של קריסמיס בפרדייס עשיתי קצת כסף אבל הוא כבר נגמר לי כמו שאמרתי והתחלתי לעבוד אצל בחור שהיה חבר שלי פחות או יותר בארה"ב צריך להיזהר מישראלים ! ולעולם אין לדעת מה כל אחד זומם זה ככה אבל לא היה לי יותר מידי חשש לגביו כי בסהכ רציתי לעבוד ... שהתחלתי לעבוד אצלו בחצי שנה הראשונה גרמתי לעסק שלו לעלות את התפוקה ב 40% ומעלה הוא מאוד אהב אותי ואת הרעיון הזה ולקח אותי כסוג של פרויקט לשמר אותי להמשיך לעשות את זה לי גם היה טוב כי הייתי מקבל אחוזים טובים והתחלתי לעשות 5 אלף דולר ומעלה שזה היה בשבילי הישג ..!(תמיד בחיי כמעט בכל עבודה שעבדתי הוצעו לי הצעות קידום והייתי עובד מספור 1 לאחר חודש זה תמיד היה ככה)נסעתי לארץ לבקר ולקחתי למשפחה ולכולם מתנות הרגשתי שאני מצליח ויש לי עבודה נדירה כזאת וגם שהובטח לי עוד ועוד קידום כי הוא קידם את העסק שלו תוך כדי ההצלחה הזאת לאחר שנה שעבדתי אצלו הוא הציעה לי שנפתח בייחד את אותו עסק בשותפות וכך היה הוא השקיע בי ופתח לי ואני ניהלתי את העסק למשך שנה המשכתי לעשות כסף בכמויות של 10 אלף בחודש למשך כל השנה וזה כבר היה בשבילי סוג שלי שיא מסוים הבעייה שלעולם לא חסכתי לא חששתי שאני יאבד את זה כי באמת הרגשתי מצליח !למרות שמעולם לא סמכתי עליו וידעתי שהוא מאוד מסוכן השותף שהתעסקתי איתו בכל מקרה לאחר שנה העסק פרח פתחנו עוד אחד באיזור מקביל שעבד טוב גם ולאחר כמה ימים הוא החליט שהוא פשוט מוציא אותי מהעסק ולא צריך אותי יותר מאחר שכבר העסק עובד ונשאר רק לתחזק עובדים זה סיפורמורכב מה שהיה שם בכל מקרה היום אני בן 25 אין לי יותר מידי חסכונות לעומת מה שעשיתי בעבר בעקבות הבעיית בזבזנות ביזבתי מעל ל 180 אלף דולר..! בשנתיים האחרונות אני טוב מאוד בתחום של העסק הזה אבל לא יכול להוות לשותף שלי לשעבר שום תחרות באיזור פה מה שהופך אותי ללא שווה כלום אין לי מושג לאן ללכת לבד ואין לי את הבטחון להתחיל במקום אחר לבד ואת הוודאות שאני יצליח ואני לא מצליח להתמודד עם זה יש לי את היכולת לעשות הכל אבל לבד מאוד מאוד קשה לי והבדידות בארה"ב גם מאוד לא עוזרת לי מרוב התלבטות וחוסר ידע מה לעשות החלטתי לחזור פשוט לארץ לנוח ואין לי שמץ של מושג מה אני עושה עם החיים ..!!!!!! נהייתי עצלן ...אני בקושי קם מהמיטה בבוקר אין לי חשק אין לי שום מוטיבציה וכוח לעשות כלום ואני מאין בסוג של בועה שאני יודע שלא תוביל אותי לטוב ביגלל זה אני פשוט נוסע לארץ לזמן מה להיות סביב המשפחה ולפחות להרגיש טוב קצת אבל אין לי שום מושג מה אני עושה בהמשך החיים שלי אם אני צריך לשקול לימודים אם אני צריך לשנות כיוון תחום או אם לחזור לאמריקה אני גם רוצה אישה וילדים יום אחד ומפחד מאוד כל הזמן לגמור אחד שאין לו כלום להציע ..אני כבר במצב נפשי לא טוב מכל המצב הזה ובמצב הזה מאוד קשה לי לבצע החלטה מה גם שאני בארה"ב לבד ואין איתי אף חבר או מישהו מסביב שאני מרגיש קרוב ... אני יודע שבעבר הייתי סופר טוב בדברים שעשיתי ותמיד מאוד יצירתי ויש לי יכולת כן להגיע מאוד גבוהה כבר אין לי מושג במה לעשות בתחום באמריקה היה מכירות והייתי לאחר 3 שנים של היאבקות בתחום כמו שאמרתי בשנה הראשונה זה לא היה משהו אבל בסוף כל האיזור דיבר על זה שאני המוכר הכי טוב באיזור פה למשך הרבה זמן ועל זה נבנה גם העסק שאמרתי שהייתי שותף בו אני יודע שיש בי יכולות אני פשוט מאוד אבוד ואין לי מושג מה לעשות עם עצמי אין לי כבר הרבה חבריםבארץ. חוץ מ 2 טובים שגם איתם הקשר ניתק ואני גם ביכלל מרגיש מאוד לא קשור שזה ביכלל בעייה וזה גם מהבטחון הנמוך במיוחד בתקופות כאלה שאין לי סיפוק מעצמי אז אני מרגיש שאין לי שום דבר להציע לעולם ואני פשוט אפס בארה"ב גם אין לי חברים כלל חוץ מחברים לעבודה שזה שונה יש לי את המשפחה כמה חברים טובים מהבית וזהו אני דיי התנתקתי מהכל שהייתי מרוכז לעשות כסף ועכשיו אין לי מושג מה אני עושה בהמשך אני כלכך חסראונים שאני כבר מרגיש אני צריך טיפול פסיכולוגי או לא יודע מה [תודה על היעוץ ...!!!
אני בן 25 ומתגורר ב4 שנים האחרונות בארה"ב תמיד ידעתי מה פחות או יותר אני עושה עם עצמי בחיים ומה אני רוצה מבחינת שאיפות ואני כרגע בשלב שאני לגמרא מיואש ומותש אפילו חושב על התאבדות לפעמים פשוט לא מסוגל לעשות את זה למשפחה אבל יש בי בתוכי איזהשהו עייפות וחוסר כוח לעמוד מול החיים ומול החלטות של מה לעשות השתחררתי מהצבא בגיל 21 ולאחר חצי שנה בארץ בעבודה שהרווחתי בה 4000 שקל חשבתי לעצמי שזה לא בשבילי אני אוהב רמת חיים ואני רוצה להגיע גבוהה בחיים שאוכל להרשות לעצמי לחיות בכבוד וקצת מעבר לזה יש לי בעייה בעניין של לימודים אני לא מסוגל לחשוב אפילו על הכיוון הזה בבית ספר הייתי מאוד טוב אבל אך ורק במה שענין אותי אני מאוד מאוד היפר אקטיבי ומשתעמם מהר מדברים שלא מענינים אותי ואז בדיכאון שאני לא יודע מה לעשות ושמוצא מה שכן אני עושה את זה בקיצוניות עד שנמאס לי שוב וזה תמיד זה כך..אני מרגיש שיש לי המון בעיות מכיוון שאני בא ממשפחה עם רקע בעייתי (אבא אלכוהוליסט) שבעצם מעולם לא גדלתי איתו מאז גיל 6 בערך אני מאמין שזה משליך על המון מהבעיות שלי ודברים שעברתי בילדותי אבל היום אני בן 25 ואני כן בן אדם ששואף מאוד גבוהה תמיד מאז שאני זוכר את עצמי עבדתי ודאגתי לפרנס את עצמי יפה ולדאוג לי למה שאני רוצה תמיד היו לי בעיות בטחון מאוד גדולות עם חברים עם בחורות וביכלל חיי החברה שלי אף פעם לא היו משהו מיוחד ..היו לי קשרים בחיי ויש לי כמה חברים טובים אבל מעולם לא היו לי ממש חיי חברה תוססים ובתקופות מסוימות כמו עכשיו על בחורות אין ביכלל על מה לדבר ... בכל מקרה הגעתי לארה"ב אחרי שהשתחררתי מהצבא בתקווה למצוא עבודה שתכניס לי הרבה יותר כסף בשנה הראשונה זה לא היה יוצלח ביזבתי את כל החסכונות שהיו לי בארץ חייתי מבקושי כסף שהרווחתי ועוד קצת מהחסכונות כל פעם עד שהם נעלמו פשוט (יש לי בעיית בזבזנות מטורפת) תוך כדי גם הכרתי מישהי והיא נישאה לי כדי שאוכל להישאר פה והיינו יחד תקופה של חצי שנה והיא שכנעה אותי לעבור לגור במקום אחר בארה"ב קצת רחוק מעדיף לא לציין בשמות אבל בו ניקרא לו פרדייס כשמו כן הוא... שהגענו לשם התחלתי לא לסבול את הבחורה שיצאתי איתה והעברתי עוד שנה בפרדייס נהנה מהחיים מנסה לעשות כסף להתקיים ולסיים את אשרת השהייה שלי פה ביגלל שבארץ הייתי מאוד מפונק ורגיל שאמא שלי עוזרת לי בהכל היה לי מין הסכם עם עצמי מטומטם לגמרי שאם אני ישאר באמריקה למטרת האשרת שהייה אני יסתדר לבד ללא עזרת אף אחד וזה יביא אותי לסיפוק וכך אני אלמד איך להתמודד באמת עם החיים ואך כך אוכל להגיע גבוהה וזה באמת מה שהיה עברנו לפרדייס והתמודדתי עם הבחורה שלא סבלתי שבמשך חצי שנה כל היום הרגשתי אומלל איתה אבל הייתי איתה בשביל האשרה הייתה בי איזה אמונה שזה ישתלם לי בסוף בסופו של דבר אחרי כמה וכמה עבודות שונות ושניפרדתי ממנה וקיבלתי את האשרה הייתי כבר בן 23 לא היה לי כסף יותר מידי כל מה שעשיתי הלך לי על קיום ברמת חיים גבוהה ועלהבחורה שהייתי איתה ועל התהליך ועוד עוד עוד באותה תקופה לא ידעתי מה אני עושה עם עצמי זה היה סוף של קריסמיס בפרדייס עשיתי קצת כסף אבל הוא כבר נגמר לי כמו שאמרתי והתחלתי לעבוד אצל בחור שהיה חבר שלי פחות או יותר בארה"ב צריך להיזהר מישראלים ! ולעולם אין לדעת מה כל אחד זומם זה ככה אבל לא היה לי יותר מידי חשש לגביו כי בסהכ רציתי לעבוד ... שהתחלתי לעבוד אצלו בחצי שנה הראשונה גרמתי לעסק שלו לעלות את התפוקה ב 40% ומעלה הוא מאוד אהב אותי ואת הרעיון הזה ולקח אותי כסוג של פרויקט לשמר אותי להמשיך לעשות את זה לי גם היה טוב כי הייתי מקבל אחוזים טובים והתחלתי לעשות 5 אלף דולר ומעלה שזה היה בשבילי הישג ..!(תמיד בחיי כמעט בכל עבודה שעבדתי הוצעו לי הצעות קידום והייתי עובד מספור 1 לאחר חודש זה תמיד היה ככה)נסעתי לארץ לבקר ולקחתי למשפחה ולכולם מתנות הרגשתי שאני מצליח ויש לי עבודה נדירה כזאת וגם שהובטח לי עוד ועוד קידום כי הוא קידם את העסק שלו תוך כדי ההצלחה הזאת לאחר שנה שעבדתי אצלו הוא הציעה לי שנפתח בייחד את אותו עסק בשותפות וכך היה הוא השקיע בי ופתח לי ואני ניהלתי את העסק למשך שנה המשכתי לעשות כסף בכמויות של 10 אלף בחודש למשך כל השנה וזה כבר היה בשבילי סוג שלי שיא מסוים הבעייה שלעולם לא חסכתי לא חששתי שאני יאבד את זה כי באמת הרגשתי מצליח !למרות שמעולם לא סמכתי עליו וידעתי שהוא מאוד מסוכן השותף שהתעסקתי איתו בכל מקרה לאחר שנה העסק פרח פתחנו עוד אחד באיזור מקביל שעבד טוב גם ולאחר כמה ימים הוא החליט שהוא פשוט מוציא אותי מהעסק ולא צריך אותי יותר מאחר שכבר העסק עובד ונשאר רק לתחזק עובדים זה סיפורמורכב מה שהיה שם בכל מקרה היום אני בן 25 אין לי יותר מידי חסכונות לעומת מה שעשיתי בעבר בעקבות הבעיית בזבזנות ביזבתי מעל ל 180 אלף דולר..! בשנתיים האחרונות אני טוב מאוד בתחום של העסק הזה אבל לא יכול להוות לשותף שלי לשעבר שום תחרות באיזור פה מה שהופך אותי ללא שווה כלום אין לי מושג לאן ללכת לבד ואין לי את הבטחון להתחיל במקום אחר לבד ואת הוודאות שאני יצליח ואני לא מצליח להתמודד עם זה יש לי את היכולת לעשות הכל אבל לבד מאוד מאוד קשה לי והבדידות בארה"ב גם מאוד לא עוזרת לי מרוב התלבטות וחוסר ידע מה לעשות החלטתי לחזור פשוט לארץ לנוח ואין לי שמץ של מושג מה אני עושה עם החיים ..!!!!!! נהייתי עצלן ...אני בקושי קם מהמיטה בבוקר אין לי חשק אין לי שום מוטיבציה וכוח לעשות כלום ואני מאין בסוג של בועה שאני יודע שלא תוביל אותי לטוב ביגלל זה אני פשוט נוסע לארץ לזמן מה להיות סביב המשפחה ולפחות להרגיש טוב קצת אבל אין לי שום מושג מה אני עושה בהמשך החיים שלי אם אני צריך לשקול לימודים אם אני צריך לשנות כיוון תחום או אם לחזור לאמריקה אני גם רוצה אישה וילדים יום אחד ומפחד מאוד כל הזמן לגמור אחד שאין לו כלום להציע ..אני כבר במצב נפשי לא טוב מכל המצב הזה ובמצב הזה מאוד קשה לי לבצע החלטה מה גם שאני בארה"ב לבד ואין איתי אף חבר או מישהו מסביב שאני מרגיש קרוב ... אני יודע שבעבר הייתי סופר טוב בדברים שעשיתי ותמיד מאוד יצירתי ויש לי יכולת כן להגיע מאוד גבוהה כבר אין לי מושג במה לעשות בתחום באמריקה היה מכירות והייתי לאחר 3 שנים של היאבקות בתחום כמו שאמרתי בשנה הראשונה זה לא היה משהו אבל בסוף כל האיזור דיבר על זה שאני המוכר הכי טוב באיזור פה למשך הרבה זמן ועל זה נבנה גם העסק שאמרתי שהייתי שותף בו אני יודע שיש בי יכולות אני פשוט מאוד אבוד ואין לי מושג מה לעשות עם עצמי אין לי כבר הרבה חבריםבארץ. חוץ מ 2 טובים שגם איתם הקשר ניתק ואני גם ביכלל מרגיש מאוד לא קשור שזה ביכלל בעייה וזה גם מהבטחון הנמוך במיוחד בתקופות כאלה שאין לי סיפוק מעצמי אז אני מרגיש שאין לי שום דבר להציע לעולם ואני פשוט אפס בארה"ב גם אין לי חברים כלל חוץ מחברים לעבודה שזה שונה יש לי את המשפחה כמה חברים טובים מהבית וזהו אני דיי התנתקתי מהכל שהייתי מרוכז לעשות כסף ועכשיו אין לי מושג מה אני עושה בהמשך אני כלכך חסראונים שאני כבר מרגיש אני צריך טיפול פסיכולוגי או לא יודע מה [תודה על היעוץ ...!!!