חייב לשתף. מאוד נסער

[עם שום]

חייב לשתף. מאוד נסער

שלום,
עכשיו קראתי כתבה באינטרנט על תשלום מזונות כאשר הבעל מרווי 4800 ש"ח בחודש ואשתו 13,000 ש"ח וממה הבעל אמור להתקיים.
באותו רגע ממש קיבלתי "סכין בבטן" ולא האמנתי איפה אני חי ולמה אני נדיב.
הקדמה...
אני גרוש מזה 5 שנים. כשההיתי נשוי היה לנו עסק עצמאי משותף שהרוויח יפה מאוד(בשנה השנייה הניב כמעט מליון ש"ח ברוטו), לאחר הגרושים האישה קיבלה את העסק ואני הסתפקתי בסכום צנוע. לנגד עיניי היה תמיד טובת הילד ושלאמא יהיה טוב כדי שתוכל לגדל אותו ללא מחסור רגשי או חומרי.
אני מרוויח בסביבות 4500 ש"ח לחודש
אני משלם מזונות בסך 1500 ש"ח לא כולל חוגים ודברים שאני קונה לו כמו אוכל, בגדים וכ'.
האישה גרה בוילה מרווחת במרכז הארץ. אם אני יעשה את החשבון יתכן והיא מרוויחה כיום לפחות 100,000 ש"ח בחודש נטו.
למה אני לא יוצא למערכה משפטית?
מכיוון שבמצבי אני בונה את עצמי כלכלית מחדש ולטובת שיפור המגורים ואיכות החיים
מצד האישה אני יודע שהיא מקושרת לעו"ד טובים ויש לה אמצעים.
אני מנסה להתעלם מהנתונים ולהמשיך את חיי כרגיל ואין לי את הכוח הנפשי להתמודד עם הדבר הזה..
יחד עם זאת איפה השוויון ואיפה המנגנון לוויסות תשלום המזונות הגבר לאישה או האישה לגבר?

 

[אם כבר אז שיהיה]

צודק, חשבת אולי לדבר איתה

במקום להתחיל עם עו"דים ובלגנים?
אני חושבת שבהרבה מקרים שיחה מהלב יכולה לעשות פלאים כי אם היא האמת מרוויחה נטו 100 אלף אז מה היא צריכה את האלף שלך כל חודש. אולי היא תסכים אם תסביר לה איך אתה מרגיש?

 

[האהבה היא פרח]

צודק לחלוטין

אני הייתי משוחחת איתה ואם זה לא עוזר כן הייתי פונה לערכאה משפטית

 

[פברואר גשום]

מסכימה עם אהבה היא פרח

 

[בדד1]

לה לה לנד

הבנאדם התגרש בגלל שלא יכל יותר לדבר איתה
אז אתן מציעות לו לדבר איתה "מלב אל לב"
ואין לו שום עילה משפטית לשנות את הסכם הממון והגירושין
שימשיך לסבול בשקט ולנסות לפתח את עצמו

 

[האהבה היא פרח]

פרט הסבר ונמק

לא הבנתי למה אין לו עילה משפטית לשנות את ההסכם. אם היא משתכרת הרבה יותר והוא חי מהיד אל הפה - כדאי להתייעץ עם עו"ד טוב. החוקים משתנים וגם רוח בתי המשפט בהתאם.

וכולנו התגרשנו בגלל בעיות עם בני הזוג, זה לא אומר שלא משוחחים. לא אמרתי "מלב אל לב" אלא, להציג את המצב כפי שהוא רואה אותו. הכל ענין של עיתוי. להזיק זה לא יכול.

דרך אגב, אני אישית לא מסוגלת לנהל שיחה עם הגרוש שלי אז כל התקשורת ההכרחית מתבצעת בוואטסאפ, והיא מאוד עניינית. וקרה לא פעם שויתרנו זה לזה על תשלומים כאלה או אחרים, או הגענו להסכמים אחרים.

למה לפסול? מה מזיק לנסות?

 

[בדד1]

למה? ככה!

כי הוא משלם (וסליחה שאני מזכיר אותו בגוף שלישי) מזונות מינימליים
כי עורך הדין "ישחט" אותו גם אם יקזז לו מהמזונות כמה מאות שקלים (כמה כבר אפשר להוריד ממזונות שכאלה) ועדיף שהכסף ילך לילד שלו ולא לילד של עורך הדין
וחוץ מזה השופט "יעיף" אותו מבית המשפט משום שמזונות בנויים לא רק על מה שמשתכר האדם אלא גם על פוטנציאל ההישתכרות שלו ואת זה הוא כבר הוכיח
(אישית אני לא מאמין לו שהוא חי מ4500 ש"ח לחודש אחרי שהיה לו עסק כמו שהוא מתאר)
אז שיעזוב הכל, שיקים עסק חדש ובעוד כמה שנים יהיה מלך וזה עדיף על "תעודת מסכן" שינסה להוציא בבית משפט
צריך הרבה כוחות להגיע להחלטה שכזו

 

[אביב890]

אח שלי,

אין ולא יהיה לא שיוויון ולא היגיון והצדק מזמן גידל חדק ואל תחפש אותם.
,זה כבר לא משנה אם "היא קיבלה" או ש"אתה נתת", ו"מי נתן למי כמה ולמה ?!" מה שסיכמת סיכמת זה נגמר ואל תוכל לעצמך את הלב על העבר.
אני מבין את תסכולך אבל זה הורס רק אותך.
תחיה את חייך ותמשיך הלאה שלא תדשדש ותבזבז את עצמך.

בהצלחה.

 

[דוקטורית לאהבה]

כמה קל לייעץ לאחר

לוותר.האדם היה אמיד ביותר וכיום חי כדלפון.זה מקומם לשלם מזונות לגרושה המשתכרת סכומי עתק ...צריך לעודד לבקש איון מזונות כתוצאה משינוי נסיבות

 

[אביב890]

זה עניין של

החלטה פנימית ריגשית לא קלה אבל זו שאלה של היגיון וסדר עדיפויות.
והשאלה היא האם לבזבז את ההווה ולוותר על העתיד על מזבח חורבות העבר
או לבנות את העתיד מחדש ?!

הרי את הנעשה אין להשיב והמעוות לא יתקון
ומכיוון שלא בוכים על חלב שנשפך אז לפעמים צריך לראות את החיים במהופך.
זה קשה, מי יותר ומי פחות, אבל רובנו, אם לא כולנו, כאן "שחקנו בסרט הזה" וכולנו יודעים...
אבל , איש איש והחלטותיו.

 

[אם כבר אז שיהיה]

דוקא בימים אלו כשנושא השוויון עומד על הפרק אז נראה לי

יש סיכוי טוב שהוא ימצא אוזן קשבת אצל שופט גבר (ועו"ד טוב)

 

[אייבורי]

רק לידיעה

&nbsp
אתה משלם מזונות נמוכים מאד לילד, לא לאישתך לילד.
אני מבין שלא נראה לך שאתה אמור לממן את הילד שלך.
&nbsp
בכל מקרה, אני מבין שזה היה עסק שלה, לכן נשאר אצלה והיא מצליחה
תפרגן בכיף לאקסית המוצלחת שלך.
<לדעתי יש פה כמה שהיו שמחים לקבל את הטלפון שלה>

 

[יואל מירושלים]

סליחה ומחילה, אבל לא ממש הבנתי

לפי הבנתי בגירושין אמורים לחלק את הרכוש, לקבוע משמורת ומזונות לילדים. העקרון צריך להיות שהורה משמורן אמור לקבל את המזונות בשם הילד (כאן באמת יש אפליה בין משמורת אצל האב, משמורת משותפת ומשמורת אצל האם, אבל נראה לי לפי דבריך שהאם היא המשמורנית, כך שאין ויכוח על כך שאתה חייב במזונות).
אם באמת בזמן הגירושין היה לכם עסק מצליח ועוד וילה ומן הסתם עוד רכוש, אתה היית אמור לקבל רכוש בשווי של כמה מליונים במסגרת חלוקת הרכוש. ייתכן שבהסכם נקבע, כמו שמקובל לעיתים, שהווילה מתחלקת בין שניכם אבל לגרושתך יש זכות להתגורר בה עד שהילד יגיע לבגרות.
מה שנשאר הוא נושא המזונות לילד. אם נניח שהוא היום בן עשר בערך, נותר לך לשלם 1500 בחודש או 18000 בשנה במשך שמונה שנים, או בערך 150 אלף ש"ח. אם חלוקת הרכוש הייתה הוגנת, לא נראה לי שזה סכום משמעותי כל כך בראיה של כלל ההסכם. אם לא - הויכוח הוא לא הסכום הקטן של המזונות, אלא על סכום משמעותי הרבה יותר של חלוקת הרכוש, ועל זה שווה אולי לתבוע.
פיספסתי משהו?