חייב לפרוק...
בחודש האחרון אישי היקר העלה הצגה שביים בפסטיבל SMALL במה, והשבוע (מחר) נגמר הטירוף והמירוצים נגד הזמן. לפיכך, נכנסתי לכוננות של עקר בית: גיהצתי, בישלתי, ניקיתי, קניתי אוכל, קניתי מתנה ליום השנה שלנו ועוד ועוד. היום קבענו שלפחות אולי נלך לשוק ביחד. השארנו טנטטיבית את ההחלטה, עם הבנה של לקבוע שעה. ולא קשה היה לנחש - העבודה גברה על התכנון. וקצת כעסתי. הסבלנות מתחילה לפקוע. אני מבין שהוא עסוק, אבל בכל זאת... הוא לא לבד בעולם הזה. בכל מקרה המשכתי לתרגם שיר של עבד אל חלים חאפז בשם "מרגיש שאני אוהב" (זי אל הוא) שהתחלתי לתרגם לעצמי אמש לקראת הרצאה בקרוב. ומה אתם מבינים: איזה שיר ר-ו-מ-נ-ט-י ומתוך גרונו ונפשו של גבר עדין כל כך. יו, חבל על הזמן. בקיצור מה שרציתי לומר הוא - שלאט לאט שמתי לב איך הכעס שלי משתנה לגעגועים לאישי היקר... ואיך פתאום כל הטענות שהיו לי אליו בשעתיים האחרונות התפוגגו. ותודה למוחמד חמזה, שכתב לעבדול חלים כזה שיר מקסים שריכך את עשתונותיי ברגעים... שבת מרשרשת לכולם מסביוני
בחודש האחרון אישי היקר העלה הצגה שביים בפסטיבל SMALL במה, והשבוע (מחר) נגמר הטירוף והמירוצים נגד הזמן. לפיכך, נכנסתי לכוננות של עקר בית: גיהצתי, בישלתי, ניקיתי, קניתי אוכל, קניתי מתנה ליום השנה שלנו ועוד ועוד. היום קבענו שלפחות אולי נלך לשוק ביחד. השארנו טנטטיבית את ההחלטה, עם הבנה של לקבוע שעה. ולא קשה היה לנחש - העבודה גברה על התכנון. וקצת כעסתי. הסבלנות מתחילה לפקוע. אני מבין שהוא עסוק, אבל בכל זאת... הוא לא לבד בעולם הזה. בכל מקרה המשכתי לתרגם שיר של עבד אל חלים חאפז בשם "מרגיש שאני אוהב" (זי אל הוא) שהתחלתי לתרגם לעצמי אמש לקראת הרצאה בקרוב. ומה אתם מבינים: איזה שיר ר-ו-מ-נ-ט-י ומתוך גרונו ונפשו של גבר עדין כל כך. יו, חבל על הזמן. בקיצור מה שרציתי לומר הוא - שלאט לאט שמתי לב איך הכעס שלי משתנה לגעגועים לאישי היקר... ואיך פתאום כל הטענות שהיו לי אליו בשעתיים האחרונות התפוגגו. ותודה למוחמד חמזה, שכתב לעבדול חלים כזה שיר מקסים שריכך את עשתונותיי ברגעים... שבת מרשרשת לכולם מסביוני
