bad boy 108
New member
חייב לפרוק..
[הי לכולם, פעם ראשונה שאני כותב כאן. אני גולש פסיבי כאן בפורום כבר כמה חודשים..] צפיתי הערב יחד עם הורי היקרים בסרט של מני פיליפ "ויהי חושך ויהי אור" אני לא מצליח להרגע.. ראשית לכל אורך הסרט מנגנוני ההגנה החרדיים עשו את שלהם והתגובות חזרו על אותה מנטרה דלוחה, "טוב, רואים שהם מתוסבכים" "אויש איזה מסכנים איך אפשר בלי תורה" "מסוממים על כל הראש" וכהנה וכהנה [חייב לציין שראיתי את אימי בוכה באחד הקטעים...] וכל הזמן מנקרת לי שאלה אחת בראש, האם גם אהבתם של הורי תיפסק ברגע שאחיה בצורה שאני רוצה לחיות ?? האם גם הם מאמינים שצו התורה (לשיטתם כמובן) מגביל את רגשות בן האנוש הבסיסיים ביותר ?? ניסיתי לפתח איזשהו דיאלוג עם אימי [שהפך באיזה שלב למונולוג מצידה..] - "אתה חייב להבין את הצער של ההורים !! הם מגדלים ילד ופתאום הוא הופך להם למפלצת גלוח ראש" - "3 פעמים ביום הורים מתפללים שילדים יגדלו לתורה, חופה ומעשים טובים, איך אפשר לראות כזה ילד מול העיניים ולא להתפלץ מכאב" חבל להאריך בציטוטים שהעיקרון בהם הוא אחד- אנחנו מגדלים ילד על תנאי, נתמסר אליו במלוא אהבתינו בשביל שישמור תורה ומצוות. אופס.. שיהיה לו טוב ["מה אתה חושב שטוב לו לחילוני, הוא ריקני, טוב רק התורה עושה טוב לאדם!!"] קשה לומר שזו איזו תגלית שגיליתי ביום בהיר אבל תמיד נוח לנו להדחיק, וכשהאמת חובטת בפרצוף ואנחנו מתמודדים עם היחסים הכי פנימיים שלנו - הורים וילדים קשה לנו להשלים עם העובדה שאלו הם פני היחסים..
[הי לכולם, פעם ראשונה שאני כותב כאן. אני גולש פסיבי כאן בפורום כבר כמה חודשים..] צפיתי הערב יחד עם הורי היקרים בסרט של מני פיליפ "ויהי חושך ויהי אור" אני לא מצליח להרגע.. ראשית לכל אורך הסרט מנגנוני ההגנה החרדיים עשו את שלהם והתגובות חזרו על אותה מנטרה דלוחה, "טוב, רואים שהם מתוסבכים" "אויש איזה מסכנים איך אפשר בלי תורה" "מסוממים על כל הראש" וכהנה וכהנה [חייב לציין שראיתי את אימי בוכה באחד הקטעים...] וכל הזמן מנקרת לי שאלה אחת בראש, האם גם אהבתם של הורי תיפסק ברגע שאחיה בצורה שאני רוצה לחיות ?? האם גם הם מאמינים שצו התורה (לשיטתם כמובן) מגביל את רגשות בן האנוש הבסיסיים ביותר ?? ניסיתי לפתח איזשהו דיאלוג עם אימי [שהפך באיזה שלב למונולוג מצידה..] - "אתה חייב להבין את הצער של ההורים !! הם מגדלים ילד ופתאום הוא הופך להם למפלצת גלוח ראש" - "3 פעמים ביום הורים מתפללים שילדים יגדלו לתורה, חופה ומעשים טובים, איך אפשר לראות כזה ילד מול העיניים ולא להתפלץ מכאב" חבל להאריך בציטוטים שהעיקרון בהם הוא אחד- אנחנו מגדלים ילד על תנאי, נתמסר אליו במלוא אהבתינו בשביל שישמור תורה ומצוות. אופס.. שיהיה לו טוב ["מה אתה חושב שטוב לו לחילוני, הוא ריקני, טוב רק התורה עושה טוב לאדם!!"] קשה לומר שזו איזו תגלית שגיליתי ביום בהיר אבל תמיד נוח לנו להדחיק, וכשהאמת חובטת בפרצוף ואנחנו מתמודדים עם היחסים הכי פנימיים שלנו - הורים וילדים קשה לנו להשלים עם העובדה שאלו הם פני היחסים..