חייב לפרוק משהו
מקווה שלא תחשבו שאני ריגשי , יום רביעי, קמתי.. אכלתי, גילחצתי פנים נעליים, מסדר בוקר, ריקנתי פחים, הרמנו תורן במרכז פלוגה, קיבלתי שעת רספ כי ברחה גומיה ברגל ימין, אכלתי צהריים, רבתי עם חבר במחלקה לא יודע למה אבל אנחנו לא מדברים, עליתי לשמור, ירדתי משמירה, הייתי חייב חרבון כבר איזה 3 שעות מהשמירה ואין נייר אני בא לבקש (ציוד עדיין עלי) מהסרספ ומקבל שעה על זה שאני בלי כומתה, דיברתי עם חבר אחרי 11 חודש שלא, גיליתי שחבר שלי נהרג בלבנון , ארוחת ערב מגעילה לא נגענו בכלום, גיליתי שבגלל בעיות סדכ אני כנראה לא אצא מחר להזכרה של חבר ילדות שלי מאור זכרונו לברכה, הזמנו פיצה, התקלחתי, אכלנו פיצה וחיפה הביאה גול, שאר המחלקה יצאה ליזומה גדודית ותקעו אותי בשגרה, התקשרתי וגיליתי שאני צריך לשלם 1874 שקל חשבון טלפון , אלוהים יודע על מה, הצעתי את המיתה והלכתי לישון, העירו אותי לשמירה, גיליתי שהעלימו לי את הכומתה, לקחתי כדור לכאב בראש, עליתי לשמור, ראיתי ערבי והוא אמר לי שלום והצטערתי שלא זרק עלי בקטב, בא לי לירות במישהו.. -- למה פה? כי אני לא מחפש רחמים אלא את התגובות השנונות שלכם שיביאו לי חיוך @_@
מקווה שלא תחשבו שאני ריגשי , יום רביעי, קמתי.. אכלתי, גילחצתי פנים נעליים, מסדר בוקר, ריקנתי פחים, הרמנו תורן במרכז פלוגה, קיבלתי שעת רספ כי ברחה גומיה ברגל ימין, אכלתי צהריים, רבתי עם חבר במחלקה לא יודע למה אבל אנחנו לא מדברים, עליתי לשמור, ירדתי משמירה, הייתי חייב חרבון כבר איזה 3 שעות מהשמירה ואין נייר אני בא לבקש (ציוד עדיין עלי) מהסרספ ומקבל שעה על זה שאני בלי כומתה, דיברתי עם חבר אחרי 11 חודש שלא, גיליתי שחבר שלי נהרג בלבנון , ארוחת ערב מגעילה לא נגענו בכלום, גיליתי שבגלל בעיות סדכ אני כנראה לא אצא מחר להזכרה של חבר ילדות שלי מאור זכרונו לברכה, הזמנו פיצה, התקלחתי, אכלנו פיצה וחיפה הביאה גול, שאר המחלקה יצאה ליזומה גדודית ותקעו אותי בשגרה, התקשרתי וגיליתי שאני צריך לשלם 1874 שקל חשבון טלפון , אלוהים יודע על מה, הצעתי את המיתה והלכתי לישון, העירו אותי לשמירה, גיליתי שהעלימו לי את הכומתה, לקחתי כדור לכאב בראש, עליתי לשמור, ראיתי ערבי והוא אמר לי שלום והצטערתי שלא זרק עלי בקטב, בא לי לירות במישהו.. -- למה פה? כי אני לא מחפש רחמים אלא את התגובות השנונות שלכם שיביאו לי חיוך @_@
) כשאת עוד ישנה לך בנחת (טוב, הוא שומר על שנתך)... ואת, תופסת אותו באיזה קוצו של יוד (טית/תו) ומשפדת אותו לעיני כל. אגב, את מכירה הרבה חיילים ש"מציעים את מיטותיהם" בעודם בצבא? הבחור שופך כאן את דם לבו, ואת מתקלסת בו. [אוף, אחרי נאום כזה] מה שאת צריכה לעשות עכשיו דמעה ורודה זה, להציע לו את מיטתך, תרתי משמע ויפשלה אחת קודם