חייב להוציא את זה...

dana222

New member
חייב להוציא את זה...

(אני משתמש בכינוי של אחותי, אל תשימו לב) אני בשנה הבאה אדריך בצופים. הייתי בצופים הרבה שנים ועכשיו הגעתי לכיתה י' ושיבצו אותי בהדרכה, למרות שאני לא הייתי 100% שלם עם ההחלטה. אמרתי לעצמי ולמדריכים שלי שאם העניינים לא יהיו טובים אני אפרוש. אבל- איזה כיף, הגעתי הבייתה וכל המשפחה שמחה שאני מדריך. זה לא שאני לא אוהב להדריך, להפך, אני אוהב לתכנן וליצור פעולות- הבעיה היא השכב"ג. למי שלא יודע, השכב"ג היא השכבה הבוגרת, זאת אומרת- מדריכים, פעילים, מרכזים וכו'. מכיתה י'-י"ב. אנחנו שבט קטן וכולם מכירים את כולם, ואני פשוט שונא אותם. מה שגם אני הבן היחידי בגדוד שלי (אמרתי שבט קטן?) ואני לא מסתדר ממש, ואולי העובדה שאנחנו שבט דתי (כן, יש כזה דבר צופים דתיים) ואני כבר לא ממש בעניין של עבדו-את-ה'-בשמחה...אולי גם זה מעיק. בקיצור, אני לא יודע מה לעשות. אני רוצה להיות מדריך, אבל מצד שני אני שונא את השכב"ג ואני יודע שאסבול בטיולים. ומצד שלישי אני לא רוצה לאכזב את המשפחה שלי. אוףףףףףףףףף! אני בבעיה. אשמח לאוזן קשבת..
 

dana222

New member
אני מוסיף

שאני מדריך אני מחויב ללכת לישבצי"ם, לטיולים, לפעולות...בקיצור זו מחויבות גדולה ואני לא רוצה. ומצד שני... אמא שלי אמרה לי שהדרכה פותחת לך דרכים בחיים, ואם כותבים בקורות חיים שאתה מדריך זה "מקנה לך נקודות."
 

ע ו פ ר ה

New member
בוקר טוב, מדריך

המשפט הראשון שאני רוצה לומר לך הוא: קודם כדאי לך להדריך את עצמך. (אולי זה נשמע ציני אבל אני לא צינית). קח את השנה הזו כשנה של למידה, ונראה לי שיש לך הרבה מה ללמוד מימנה. אכן, להדריך אחרים זה בהחלט מעניין ולומדים מזה הרבה. כשאני הייתי צעירה גם הדרכתי ועכשיו החזרת אותי לחוויה של "להיות מדריכה וגם להיות חסרת ביטחון באותו זמן". היום כמובן אני לא במקום הזה ואולי בגלל זה אני כותבת לך את הדברים האלה. שנאה זה סוג של פחד, לפי דעתי האישית ופחד זה היפוך של אהבה (ולא שינאה כפי שמקובל). הייתי מציעה לך לעשות עם עצמך עבודה בנושא היחס שלך לשכב"ג. לבדוק איפה לא נוח לך איתם, מה גורם לך לא לאהוב אותם. האם יש משהו או מישהו שם מפחיד אותך? אם כן, אולי אפילו לחפש מישהו שתוכל לדבר איתו ולנקות את הרגש הזה. כשאנחנו פוגשים אנשים ועולה רגש כל שהוא, לטוב ולרע, הם בעצם משקפים לנו איזה שהוא משהו (תכונה, התנהגות וכו'), שיש בנו. חלק מהדברים האלה אנחנו אוהבים ואז זה נפלא, אבל יש גם חלקים שאנחנו מאוד לא אוהבים שיש לנו אותם. זה המקום ללמוד לאהוב גם את החלקים האלה. אתה יכול לקחת את אותם בני השכבה הבוגרת, כדי ללמוד מהם על עצמך וכדי לצמוח. זה נכון כשזו חבורה גדולה של בני נוער וזה נכון עם חברים וזה גם נכון אחר כך כשתהיה בוגר ותהיה לך בת זוג. אני מציעה לך לקרוא את מה שכתבתי פעמיים, כי אולי בפעם הראשונה הדברים יקוממו אותך, או אולי לא תרד לסוף דעתי. אני בטוחה שתהיה מדריך נפלא. אני מציעה שיחד עם העבודה העצמית שהצעתי לך לעשות תתחיל להתמקד בדברים הטובים שיש בתפקיד שלך ובעשייה שלך ותחזק את עצמך בזה. בהצלחה עופרה
 

dana222

New member
תודה רבה.

למרות שדיברתי עם המשפחה שלי והחברים על הנושא, את היחידה שבאמת גרמה לי לחשוב על זה שוב. תודה רבה לך, מכל הלב!
 
למעלה