חייב להודות שדי הרמתי ידיים
אני יוצא ללא מעט דייטים, כבר שלוש שנים שכל חודש יש מישהי ומשהו ששם פשוט לא זז כי אני לא מצליח לקדם את זה לשום מקום חיובי, מה גם שאני נכנסתי קצת למגננה בגלל כמה בחורות שפשוט שיחקו בי לגמרי ב"כן ולא" ואין לי מוטיבציה לעבור את זה שוב, לכן גם אני גם לא מהגברים שהולכים ומתקרצצים לבחורה בשביל תשומת לב.
בכל אחת שזה לא מצליח לי איתה, אני מתעייף עוד יותר ואח"כ גם לא מעוניין להכיר עוד והולך עוד יותר חסר מוטיבציה לבחורה הבאה, אני פשוט מרגיש שאני סוג של מעגל חסר טעם שבו הן מביעות עניין בהתחלה ואחרי חודש מנפנפות אותי ונמאס לי.
אומרים שלכל סיר יש מכסה, אני כבר 10 שנים לא מאוהב וכבר שכחתי איך זה בכלל מרגיש, אולי כדאי שאבין שפשוט זוגיות זה לא בשבילי ואתמקד בדברים אחרים.
סתם הוצאת קיטור, סה"כ אני לא בחור רע כל כך, בד"כ אני יכול לשפוך משרד שלם מצחוק, אני בנאדם משפחתי שמאוד אוהב את אחיינים שלו, גר לבד , עובד וצנוע לא משנה מה ההישג ובכל זאת אני לא מצליח להתקרב בחיים האישיים שלי למאית ההצלחה שלי בחיים המקצועיים וזה מתסכל.
וזה לא שאני איזה ראג' מהמפץ הגדול, יש לי חוש הומור, אני לא תמים, תחומי עניין של אנשים בוגרים ויודע להוביל כשצריך ממני,
אני כבר בן 31 ולהגיד לכם את האמת, פשוט כבר אין לי שום ציפיות מנשים, אפילו רמיזה קלה שאולי הן לא רוצות ואני ישר נעלם, אין לי כוח לרדוף אחריהן.
לא יודע איך לגרום לעצמי לראות את כל הנושא הזה בצורה חיובית, כך שכן אצליח מתישהו בחיי להוביל למשהו ששכחתי ממנו כבר בגיל 22 .