חייבת עצות לטוב ולרע

[תמרה*]

חייבת עצות לטוב ולרע

הקדמה:בר בן חצי שנה עוד שבוע. יונק . לא נפרד ממני בכלל, פרט לזמנים שאני יוצאת ללימודים פעמיים בשבוע לחצי יום ואז הוא נשאר עם אחותי או עם ירון (בעלי שיחיה). כשבר יהיה בן 11 חודשים יש לי נסיעה לחו"ל מהלימודים לשבועיים בארה"ב. בתוכנית לימודים באחת האוניברסיטאות המובילות בעולם לשבוע, ועוד ביקורים בחברות בארה"ב. הסידור המתוכנן לבר, אם אני אסע, זה שישאר אצל ההורים של ירון לכל התקופה (אמא של ירון לא עובדת ובר מת עליה), וירון יגיע לשם כל ערב אחרי העבודה (שניהם יגורו שם לשבועיים). אני בהתלבטות מטורפת וחייבת לתת תשובה עד סוף השבוע אם אני נוסעת או לא. מצד אחד בר כבר ממש יאכל מוצקים עד אז, ואני מאוד רוצה ליסוע, ואם אני לא אסע אני אצטער על כך כי זו הזדמנות של פעם בחיים. מצד שני - כשאני חצי יום לא איתו נשבר לי הלב. האם אני לא אגרום לו נזק אם אסע??? תענו לי בבקשה, (גם אם נשמע לכן שאני לא רוצה לשמוע את דעתכן)

 

[אורן של איה]

הזדמנות של פעם בחיים.

למה? למה את חושבת ככה? למה את חושבת שלא תוכלי להרשם לשבוע לימודים הזה גם פעם אחרת? הכל ענין של כסף, לא? נזק לא תגרמי לו, טני ממש לא חושב. סתם יהיה קשה, אבל לא בלתי נסבל. והלב שלך- פה רק את יכולה לדעת. אני יודע שאני לא נוסע לשום מקום בלי איה (ולכן אני לא נוסע לשום מקום). אני עוד לא בנוי לזה. אם את יכולה- ורוצה- סעי. אם את לא הכי רוצה- אל תסעי. יש לך מסגרת עוזרת ובעל מבין. הכל תלוי בך. בכל מקרה- שום דבר קריטי לא יקרה. לא כך ולא כך...

 

[אמא של אביתר]

נזק את לא תגרמי לו (ככה אני חושבת)

אבל אני לא הייתי נוסעת.(רצית ת'אמת). אביתר בן חמישה וחצי חודשים (כמעט כמו בר) אמנם לא יונק אך לא נפרד ממני בכלל.אני לא הייתי מסוגלת לא לראות אותו יום שלם ובטח לא שבועיים.

 

[עמית@]

אני הייתי נוסעת

 

[ענתש]

נגה בת שנה וחדשיים ואני הייתי בדיוק

באותה הדילמה... למרות שאני אמורה לנסוע "רק" ל-5 ימים. בסוף החלטתי שמגיע לי, גם לי מגיע קצת חופש וניקוי ראש. נזק פסיכולוגי זה ממש לא יעשה לו, זה רק יהיה לך מאד מאד קשה וכנראה שגם לו. אבל גם אמא היא בן אדם ! אני חושבת שאת צריכה לנסוע (אני נוסעת בעוד שבוע בדיוק). ובנוסף, תשקלי לקחת אותו (ואת אבא גם) איתך - אולי עד שהוא יהיה בן 11 חודשים (זה עוד המון זמן) זה יתאפשר לכם ? את יכולה גם לשקול לקחת אותו ואת סבתא למשל (אם בעלך לא יכול)

 

[כמיסה]

את האמת רצית... אני...

לא הייתי נוסעת ואם את עוקבת אחרי השרשורים שלי היית יכולה לצפות את התשובה הזו. אני לא נותנת את עומרי לאף אחד

(שריטה עמוקה בראש

) אז בטח שאני לא אסא לכמה ימים אבל מצד שני אני מצדיעה לאמאות שיכולות ועושות את הפסק זמן הזה/ניקוי ראש מכיוון שזה בריא מאוד ואני לא חושבת שמישהו ינזק מזה בהצלחה

 

[אמא של אביתר]

כמיסה יש לי שאלה בנושא השריטה ../images/Emo3.gif

גם אני לא נותנת את אביתר לאף אחד (חוץ מלאבא שלו כמובן). אני גם לא אוהבת שאנשים אחרים מחזיקים אותו. יותר מזה עד היום בגילו המופלג לא יצא לו להיות לבד בלעדיי או בלעדי אבא שלו.ו... אני חוששת שאני עושה לא טוב. אני חושבת שהעובדה שאני מגוננת עליו יותר מדי תגרום לו לחרדת נטישה בעוצמה גדולה או לחוסר חברתיות. אביתר מחייך אלי ואל אבא שלו כל הזמן ואחרים צריכים לעשות שמיניות באויר בשביל איזה חיוכון. לאחרונה הוא גם התחיל לבכות כשמישהו שהוא לא אנחנו מרים אותו. אז חשבתי קצת עם עצמי והחלטתי שהגיע הזמן להרפות ומחר הוא נשאר עם אמא שלי (שאותה הוא אוהב) לכמה שעות לבד ואני הולכת עם חברה (לקנות לו מתנות). אחרי המגילה יש לי שאלה-איך עומרי וזרים?? את לא חושבת לפעמים שהחיבוק דב הזה יכול להזיק להם??

 

[אורן של איה]

אני בהחלט נותן לאחרים להחזיק

אבל תלוי מי. כשמגיע מישהו שאני מפקפק בחיוביות שלו (לא רק במקרה הספציפי אלא בכלל) אני מסובב את הדברים ככה שהוא לא יקח אותה (למשל- זו רק פעם ראשונה שאתם נפגשים, בו נראה איך הולך ואולי פעם הבאה). אבל חברים שלי וכאלה- בכיף. לוקחים אותה ומשחקים איתה. לפעמים דברים שאני לא הכי מאושר, אבל באמת שטויות, ולא רק זה, איה לא צריכה להיות מחונכת לפי איך שאני רואה את העולם, אלא לפי איך שהיא רואה. ולכן, אני חייב לחשוף אותה לדברים נוספים כדי שהיא תחליט מה כן ומה לא, ולא שאני כל הזמן אחליט בשבילה. סבבה?

 

[שרון של לוטן]

אני ממש לא חושבת שתגרמי לו נזק.

אם את מסוגלת לנסוע או לא, זו כבר שאלה אחרת את צריכה לברר עם עצמך. אולי הוא יתגעגע, אבל השמחה תהיה גדולה כשתחזרי. יש לו גם את אבא וסבתא ואני בטוחה שלא יהיה חסר לו כלום.

 

[שמופית]

מסכימה עם שרון ../images/Emo45.gif

אבל אני חושבת שבמקומך, הייתי שוקלת לצרף מישהו מהמשפחה לנסיעה, וככה לפחות תוכלי להיות עם בר בערבים

 

[mikihc]

אני הייתי נוסעת

זה לא קל, זה אפילו קשה מאוד. אבל - לפי דעתי זה שווה בהחלט. ביי, מיקי

 

[ronnieyuval]

זה מאוד אישי.

בגיל 11 חודשים העניינים כבר נראים אחרת, אם כי לי אישית קשה לעזוב את הבת שלי לכל כך הרבה זמן, והיא עוד חודשיים בת שנתיים... אני הייתי מנסה למצוא איזה פתרון שיאפשר לי לקחת את הילדה איתי - אולי אם תבוא ביביסיטר (אמא?) יחד איתנו שתוכל לשמור עליו בזמן שאת בסיורים ובלימודים, ואת תוכלי להיות איתו בסוף היום. אם לא - את יכולה להתנחם בעובדה שבר משוגע על אמך, ושאבא שלו יהיה איתו כל ערב. הרי סה"כ את לא מזניחה את הילד אלא משאירה אותו אם האנשים שהכי אוהבים אותו בעולם ויטפלו בו הכי טוב שאפשר, לא? ואגב, לאיזו אוניברסיטה בארה"ב אתם נוסעים? אני גרה ליד אחת כזו (מהמובילות בעולם)...

 

[דפדפית]

לדעתי

גם לך יש חיים ואץ חייבת לבחון9 בתוך נימי ליבך פנימה מה יותר קשה לך ועם מה לא תשלימי. אני הייתי נוסעת, במיוחד כשאני יודעת שהזדמנויות כאלו הן ספורות בחיים... אני חזרתי ללימודים שבועיים אחרי הלידה בגלל אילוצים, ואם היתה ל נסיעה - הייתי נוסעת. תנסי לבחון האם, בהוצאות כלכליות , ניתן לקחת את המישפוחה איתך בהצלחה והכי חשוב שתהיי שלמה עם עצמך

 

[מתרגשת]

מצטערת מיכלי לא יכולה לעזור לך

לי קשה לעזוב את סתיו לשעה בלי להיכנס לפניקה. אבל אני חושבת שאני מגזימה לכיוון השני בכלל

אני חושבת שאם זו הזדמנות יחידה וזה חשוב לך תיסעי... לא יקרה לבר כלום... אתם תתגעגעו נכון... אבל זה לא נורא

התשובה שלי בעצם קצת מבולבלת אז..... תעשי מה שאת מרגישה

 

[osnatyD]

לדעתי תסעי

אני מאמינה שאם הייתי במצבך הייתי מתלבטת מאוד, בדיוק כמוך אבל זאת הזדמנות ולילד לא יקרה כלום אני בטוחה. אפשר להתייעץ עם פסיכולוג ילדים או עובדת סוציאלית איך להכין אותו לנסיעה ואיך לחזור כי אני מאמינה שהוא יכעס עליך. אבל בסך הכל זה שיעור גם בשבילו שלאמא יש לפעמים דברים לעשות ואין ברירה וצריך לדעת להתגעגע. תסעי תהני ושיהיה בהצלחה אסנת

 

[dafgol]

לדעתי - תסעי !

כמו שכתבת בעצמך - יש סידור לבר , אין בעייה של אוכל . תחשבי על עצמך ! על הקריירה ולהתאוור קצת , זה יעשה לך טוב. ותחשבי איזה כיף יהיה כשתחזרי..... ( אולי זה לא מה שרצית לשמוע......סורי...אבל זו דעתי )

 

[תמרה*]

תודה לעונות ולעונים

אני עדיין לא יודעת מה לעשות... מה שמציק בעניין זה שחלק הבינו שאני רוצה שיגידו לי ליסוע, וחלק הבינו הפוך. אני עדיין חושבת שהזדמנות דומה אחרת לא תהיה, ושזו התנסות שחבל לפספס, אבל אני גם לא ממש מסוגלת להשאיר אותו... אין אשפרות שמישהו יבוא איתי, כי כל הנסיעה מתוכננת ע"י הלימודים שלי, כולל מלונות, נסיעות פנימיות, וכו' מדובר בתוכנית לכל הימים וכל הזמן. (הלוואי שיכולתי להשאיר אותו אצל אמא שלי, מוזר אני חושבת אבל אם זה היה אפשרי לא היו לי כאלה ספקות. אבל אצל אמא של ירון יותר קשה לי...)

 

[מיקגאפ]

../images/Emo4.gifבאמת דילמה קשה

אני נוטה לומר כן לנסיעה. לדעתי אם מדובר באמת בהזדמנות של פעם בחיים ובחוויה שתהיה לך כייפית ומעניינת, חבל לפספס. מאחר ומקום העבודה שלך עד כמה שאני מבינה חשוב לך - צריך גם לקחת בחשבון מה ההשלכות אם לא תסעי על העבודה והקריירה שלך - איך זה ייתפס על-ידי הממונים עליך, ההשלכות לגבי קידום עתידי, יחס של הבוס וכו' - צריך גם את זה לקחת בחשבון. בנוסף כמובן שצריך להבין שתפיסת הזמן של תינוקות היא לא כמו שלנו המבוגרים, ואני לא בטוחה שמבחינתו של בר יהיה הבדל גדול אם תעלמי ל-5 ימים או לשבועיים, וגם כמובן העובדה שהוא יישאר עם דמויות מוכרות ואהובות עליו (אבא, סבתא), לדעתי תומכות בזה שתסעי. מצד שני, קל לי לדבר - אני באמת לא יודעת מה הייתי עושה במקומך. בכל אופן, אני מצרפת לך לינק לאתר של ייעוץ להורים, הפסיכולוגית שעונה שם לשאלות היא מקסימה וחכמה - ולדעתי כדאי להתייעץ גם איתה. שיהיה לך בהצלחה בכל החלטה שתבחרי.

 

[מיקגאפ]

אוף עכשיו ראיתי שהיא לא תהיה עד

יום חמישי.

לדעתי כדאי לך לנסות להתייעץ עם מישהו מקצועי - פסיכולוג ילדים שבאמת יוכל לתת לך תשובה יותר מוסמכת מאיתנו לגבי ההשלכות. בהצלחה שוב...