חייבת עצה ועזרה דחוף

חייבת עצה ועזרה דחוף

אחרי 7 שנים של תסכול נוראי ממערכת החינוך עבר בני לחטיבה. כבר חשבתי שהתחילה לי ולו שנה חדשה וטובה אמיתית עד שנפגשנו אתמול עם המורה (ביוזמתנו).
יש לי בן (בן 12) עם קשב וריכוז ובעיקר "משהו נוסף" כך קראה לזה איריס מנור בגיל 5 וחצי ומאז אנחנו במרדף אחרי "הזה".
יש לו חלק מהתופעות המוכרות של קשב (מתנתק, מוסח וכו') ובחלק הוא לא לגמרי תואם (קורא מגיל צעיר, טוב במתמטיקה, ציונים טובים וכו'), אבל עיקר הקושי נמצא ב"משהו הנוסף" יש לו התנהגויות מוזרות, לפעמים אפילו על גבול הלא מותאמות לחלוטין. בדקנו אספרגר וכו' והוא לא נמצא בכלל על הקשת (בדקנו פעמיים, עם שתי מומחיות). בקיצור....אתמול נפגשנו עם המורה והיא סיפרה על השונות שלו "אף פעם לא נתקלתי בדבר כזה"...ובכלל, הבחנתי בחוסר אמפטיה. נסינו לגייס אותה אבל לא נראה בכלל שיש לנו צד בעיניין.
היום התקשרה היועצת, שהוא רב עם ילד בכיתה והיא רוצה לזמן אותנו בפורום של המנהלת....
זה פשוט מדהים אותי איך עם התקדמות כל כך גדולה לכאורה יש מקומות כל כך אפלים. כמה תוויות עוד יוכל לשאת הילד הזה על עצמו ?
שתי שאלות לי אליכם/ן: 1
. יש לכם רעיון לבית ספר שידוע שהוא מכיל יותר שונות באיזור הרצליה? חשוב לי לציין שיש לו מוטיבציה מאוד גדולה ללמוד (וגם הצלחה) ואין מקום להכניס אותו לכיתה קטנה או לחינוך מיוחד כי הוא לא מתאים לשם.
2. אמנם אני מיואשת לגמרי ומאוד קטנת אמונה אבל יש לכם רעיון מהפכני איך אני אמורה להגיע לפגישה שדי ברור לי ש"תפרו" כהלכה, אחרת אין הסבר איך בתקרית ראשונה כבר מעורבת המנהלת, או איך המורה לא מטפלת בעצמה במריבה של תלמידים מהכיתה שלה,או איך הילד האחר לא מוזמן.....וכו' ?
תחזירו תשובה כמה שיותר מהר, אני בנתיים אבכה לי על כל אלה שלא מבינים כמה קשה לנו גם ככה וכמה באמת עם מעט מאמץ הם יכלו להקל עלינו את החיים.
 
יש לכם אנשי מקצוע שמלווים אתכם?

לא רק מבחינת האבחון והטיפול הרפואי, אלא פסיכולוגים או מדריכים אחרים שמכירים אתכם ואת הילד לאורך השנים ?
 
תשובה

לאורך השנים הוא (ואנחנו) טופל באין ספור טיפולים, פרטניים וקבוצתיים, ללא שינוי בשום תחום. גם בעיניין התרופות לא שפר מזלנו, שום תרופה לא התאימה לו באופן מלא (וניסינו במשך 6 שנים את כלללללל האפשרויות).
 
שאלתי כי רציתי להציע שיבוא איתכם מישהו לפגישה

אבל אם אין עכשיו איש מקצוע בתמונה אתם תהיו "איש המקצוע" ואין לי ספק שאתם מכירים את הילד שלכם טוב יותר מכל אחד אחר.
אנסה לעזור בשני מישורים:

במישור הטיפולי- לאור כל כך הרבה שנים של טיפולים ונסיונות כושלים מסוגים שונים הייתי מציעה לקיים התייעצות רב מקצועית מחודשת של נוירולוג/ית, פסיכיאטר/ית ופסיכולוג/ית כדי לנסות ולהבין מה זה ה"עוד משהו" הזה ולהתאים תכנית טיפולית רלוונטית לעכשיו. אולי כן נכון שיהיו לו "שעות שילוב" או שעות סיוע כלשהן לצורך תיווך חברתי ? אולי יש אפשרויות לסיוע במסגרת ביה"ס בתנאי שהוא עומד בקריטריונים מסוימים ? מדברייך, אין לי ספק שגם אם הוא ישתתף בקבוצות טיפוליות כאלו ואחרות אחה"צ הוא צריך עזרה ב"העברה"- בישום בפועל, בזמן אמת, של מה שהוא לומד בקבוצה בחיים האמיתיים.

במישור המעשי, לקראת הפגישה: מהניסיון שלי לאורך השנים, אני מציעה לשים דברים על השולחן.
קודם כל תגיעו שני ההורים. תתחילו לספר על הילד- על הדברים הטובים, הכשרונות, היכולות, המוטיבציה, וגם על הדברים שאיתם הוא ואתם מתמודדים- הקשיים שידועים לכם, הנסיונות שלכם בטיפולים שונים לאורך השנים, אם היו מורות מדהימות ויש לכם דוגמאות להצלחות בבית הספר-תציינו אותן, אם יש דברים שאתם יודעים שעוזרים לו- תציינו אותם (פעילויות מסוימות, דרך מסוימת לפנות אליו, הטרמה לפני הפסקה, תזכורת של כללי התנהגות לפני מצבים מסוימים ). תנסו לדבר אל הרגש, אל הבטן והלב והשכל הישר של מי שיושב שם בחדר. אל תשדרו יאוש ותסכול -תשדרו תקווה ואמונה בילד שלכם, עם כל הקשיים שלו. אתם ההורים שלו והוא הילד שלכם הרבה לפני החטיבה וגם הרבה אחרי שיסיים את לימודיו שם.
מעבר לכל המסר שלכם צריך להיות שאתם רוצים ומעוניינים בשיתוף פעולה עם צוות בית הספר למען מטרה משותפת אחת- לקדם את הבן שלכם ולעזור לו לקבל כלים לחיים. הוא ילד ככל הילדים ומגיע לו לגדול, ללמוד, לנסות, לטעות, לתקן, להתחבר, לשמוח, להנות, לכעוס, לבכות- כמו כולם, אולי עם קצת עזרה. כמו כולם -אולי קצת אחרת.
זו המסגרת שכרגע הכי מתאימה לו, לפי כל ההמלצות המקצועיות שקבלתם עד עכשיו (אלא אם כן היו המלצות אחרות ?).
בשלב זה לא מדובר על מסגרת אחרת (אולי בהמשך, תלוי בכם) אלא על מה ניתן לעשות כדי לעזור לו- מה אתם יכולים לעשות ומה ביה"ס יכול לעשות.
אני חושבת שחשוב שגם פסיכולוג/ית ביה"ס יהיו נוכחים בפגישה, אם אפשרי לבקש זאת, שיהיה גם גורם טיפולי מלבד הצוות הפדגוגי.

אם את חושבת שיהיה לכם קשה לדבר ותהיו נרגשים מדי- תכינו את הדברים שחשוב לכם להעביר בכתב ותקריאו אותם.
 


 
המשהו הנוסף...

מוכר.
כדאי להפסיק לחפש את התווית- הרי השם של הליקוי לא יפתור את הבעיה.
אספרגר או PDD לא תמיד פשוט לאבחן. יש מצבים שבהם הפרעות קשב וריכוז נראות כמו אספרגר. ההבדל הוא שכשילד כזה מקבל ריטלין פתאום הוא מתיישר, ונהיה כמו כולם. לאספרגר שום ריטלין לא עוזר.

אי אפשר לתת שם לכל מפגש בין ציר הX לציר הY לציר הZ ולציר הM כלומר- ADHD, ODD, אספרגר [וסוגים דומים של אוטיזם], SPD, OCD. ועוד דיסאורדרים שקיימים בשטח...

שורה תחתונה- יש לילד התנהגויות חברתיות מוזרות. קחי אותו לטיפולים רגשיים בקבוצה- לא רכיבה על סוסים- עדיף פסיכודרמה. או חוג ספורטיבי בקבוצה. רק אימון {אימון במובן הישן- להתאמן על התנהגות נכונה בקבוצה}, ישפר את ההתנהגות. לא נאומים של פסיכולוג, לא הפרדתו מהחברה הרגילה {חינוך מיוחד}, ולא חפירות של ההורים על "ככה לא מתנהגים", ובטח שלא לעג של החברים. {המריבה עם החבר בכיתה לא היתה על רקע של לעג?}

בהצלחה. וקחי את העיצות שקבלת למעלה ברצינות. תתכוננו היטב לפגישה ותהיו אסרטיביים.
שנה טובה ומתוקה, כתיבה וחתימה טובה, ובשורות טובות.
 
התחלת חטיבת הביניים

כמו שכתבת, "השונות" נתפסה אצל המחנכת מאד מהר, והיא בעצם אומרת שהיא לא יודעת, או שאין לה כלים לעבוד עם הילד. צריך גם להעריך אותה על כך שהיא מודה!

קודם כל תחזקי אותה ותאמרי לה שאת שמחה שהיא שמה לב (לא ברור מאליו) אבל מצד שני שהיא תיתן לו צאנס,,
חטיבת ביניים היא תקופה לא קלה לכולם - הם עוברים מבית ספר קטן, לבית ספר ענק (בד"כ) המון תלמידים שהם לא מכירים, הם היו "הכי גדולים" ופתאום הם הכי קטנים ועוד בתחילת גיל ההתבגרות.

קחי את השיחה לכיוון שאת מאד שמחה שאתם מתכנסים כבר בתחילת השנה - ואת רוצה שתבנו ביחד תוכנית לילד שלך - אם זה חונך מכיתה גבוהה שיהיה איתו בהפסקות (הזמן הכי קשה מבחינת התנהגות חברתית) אם זה מתן מקום בכיתה ליכולות הלימודיות - אבל לא יותר מידי כדי לא לעורר קנאה ואם זה במעגלי שיחה בכיתה שהיועצת צריכה לדעת להעביר - של שיחה לא שיפוטית, שבא אפשר ללבן דברים שקורים.

נסי לחשוב מתוך הנסיון שלך ואולי בשיחה עם הבן שלך מה קרה במריבה - מה היה הבסיס שלה - קנאה, זלזול, אלימות נפשית, פחד וכו' למה הוא הגיב?

נסי לחשוב גם על "הבית של תמר" או "תום"- זו יכולה להיות אופציה מצוינת גם ללימודים וגם לענין החברתי,,

דנה שלמון
תרפיסטית באומנות
מתמחה בהפרעות קשב וריכוז
בעבר מנחה בקבוצות ללמידה חברתית ב"בית של תמר"
 

סיגלוג1

New member
שמעתי שיש באגודת ניצן

שמעתי שיש באגודת ניצ"ן אפשרות לקבל סיוע בהתמודדות מול מערכת החינוך ל ידי יועצת בית ספר בעבר.יש להן יועצות מנוסות, רק באיזור המרכז, שמתנדבות לסייע למשפחות להן ילדים מאתגרים, בתיווך מול מערכת החינוך.
אולי זה יכול לסייע.
שנה טובה,
ס
 
למעלה