חייבת עצה ולפרוק

[nirity1]

אני פניתי ליעוץ

ואני חושבת שזה ששילמתי כסף למשהי הכריח אותי לשים גבולות.
האם היא לא נרדמת בקלות ? רוצה שתיהי איתה בחדר עד שהיא תרדם ? קמה בלילה ?

 

[nirity1]

קראתי...

להתעורר באמצע הלילה - בגיל שנתיים לפעמים יש ביעותי לילה. יכול להיות שיש לה סיוטים ? יש לה בובה שהיא אוהבת שהיא יכולה לישון איתה ?
טקס שנה : שחקו קודם. קחי אותה למקלחת ואז לחדר שהאורות בו מעומעמים. להקריא סיפור או שיר או מה שהיא אוהבת ומרגיע אותה. תעשי הפרדה בין המשחק לשינה. יכול להיות שזה יחסוך לכם ריבים
לנו עבד שיטת הכיסא הזז. כלומר בהתחלה הרדמתי אותה כשהכיסא ליד המיטה שלה. אחר כך הזזתי את הכיסא לאמצע החדר. כל פעם שהיא קמה החזרתי אותה למיטה ובכל הכי מונוטוני שיש להגיד שעכשיו ישנים. אפילו אם עושים את זה 100 פעם. אחר כך העברתי את הכיסא מחוץ לדלת. ואותו דבר - כל פעם שהיא קמה החזרתי למיטה
וחשוב מאוד ! מי שמתחיל את הטקס שינה באותו ערב מסיים אותו ! אם אבא התחיל אבא מסיים ואם אמא התחילה אמא מסיימת את הטקס. אם לאבא קשה - שיצא החוצה מהבית
ובאמת ממליצה בכל הלב. תלכו שניכם או לסדנאת הורים של אדלר או ליעוץ זוגי. כי נשמע לי שאתם שניכם עייפים וסחוטים ולא ממש מקשיבים אחד לשני

 

[ר22 היחידה]

ייעוץ

ברגע שסוגרים אורות ואומרים שהולכים לישון, היא פשוט מחפשת את עצמה ומה לעשות. בגלל ש"משעמם" היא מנסה לגרור אותנו למשחקים, ופשוט כל הזמן זזה, עולה למיטה/ספה, יורדת...הגוף פשוט לא רגוע.
היא עוד לא יודעת לניח את הראש, לעצום עיניים ולהירגע. פעם אם היינו שמים אותה במיטה שלה הייתה עוד יותר משתגעת אפילו, כאילו זה עונש.
היום לפחות היא אומרת מיטה, רק שאחרי כמה שניות כבר יורדת ומשחקת.

 

[nirity1]

זה ממש קטע של גבולות

היא למדה שאפשר להפעיל את אבא ואמא. כל פעם שהיא מתחילה לעשות תרגילים להחזיר אותה למיטה. לא להשבר ולקחת לספה. בסוף היא תבין את הקטע
שוב ממליצה בחום - סדנאת הורות של אדלר

 

[מריוס זכריה]

מצטרף להמלצה עלך סדנה של אדלר, אבל...

הורים לילד/ה היפראקטיבי (מאובחן) זקוקים לייעוץ נפרד של מומחה לנושא.
העקרונות החינוכיים של אדלר מתאימים לכל ילד, אולם דרך היישום במקרים מיוחדים (ad/adhd/pdd/spd וכו') צריכים להיות מותאמת למאפייני הילד.

כלומר גבולות הם גבולות, וסמכות הורית היא סמכות הורית, וכולי, אבל צריך להבין גם את הנוירולוגיה המיוחדת של הילד.

 

[nirity1]

נשמע לי שהרבה מהבעיה זה גבולות

במיוחד אם אבא ואמא לא בחזית אחת והילדה קלטה יפה איך לתמרן
אם היא חושדת שיש בעיה התפתחותית נוספת כמובן שהיא צריכה לפנות להתפתחות הילד ולדבר עם רופא מוסמך ( מי כמוני יודעת )

 

[מריוס זכריה]

היא כותבת שהילדה היא היפראקטיבית

לא יודע אם זו אבחנה מקצועית או דעתה הפרטית (שיכולה להיות נכונה בהחלט). לכך התייחסתי.

 

[מיציפיצי1]

לא ללכת ללוויה כי לא נעים לך במקומות כאלה?

אף אחד לא הולך ללוויה כי זה נעים, הולכים כדי לתת כבוד אחרון לנפטר ולבני משפחתו, להיות איתם, להראות להם שאכפת לך מהם, שאתה איתם בצערם. התירוץ שלך הוא מאוד אנוכי וילדותי ואם בעלי היה מוותר על ההלוויה של סבתי ז"ל מסיבות כאלו, הוא היום היה הגרוש שלי...
גם אם יכולתי להתייחס באיזה שהיא אמפטיה לכל מה שכתבת לפני כן, הרי שבא המשפט הזה והראה לי שאת ממש, אבל ממש לא רואה אף אחד ממטר, כולל את בעלך.
ועוד משהו קטן בעניין הילדה - אם היא גוזלת את כל תשומת לבך, את כנראה עושה איתה משהו לא לגמרי בסדר (ויש סיכוי שבעלך מבחין בזה ומאוד לא מסכים עם דרך החינוך שלך שגורמת לילדה להיות לחלוטין בלתי עצמאית וחסרת יכולת להעסיק את עצמה, רק שאת כנראה לא ממש מוכנה לשמוע את האג'נדה שלו או לקבל משהו ממנה) וכדאי לך ללכת לקבל הדרכה הורית, ככה ישאר לך גם קצת זמן וכח לעצמך ולבעלך.

 

[סטנגה Joe]

את פשוט

מובנת מאליה עבורו.
את גם נונת לו את ההרגשה שאת צריכה אותו ,נזקקת ומחכה.
תשני גישה.
תשחקי משחקים ובהחלט יש מצב שהוא יבוא בריצה על 4.