חייבת עזרה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

[דנה2112]

חייבת עזרה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני וחבר שלי חשבנו על חתונה שתינו בני 18 לפני צבא...השאלה איך נוכל להסתדר? האם באמת זה כל כך קשה להתחתן בגיל צעיר? או שאם יש אהבה אמיתית הכל יעבוד טוב??

 

[הטכנאי קרמר]

כסף שם המישחק ורק מצלצלים

 

[lost green eyes]

יש משהו בדברייך..אבל לא רק

 

[איש אבוד]

אני ינסה לענות לך על זה

אחת הבעיות של זוגות מתחילות שהם עוברים לגור ביחד כי רק אז מתגלה לשני הצדדים את האופי האמיתי של הבן אדם שמולו ומניסיון אני יכול להגיד שגם אני חשבתי להתחתן בגיל צעיר אבל הכל נגמר ברגע שעברנו לגור ביחד. בגיל כזה אתם מוכנים למוחיבות?

 

[הטכנאי קרמר]

מה זה גיל צעיר ? 18 21 23

אני היתחתנתי בגיל 21 בשנת 68 ומחזיק מעמד עד היום . ההורים עזרו . לי היו חסכנות . לאישתי היו חסחונות . וכך קנינו בית קטן , והיום ידי על העליונה

 

[I M M O R T A L 5]

תיכנסי ומהר!

למה? למה את רוצה לעשות את זה בגיל כ"כ צעיר?? עזבי את כל הקשיים והבלאגנים...כביכול אם יש אהבה אפשר להתגבר על הכל... אם באמת את חחושבת שיש אהבה...לדעתי אתם צריכים לחכות... למה לוותר על צבא?את לא רוצה לעבור את החוויה הזאת?את ההתבגרות הזאת? בכלל, לדעתי צריכים להתחתן בגיל יותר מבוגר כאשר יש יותר נסיון...ידע על החיים...ובכלל.. אם אוהבים אז האהבה נשארת והיא יכולה לחכות...גם אם יש באמצע בעיות או הפסקות..היא אח"כ תחודש..כי זו אהבה אמיתית. את באמת רוצה להתחייב בגיל כזה, לוותר על כל הנאות החיים ולהיות "בבית כלא" שכזה?! את גם לא יודעת איך הוא יתנהג בסוג קשר שכזה... ואם יימאס? תקשיבי זה גיל הנעורים שלך..ההתבגרות..את יודעת עוד כמה דברים נותרו לך לעשות!?!?!ולאו דווקא איתו!?!? ואם תיפגשי מישהו אחר ותביני שהוא האחד ולא מי שאיתך!? לדעתי את צריכה יותר להתנסות ולדעת על העולם..חתונה תמיד יכולה להיות..אין בשביל מה למהר... אל תעשי את הטעויות של האחרים...הרבה שהתחתנו בגיל כזה נורא התחרטו על זה מכייוון שהתבגרו מהר מדי ופספסו דברים כאלו חשובים בחיים שאותם ניתן לעשות רק בגיל הזה... שלא נדבר על השכלה,כסף,ילדים,משפחה....ועוד ועוד ועוד... את בכלל בגיל של גיבוש זהות אישית ואת רק מתחילה להבין מי את ומה את ומה את רוצה מהחיים וגם הוא...אני לא חושבת שכדאי לעשות כזה צעד בשלב הזה...את צריכה קודם לבנות את עצמך..וגם הוא...ואחרי ששניכם סגורים על עצמכם ויודעים מי אתם אבל באמת ובניתם את עצמכם..אז אתם יכולים לעשות זאת. בשביל נישואים צריך בגרות מסויימת, שאותה ניתן להשיג עם השנים, ובטח ובטח שלא בגיל 18 מה כ"כ בוער לכם!?הרי אם אתם מאוהבים באמת, תאמיני לי שזה יחכה.. אני לפני כמה זמן תכננתי כביכול להתחתן עם החבר שהיה לי....באמת תכננו את זה...אבל בגלל שהוא רצה צבא וגם ההורים שלו רצו שהוא יעשה צבא וכל הבלאגן הזה כבר ראסמי קבענו תאריך והכל לאחרי צבא וזה...גם היו תכנונים לעוד כל מיני דברים..בכל מקרה..בסופו של דבר נפרדנו...חשבתי שהוא האחד...פגשתי מישהו אחר...שחשוב לי לציין שהוא היה איתי בכל התהליך הזה...ונורא עזר לי...והתאהבתי בו ברמות מטורפות... את מבינה.?את לא יודעת מה צפוי לך ומה יכול לקרות...למה להיחפז ולהיכלא ולתכנן כ"כ הרבה דברים!?תזרמי.... תחשבי טוב מאוד לפני שאת עושה משהו...ותנסי לחשוב קצת יותר עם ההגיון מאשר עם הרגש....

 

[talushy]

אחותי, גם אני ככה.

גם לי יש חבר מקסים כבר שנה.ואהבה רק ופרחת. וגם אנחנו אפילו צוחקים על להתחתן... אבל מה, תתחתנו ואז מה? איך תגרו ביחד? את הרי אמרת שאתם מתגייסים. אז אין טעם לגור ביחד. הרי תתראו בערך פעם בשבוע-שבועיים. בנוסף, תגורי איתו קודם לכן, אז גם תדעי איך זה לגור איתו לפני שאת מחייבת. אז, עוד תוכלי לברוח. אחרי החתונה... תוכלי לברוח, אבל יהיה קשה. ומה עם תואר? ואם זה לא יצליח? אז "תבזבזי" את כל שנות העשרים שלך בגירושים או בניסיון לשקם את מערכת היחסים. קחי עצה אמיתית, תגורו ביחד כמה זמן לפני שאתם מתחתנים.