חייבת עזרה!!!!!

Eve22

New member
חייבת עזרה!!!!!

זה סיפור נורא ארוך, אבל אני אספר בקצרה... כל החיים שלי (אני בת 22) אני משקרת... בעיקר בגלל תשומת לב, אני הייתי נורא שקטה וביישנית כשהייתי ממש קטנה, ולא דיברתי עם אף אחד, אני מפחדת לנסות דברים שונים ואני אפילו מתביישת להגיד משהו מצחיק כי אם זה לא יהיה מצחיק יצחקו עלי! בגלל שלכולם היה חבר המצאתי לי חבר, ועשיתי אותו כזה מושלם, שכיף לנו ביחד והכל... אחרי זה המצאתי שאני עובדת בעבודה טובה, שמתי לב שמתחילים לדבר אתי אנשים אז המשכתי... אבל עכשיו עברתי את כל הגבול! המצאתי לעצמי מחלה קשה, כדי שאנשים ידברו אתי ואולי ירחמו עלי, ועכשיו אני נורא מצטערת על זה, אין כבר מה לעשות, אבל כל החיים שלי סבלתי בגלל הקטע הזה שהייתי נורא ביישנית, וההורים לא עזרו כי היו רבים כל הזמן ביניהם, אני לא יכולתי להפסיק לשקר כי ברגע שמתחילים אי אפשר סתם ככה לשכוח מזה... כי אנשים האלה ממשיכים להיות אתי בקשר. עכשיו אני בקשר עם אנשים נפלאים, ואני אל רוצה לאבד אותם, אבל אני גם לא רוצה להמשיך לשקר להם... אני ממש שונאת את עצמי, ופוחדת שאם זה יתגלה כולם יעזבו אותי (מן הסתם), ואני לא יודעת מה אני יעשה לעצמי... אני יודעת שעשיתי את זה לא סתם ככה, ובאמת יש לי בעיה רפואית, אבל לא כמו שציינתי, אני מרגישה ממש ממש רע עם זה מה לעשות... האם לנסות לצאת מכל השקר הזה ולהמשיך הלאה? כי אני לא רוצה לוותר על האנשים האלה... אני עושה בשבילהם הכל, ואני מוכנה לעשות הכל. ואני לא רוצה לשקר לאנשים שאני אוהבת, אבל לא יכולתי משום מה למנוע את זה, אני פשוט שונאת את עצמי ומתביישת בעצמי. מה לעשות!!!! יש לי בחילה מעצמי SOS
 

nutmeg

New member
יש כמה אופציות

את יכולה לבחור להבריא - כלומר לשקר את השקר האחרון שלך על הבראה ולנצל אותו להבריא מכל שקרייך האחרים בעיצומו של תהליך. את יכולה ללכת לטיפול ולעבוד על הדימוי העצמי שלך וההערכה העצמית שלך את יכולה לאזור אומץ ולספר את האמת... לעבור דרך חתחתים בהתחלה אבל אחר כך לא לשקר יותר... השאלה היא האם את בכלל יכולה להפסיק.
 

Eve22

New member
אז זהו ש...

כשאני מדברת אני לא ממש שולטת על מה שאני אומרת, ובגלל שהחיים שלי נורא רקים לפעמים אני מרגישה שאין לי מה לספר אז אני חושבת על משהו שלא יחשבו שאני לבד וכד' אני כן רוצה לצאת מכל השקר הזה... ואני עכשיו כבר מתחילה לחשוב איך אני עושה את זה, אבל אני נמצאת בדיכאון בזמן אחרון ואני מרגישה שאני לא שולטת בעצמי, ושזה המצב הנפשי מדבר במקומי. אז קשה לי להבטיח שאני לא אשקר יותר. אבל אני ממש רוצה.
 

nutmeg

New member
בטח שאת שולטת

הרגע אמרת שבגלל שלדעתך חייך ריקים את ממציאה. את שולטת כי מראש, עוד לפני שהכרת מישהו, כבר החלטת עבורו מה יהיה יותר "מעניין" לו לשמוע ומה לא... והחלטת שיותר חשוב לעניין מישהו מאשר לתת לו להכיר אותך כמו שאת. כי "כמו שאת" בעינייך לא כל כך מוצא חן. כמו כן החלטת שאם בעינייך משהו לא מוצא חן, גם בעיני אחרים הוא לא ימצא חן. נראה לי שדווקא בגלל שאת רוצה לשלוט את משקרת. את רוצה לשלוט באחרים, בדיעות שיגבשו אודותייך, בעניין שיביעו בך, בכמות תשומת הלב, האמפתיה וההשקעה הרגשית שלהם בך. נראה שאת מוכנה ללכת מאוד רחוק בעבור יחס, סימפטיה והתעניינות של אחרים וככל שהזמן עובר נראה לך שצריך להסלים את העוצמות הרגשיות של השקרים כי "סתם יחס" כבר לא מספיק לך. קל מאוד להאשים "מחלה" או "מצב נפשי" במשפטים שיוצאים לך מהפה, אבל כל עוד את בהכרה מלאה, לא שיכורה ולא מסוממת - לא "המצב הנפשי" מדבר אלא את. שוב אגיד לך, לכי לטיפול. התמקדי על ההערכה העצמית שלך והדימוי העצמי שלך. למדי מי את בכלל אחרי כל כך הרבה סיפורים. מי יודע, יכול להיות שאפילו תאהבי את הסיפור שלך עצמך.
 

Eve22

New member
אני אלך

אני רק רוצה להגיד שאני לא מאשימה את ה"מחלה" או מצב נפשי, אני אומרת שאני משקרת רק שכשאני נמצאת ממש בדיכאון, ולא כל כך הרבה. ואמרתי שכשאני בדיכאון אני עושה הכל, כלומר גם משקרת, כדי שאנשים יהיו לידי... אבל אני יודעת שאני צריכה טיפול ואני כבר בחיפושים....
 

Eve22

New member
בהחלט

כשבן אדם ביישן, הוא לא יכול לחיות את החיים כמו שצריך, והוא מתבייש לפנות לעזרה... זה הכל ביחד, והכל מסובך
 

nutmeg

New member
אני לא מכירה

מחלת נפש בשם "ביישנות" יש חרדות או דיכאון או כל מיני דברים אחרים ה"מעודדים" אנשים להסתגר אבל ההסתגרות או הביישנות לכשעצמה אינה המחלה אלא סימפטום. השאלה היא סימפטום למה?
 

גרא.

New member
Eve22,התכוונתי הבוקר להתייחס אלייך

אבל להפתעתי, מצאתי בעיתון ידיעות אחרונות מהיום, במוסף , מאמר של אורנה כפיר,פסיכולוגית קלינית, בשם לשקר יש יותר מזוג רגליים.במאמר מסביר היטב את הבעייה ממנה את סובלת.כדאי לך לקרוא. ואם עדיין את רוצה לשאול, אנחנו כאן.
 
למעלה