חייבת עזרה

[מיי בייבי1]

חייבת עזרה../images/Emo122.gif

היי,אני חדשה התאהבתי בפורום המדהים שלכן ואשמח להשתתף בו (אם אין התנגדות

) טוב אני כבר ב"סרט" יותר משלוש שנים... נכנסתי להריון בהפריה רביעית אבל בשבוע העשירי לא היה דופק פתאום ועברתי גרידה... עכשיו אני לקראת הסיבוב השביעי. אני לא יודעת איך אפשר להתגבר על הסביבה... יש דברים שגורמים לי לרצות להפסיק לחיות פשוט(לא להבהל אני נורמלית..) הבעיה שלי היא שכל החברות שלי או בהריון או עם ילד (שהן כבר לא חברות!) או הפסיקו לקחת גלולות והן מה זה מתרגשות..שזה עושה לי בחילה!!! אז כבר אין לנו חברים (שזה פחות בעיה) הבעיה העיקרית היא הקנאה!!! שהורגת אותי ומוחצת אותי לאט ובאכזריות כל יום מחדש פשוט קשה לי, אני לא מסוגלת לסבול את זה. אני לא מאחלת לאף אחת לעבור את מה שאני עוברת והלואי שיצליח להן מיד. אבל זה לא פייר,מה איתי?! אני כזאת קטנה שלא רואים אותי??? אני עוברת טיפול פסיכולוגי שעוזר לי "לעבור" בדיוק יום וחצי בשלום... תגידו,נכון שאני נורמאלית? אשמח לקבל תגובות מעודדות תודה לכל מי שהגיעה עד הלום... (איזה התפרקות...)

 

[בוליקי]

נורמאלית!../images/Emo24.gif נורמאלית!

נכון שמי שנותנת לך את תעודת הנורמאליזציה, כבר אמרה לבעלה "בוא ננתק איתם קשר", ברגע שהם התקשרו וספרו בהתרגשות שהם בהריון

(לדעתי יש להם כבר ילדה בת שנה). גם בעלי קילל כששמע שקרובי משפחתו בהריון. גם אני סופרת את החברות המתחתנות שלי, ומהמרת מתי הן יכנסו להריון, ואם זה יהיה לפניי. גם אמא שלי נשמה עמוק ולחשה לי בקושי שבת של חברה שלה (חברה שלי לשעבר) כבר בהריון שני. בקיצור, אם את לא נורמאלית, אז אני מצטרפת אלייך עם כתונת משוגעים משל עצמי. המפלצת הירוקה

היא חלק (מכוער מאד) מחיינו כמאותגרות פוריות. לפעמים המפלצת פורצת החוצה, משתוללת, יורקת אש ירוקה לכל הכיוונים. כדי לשלוט עליה, אני מרשה לה להשתולל בבית - ביני ובין בעלי. ובמילא (באופן מפתיע) אין לנו חברים בהריון (יכול להיות שזה בגלל שניתקנו איתם קשר?!) אבל בכל זאת יש לי וידוי: בעבודה יש לי חברה, צעירה ממני בהרבה, שנישאה שבוע לפניי, עם ילד בן שנתיים וחצי ותינוק בן ארבעה חודשים. ליוויתי אותה בכל ההריון האחרון, וגם עכשיו עם התינוק המקסים. היא יודעת על הטיפולים, ומעולם לא נתנה לי להרגיש לא נוח. להיפך. היא מרשה לי להרעיף על ילדיה את כל התחושות האמהיות שנחנקות בתוכי

. אז אולי אנחנו מוותרים על חברויות שבמילא לא ראויות לנו. אפשר להציע לך חברות?

 

[מיי בייבי1]

היי בוליקי

שמחה לדעת שאני לא לבד.. תודה על העידוד ודוקא אני מאד צריכה מישהי במצבי שיודעת בדיוק מה עובר עלי להחליף איתיה קריזים...

 

[michalas]

../images/Emo24.gif תגובה מעודדת:

אני אוהבת אותךךךךךך

ואני בטוחה שעד מעט תיכנסי להריון גם את ויהיה טוב ואני אבוא לעשות בייביסיטר

love you

 

[תקווה לנצח]

היי בנות ../images/Emo23.gif

אני מניחה שכולנו מרגישות אותו הדבר. גם לי (משום מה) לא נשארו חברות בהריון ואני משתדלת לשמור קרוב לליבי רק את הרווקות שלא יפתיעו אותי פתאום עם הודעות מהסוג הזה

. ופתאום אני חושבת, רק בנות שמרגישות כמוני יכולות להיות חברות שלי מבלי לגרום לי להרגיש רע- גמני רוצה להציע לכן חברות. רוצות להיות חברות שלי

אשמח לארגן אצלי בבית מפגש פורום כדי שנוכל להתפרק קצת. אם נראה לכן אז קדימה להתפקד ולחשוב עם זמן מתאים לכולם. דרך אגב- אני גרה במרכז הארץ. יום נפלא לכולכן

 

[חדשה במערכת]

כמו שאת רואה את לא לבד ../images/Emo9.gif

אני ניתקתי קשרים עם חברות שנכנסו להירון רק מ"להריח" את הבעל. החברות שלי הן כאלה שעברו טיפולים. חלקן הצליחו וחלקן ויתרו על הרעיון. אז כולנו נורמאליות, פשוט כל השאר לא נורמאלים

בהצלחה

 

[ל א ו]

את יכולה להיות רגועה

פה בפורום איפה שלא תזרקי אבן תצוץ לה המפלצת הירוקה. היא נמצאת אצל כולנו, למרות שאני בהתחלה די חייתי בהכחשה ולא חשבתי לרגע קינאה בהריוניות או בעגלות עם ילדים אבל מידיי פעם היא מרימה את הראש, אני נותנת לה לעשות את שלה ואז היא חוזרת למקום ממנו באה. תחושות ברורות ומובנות-שיהיה בהצלחה!

 

[miky4]

גם אני קצת מקנאה

גם אני הרגשתי שאני לא מקנאה (ואצלי לכל חברה כבר יש 2-3), אבל בזמן האחרון אני ממש הרוסה מקנאה על כל הריון חדש של מכרה-חברה-או חברה של חברה. ואין לי פתרון

 

[סנונית 1]

אם את לא נורמאלית אז מה אני?

כן כן הקנאה מחלחלת כמו רעל בגוף ואצלי אני מרגישה שזה לא נשלט. מצד אחד אני רוצה שיבשרו לי על הריונות שלא ארגיש כמצורעת ומצד שני פוחדת להתקשר לחברות כדי לא לשמוע את הבשורה ואני באמת מאחלת לכולן הקלטות מהירה. אבל... כל אישה עם בטן עגולה ברחוב כל ילד קטן ברחוב פשוט גורמים לי לצביטה כל כך גדולה בלב שזה מעבר לשליטתי. גם אני עוברת טיפול פסיכולוגי אך נושא הקינאה לא עלה כי מטפלים בנפילות שלי לאחר הכישלונות ב-55 דקות אי אפשר להספיק הכל. חברות? לכולן כבר ילד שני כך שבאופן טיבעי נוצר מרחק ובשיחות הטלפון שכן מתקיימות פעם ב.. החברה קוטעת את השיחה כי הילדים צריכים משהו ואני במבוכה עם כל סיפורי הזריקות והכאבים והכשלונות ופתאום מרגישה כל כך לבד כאילו שכולם התקדמו ואני אי שם מאחור בגיל 35 עוד מעט. יצאה לי מגילה אבל נשפך מהלב ועכשיו מבצבצות הדמעות.

 

[בולה101]

כל כך מזדהה איתך../images/Emo10.gif

לחברה הטובה שלי שהתחתנה חודשיים לפני כבר יש ילדה בת שנתיים. ואם זה היה תלוי בה מזמן כבר היו לה שני ילדים. כי כרגע הם גרים אצל ההורים שלה כבר יותר משנה ומחכים אוטוטו לקבל מפתח לבית שקנו. ולא יודעת למה, יש לי הרגשה שהיא כרגע בתחילת הריון. אז אני כבר כמעט חודש לא התקשרתי, למרות שלפני כחודש וחצי "הכנתי" את החברה ורמזתי לה שאם אני לא אהיה ממש בקשר רציף אז שתבין ולא תכעס. מה שקרה זה שכמעט חודש לא דיברנו ואתמול היא התקשרה אלי לעבודה (מה שבדר"כ לא קורה- לקחה את הטלפון מבעלי) ותפסה אותי בשיא הלחץ, ככה שהיה לי קל להתחמק ממנה. אבל עכשיו אני יושבת עם עצמי ושואלת מה השגתי בהתחמקות הזו? ואני יודעת מאיפה זה בא לי. למרות שהיא כל כך מבינה (לטענתה) את מה שאני עוברת קשה לי בתקופה הזו להתחבר אליה. לכי תסבירי לאחת שנכנסת להריון מהריח מה קורה עם רירית סרבנית. אז בחרתי קצת להתנתק ויש לי נקיפות מצפון. ועכשיו גם לי מבצבצות דמעות. כל כך מבינה ומזדהה איתך

 

[עינת ב6]

../images/Emo140.gifברוכה הבאה ולחלוטין מבינה!

נו ... אז לי יש עדיןן המון חברות עם המון ילדים... ונחשו למי עדיין אין??? ונחשו מי התחתנה לפני כולן???

כן , אז אני עדיין חברה שלהן ואוהבת אותן וגם את הילדים שלהם אבל גם מקנא...

נורא מקנא...

וזה נורא קשה ועצוב לקנא באנשים שאוהבים... אבל אני מנסה לעודד את עצמי ולומר שכל עוד אני מקנא באופן כזה שפשוט גם אני רוצה כזה אושר ולא מקנא בצורה שמאחלת להם משהו רע אז זה בסדר...(אהמ... אני מקווה) וגם הפסקתי לדבר כמעט עם כולן על הטיפולים, גם כי הן פשוט לא מבינות כלום ונמאס לי להסביר כל יום מחדש מה זאת רירית...

וגם בגלל שהן נורא עסוקות עם הילדים ולי זה לא היה כ"כ נח לספר להם על הכאב והתהליך בין בקבוק להחלפת חיתול...

ואתמול אמרתי לפסיכולוגית שלי להתראות ... החלטתי להפסיק לפגוש אותה כי בין הורמון להורמון ובין ברית לבריתה קשה להשאר שפויה בכל מקרה,

אז למה להעמיד פנים...

אז ברוכה הבאה לשהיה קצרצרה בפורום...

מאחלת לך לצאת מכאן מהר עם בטן עגולה...

ועד אז, גם אני אשמח לגלות בך חברה חדשה!!!

המון בהצלחה מתוקה!

 

[גם בדרך]

כל כך מוכר.. אוף!! (ארוך)

אמנם אני בסרט הזה רק 7 חודשים (כל חודש נראה כמו נצח), אבל זה נראה כאילו יש תחרות בין נשים שהתחתנו באותו זמן (אני דתיה אז אין אצלנו לקחת גלולות ולהפסיק), ומסתכלים על הבטן.. וכלום.. וזו כבר בחודש חמישי או משהו (כי כבר רואים) וההיא רצה כל שניה לשירותים והכי מעצבן,אח של בעלי התחתן חודשיים לפנינו ואישתו כבר בחודש 7 (ב"ה) וכל היום, אבל כל היום מדברת רק על כמה היא שמנה וכמה יקר ברמי-לי ואיך שהתינוקי שלה אוהב שהיא אוכלת גלידה ועוד כהנה וכהנה וזה פשוט מפוצץ!!!

איפה הרגישות??

ואני אומרת, ממשיכים הלאה ומפסיקים להסתכל על בטנים (ככה אומרים?) של אחרות. ואם זה עוזר את תנחמו את עצמכן בכך שבטוח הילדים שלכן יהיו יותר חמודים/חכמים/יפים/מוצלחים (או כל התשובות נכונות) משל כל אלו שנכנסו להריון רק מזה שהוא שם לה טבעת בחופה!! ואז נרגעים ומתפללים לה' שיהיה בסדר, חייב להיות,לא? זהו, אז פרקתי קצת

 

[פאקצה]

אני סגרתי שנה של נסיונות עם יום

הנישואים שלי... והרבה חברות בשנה הזו נכנסו להריון וילדו ופירגנתי לכולם לא היתה ממש קנאה... אבל היה משהו אחד שפוצץ אותי ונפגעתי קשות גיסתי שהיא גם חברה טובה מאוד ויש לה ילדה בת ארבע, החליטה שהיא רוצה עוד אחד, היא ידעה שאני בטיפולים ובנסיונות ואמרה לי שהיא מפסיקה לקחת גלולות ושאולי נהיה יחד בהריון איחלתי לה הצלחה מכל הלב ובאהבה רבה אחרי חודש היא מתקשרת אליי שהיתה לה הפלה טבעית (עובר קטנטן, שבועיים שלושה שבועות) בכיתי איתה בטלפון, נתתי לה כוחות להמשיך, מיד אחר כך היא נכנסה להריון ולא סיפרה לי כלום עד חודש רביעי שכבר ראו... והיא סיפרה לי יום לפני שהיינו צריכות להיפגש כמובן שבטלפון ועוד אמרה לי לא רציתי שתעשי לי עין רעה כי ההפלה שהיתה לי זה בגללך אבל אני סולחת אני התפוצצתי וממש בכיתי בעבודה ובלכתי הביתה והמשכתי לבכות ונשבעתי שאני יותר לא משתפת אף אחד בכלום חוץ מכם

 

[עינת ב6]

פאקצה-פשוט מזועזעת!

רק שתדעי לך שעמדתי מול מה שכתבת על גיסתך ופשוט לא היו לי מילים!

(ולמען האמת עדיין אין לי) ואם מישהי צריכה לסלוח למישהי זו את!

כל הכבוד לך שרק בכית... אני ממש לא יודעת מה היייתי עושה במצבך! ולמרות הכל ובנימה אופטימית... אני שמחה שאת איתנו!

 

[פאקצה]

עינת ../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo23.gif חיממת את

ליבי... עכשיו כל פעם וזה קורה בערך פעמיים בשבוע היא מתקשרת ושואלת נו מה קורה ואני עונה הפסקת עם הכל כשאלוהים יירצה זה יבוא נחלטתי שאף אחד לא צריך לדעת שאני מנסה קצת לעזור לו

וכל פעם אני מקבלת הרצאה אבל תנסי אני רוצה שיהיו לך ילדים ואני בשלי

ושכולם יתפוצצו

 

[Otisco 12]

איזה חוסר רגישות!

פאקצה, פשוט מדהים! חוסר רגישות מזוויע! אפילו פשוט טימטום ובורות של אנשים פרימיטביים (אבל אני לא רוצה להעליב יותר מדי כי זאת משפחה

) אני מניחה שמה שאנחנו עוברות מאפשר לנו ללמוד מי הם האנשים שאנחנו באמת חשובות להם. לא מגיעה לה בכלל שתתיחסי אליה. אל תתני לה בכלל לגעת לך בלב

.

 

[ל א ו]

היא סולחת??? שאלוהים יסלח לה!

חוצפנית

גם לי חברה טובה מילדות אמרה לי שהיא לא רצתה להגיד לי בגלל שהיא פחדה שאני יעשה לה עין הרע.

 

[פאקצה]

מאותו יום היא כבר לא חברה ../images/Emo11.gif

משפחה משפחה כי אין בררה אבל חברות לעולם לא

 

[רוית ב]

גם במשפחה יש ברירה../images/Emo46.gif

זה הדבר הכי נורא שאפשר להגיד למישהי - את עושה עין הרע. אני הייתי נותנת לה לשלם בדם! מגעילה כזו ממש אני כועסת. כל הכבוד לך שאת שומרת על איפוק כזה. כתשחגגי את הולדת ילדך שלא תתני לה לבוא לשמחה שלך - שלא תעשה לך עין חלילה החצופה. שתרגיש מזה בהצלחה בהמשך ואל תתני לה יותר להתקרב אלייך.

 

[נועם@בת]

אין ברירה?

לא רוצה לסכסך במשפחה, אבל אחרי משפט כזה אני לא חושבת שהיא ראויה ליחס. את לאאמורה לעשות דראמות או לריב איתה, אבל בהחלט לעבור לנוהל קרירות עד אדישות (אמרה נועם שיש לה נסיון ארוך ומר עם גיסות). נועם ~שלפחות מהגיסה הממותה הצליחה להיפטר כבר~