חייבת עזרה דחוף!..
יש מישהו שאני בקשר איתו כבר חודשיים,אנחנו לא מחפשים הגדרות לקשר כי לפי דעתנו זה מיותר ואפילו הורס.בהתחלה היינו כידידים,אבל היינו יוצאים,מתנשקים, ולא דברנו על אהבה ועל הקשר שלנו.. בכללי הוא גבר כזה שכבד עליו חברה,כי הוא אוהב לצאת ולבלות בלי להרגיש שיש לו מישהי על הראש , ואני בשלב הזה של החיים שרק לחשוב שנגיד יש לי חבר גורם לי לבחילה כי נפגעתי הרבה מכל המחויבות,מכל זה שהבן זוג שלי היה חייב,הצפיות והאכזבות.
אחריי פחות מחודש הוא נסע לעבוד בארץ אבל רחוק ממני ב4 שעות,שמרנו על קשר פה ושם,הראנו געגועים,הוא היה יוצא מבלה ולפעמים היה מרים טלפון לראות לשלומי,יותר נתתי לו שיתעניין מאשר שאני אהיה היוזמת,והוא הוכיח את עצמו,לא כל יום כי עדיין הוא עבד וגם יצא לפעמים לבלות ולהנות בזמנו החופשי.
אחרי כמה שבועות נסעתי אליו עם כמה חברות לשבוע,ממש לפני שהגעתי היה מתקשר הרבה הראה שהוא ממש מחכה לי,הוא היה איתי הרבה באותו שבוע,יצאנו הייתי עם חברים שלו גם הוא עם חברות שלי ונהננו מאד... היה הרבה רגעים שממש היה נראה שהוא מרגיש אליי הרבה דברים, למשל ישבנו כולם ערב אחד ושמענו שירים והיה כמה שירים שהוא כאילו הקדיש אותם לי,או שהוא הדגיש מספר פעמים כמה שהוא באמת באמת התגעגע אליי ועוד הרבה דברים.. חברים שלו תמיד הראו תמיכה אמרו שאנחנו מתאימים וכאלה.
אבל עכשיו שוב אני חזרתי לביית-אני יודעת שנקשרנו אחד לשני,אבל אני מפחדת שהכל יחזור כמו לפניי...אני חושבת שמבחינה רגשית עלינו שלב,אבל בתכלס חזרנו לאותו מצב כמו לפני שאני פה והוא שם . וזה מפחיד אותי,מפחיד אותי שלא יהיה מענה לרגשות שלי כרגע בגלל המרחק במיוחד שאני יודעת שהרגעים שאנחנו ביחד זה הרגעים הטובים ביותר...
ברגעם שאנחנו ביחד אני מרגישה שהכל הדדי,אבל שאנחנו כל אחד לבד ואנחנו רחוקים כל הפחדים והחרדות נוחתים עליי.
מה אתם אומרים?מה אתם חושבים על הקשר שלי ושלו?ויש לכם עצות לתת לי?
יש מישהו שאני בקשר איתו כבר חודשיים,אנחנו לא מחפשים הגדרות לקשר כי לפי דעתנו זה מיותר ואפילו הורס.בהתחלה היינו כידידים,אבל היינו יוצאים,מתנשקים, ולא דברנו על אהבה ועל הקשר שלנו.. בכללי הוא גבר כזה שכבד עליו חברה,כי הוא אוהב לצאת ולבלות בלי להרגיש שיש לו מישהי על הראש , ואני בשלב הזה של החיים שרק לחשוב שנגיד יש לי חבר גורם לי לבחילה כי נפגעתי הרבה מכל המחויבות,מכל זה שהבן זוג שלי היה חייב,הצפיות והאכזבות.
אחריי פחות מחודש הוא נסע לעבוד בארץ אבל רחוק ממני ב4 שעות,שמרנו על קשר פה ושם,הראנו געגועים,הוא היה יוצא מבלה ולפעמים היה מרים טלפון לראות לשלומי,יותר נתתי לו שיתעניין מאשר שאני אהיה היוזמת,והוא הוכיח את עצמו,לא כל יום כי עדיין הוא עבד וגם יצא לפעמים לבלות ולהנות בזמנו החופשי.
אחרי כמה שבועות נסעתי אליו עם כמה חברות לשבוע,ממש לפני שהגעתי היה מתקשר הרבה הראה שהוא ממש מחכה לי,הוא היה איתי הרבה באותו שבוע,יצאנו הייתי עם חברים שלו גם הוא עם חברות שלי ונהננו מאד... היה הרבה רגעים שממש היה נראה שהוא מרגיש אליי הרבה דברים, למשל ישבנו כולם ערב אחד ושמענו שירים והיה כמה שירים שהוא כאילו הקדיש אותם לי,או שהוא הדגיש מספר פעמים כמה שהוא באמת באמת התגעגע אליי ועוד הרבה דברים.. חברים שלו תמיד הראו תמיכה אמרו שאנחנו מתאימים וכאלה.
אבל עכשיו שוב אני חזרתי לביית-אני יודעת שנקשרנו אחד לשני,אבל אני מפחדת שהכל יחזור כמו לפניי...אני חושבת שמבחינה רגשית עלינו שלב,אבל בתכלס חזרנו לאותו מצב כמו לפני שאני פה והוא שם . וזה מפחיד אותי,מפחיד אותי שלא יהיה מענה לרגשות שלי כרגע בגלל המרחק במיוחד שאני יודעת שהרגעים שאנחנו ביחד זה הרגעים הטובים ביותר...
ברגעם שאנחנו ביחד אני מרגישה שהכל הדדי,אבל שאנחנו כל אחד לבד ואנחנו רחוקים כל הפחדים והחרדות נוחתים עליי.
מה אתם אומרים?מה אתם חושבים על הקשר שלי ושלו?ויש לכם עצות לתת לי?
