חייבת לשתף

חייבת לשתף

אוי החגים האלה מה שהם עושים לעצבים של כולם, הפעם זה לא סיפור על חמותי למרות שיש לי המוןןןןןןןןן בערב שישי אכלנו אצל ההורים שלי, אני, בעלי ושלושת ילדיי, אבא שלי מאז ומתמיד היה בנאדם בעל מזג חם וחסר סבלנות, מאז התאונה שלו לפני 8 שנים בו הוא שבר קרסול וזה גרם טראומה לגוף שבעקבותיו החמיר מצב הדלקת פרקים, לחץ דם שלו ובנוסף כבונוס קיבל סכרת, וגם לפני 4 חודשים עבר ניתוח להוצאת פרוסטטה עקב סרטן שתודה לאל המצב שלו יציב וטוב, זה הוסיף די הרבה למצבו הנפשי, בקיצור זה קצת רקע כדי שתבינו פחות או יותר את מצב רוחו הכללי, לא שזה מצדיק את התנהגותו, אז ככה... רציתי להכין בקבוק אוכל לבני בן השנה וביקשתי מי עדן, הוא אמר יש לי ליד המיטה, שאלתי ממש בתמימות שתית מהבקבוק? ואז הוא התפרץ עליי בצעקות, מה יש לי מחלות, החיידקים שלי לא בסדר וכו', הייתי במטבח והוא בפינת אוכל שמפריד קיר, והייתי בשוק, אז הוא קם תוך כדי הצעקות שלו, מביא בקבוק חדש ואומר במילים אלה "תדחפי את הבקבוק לתחת שלך", באותו רגע רציתי לקחת את הרגליים שלי וללכת אבל הילדים שלי היו תוך כדי האוכל ולא כל כך הבינו מה שקורה וגם בעלי לא כי הכל היה באנגלית, הוא חזר לשולחן ואמר שלי צעקה עליו על ההתנהגות שלו, בעלי בא לשאול מה קרה והיה בהלם, ותאמינו לי נשארתי רק למען אמא שלי והילדים, הוא כמובן התנצל אבל זה לא מפצה על הרגשת ההשפלה, הכעס שאני מרגישה וכמובן בעלי אחר כך שהבין מה בדיוק התנהל רתח גם הוא, תודה לאל שהילדים רגילים שלפעמים אבא שלי צועק ולא הבינו את דבריו אחרת הייתי בכלל מושפלת. למרות הניסיון להמשיך הלאה אני לא מסוגלת ויש בי כעס רב כלפיו, היום זה אני מחר הילדים שלי. אכלנו שם שוב ערב חג שני והוא ניסה כל הזמן לדבר איתי כאילו כלום לא קרה, אבל לא יכלתי להתייחס רגיל, ועוד שני אחי וגיסות שלי היו שם, לגיסה אחת של אח שלי הקטן סיפרתי והיא ממש הבינה לליבי, בדרך הביתה הלכנו עם אח שלי השני ואשתו וילדיו, ושמעו משהו שאמרתי לגבי אבא שלי אז הסיפור יצא החוצה ובקום קצת סימפטיה מאחי רק הטיח בי כל מיני האשמות שרק הוסיפו אש למדורה, הרי הוא תמיד קינא בי כי אני הבת. אז הרגשתי עוד יותר רע )-: מצטערת על האורך אבל הייתי חייבת להוריד מהלב
 

nanoosh

New member
דניאל, כ"כ מבינה אותך..

לא שהיו לי קטעים כאלה, אבל לפעמים קורים לי דברים עם אמא שלי, שכאשר אני חושבת לספר אותם לזרים, אני בטוחה שהם לא יאמינו שאם יכולה לדבר כך לבתה. אז זה לא שהיא שונאת אותי, רק שיש איזושהי נכות רגשית להורים האלה, שבתור ילד, ובוודאי כמבוגר אתה לא יודע איך להתייחס: מצד אחד צריך לכבד אותם, מצד שני יש להם כ"כ הרבה צרות שצריכים לרחם ולעזור להם. אני בתהליך מאד מורכב ביחסים עם אמי כעת, אבל אני עובדת במיוחד על עצמי, ופחות איתה. לו הייתי עומדת בסיטואציה שאת מתארת, אין סיכוי שהייתי נשארת שם עוד דקה. יש גבול. גם לאנשים הקשים ביותר צריכים להבהיר שיש גבול ושהם עברו אותו.
 
טוב אבא שלך ממש גס רוח

אני לא חושבת שהייתי שותקת עדיף לך לדבר איתו ולפתוח את זה ולדאוג שזה לא יקרה שוב לא באנגלית ולא בשום שפה דברים שמטאטים מתחת לשטיח לא נעלמים לעולם
 

אוסה

New member
זה לא נעים אבל

קורה שיש התפרצות ולא צריך למשוך את זה כל כך הרבה , הוא התנצל ! לא קרה לך שאמרת משהו שהתנצלת עליו? נכון לא נעים , נכון ההתבטאות מגעילה אבל הלאה ! צריך להמשיך הלאה (במיוחד אחרי שהתנצל). וחוץ מזה השאלה שלך העליבה אותו ולכן הוא ענה . תדמייני שעכשיו היה כותב פה אבא "הבת שלי שואלת אותי אם שתיתי מבקבוק המים ללא כוס...איזו שאלה הרי אני אבא שלה! " אז לדעתי אין לך מה להמשיך עם הכעס הזה.
 

ilanit73

New member
גם אני ואמא שלי מעולם

לא היינו החברות הכי טובות, אולי בגלל פערי דורות בננו ופרמיטיביות גדולה גם לה היו מילים ממש מעליבות סתם לדוגמא, שגרתי אצלה היא ראתה תחתון חוטיני , ואמרה לי מה זה? רק הזונות לובשות תחתון כזה, אמרתי לה מה את רוצה להגיד בזה שהבת שלך זונה , זה היה ממש מעליב, היא כנראה לא יודעת שהיום כמעט כולם לובשות תחתונים כאלה ואמא שלי למשל תמיד משווה אותי לאחרים , הבת של זאת, והבת של זאת, ותמיד מאמינה לאחרים ולא לי, והרשימה מאוד ארוכה, אבל זאת אמא שגידלה אותי ואין ברירה ,לזרוק אותה אני לא יכולה, ולהחליף גם לא (החלפתי פעם אחת) חחחחחחח
 

רינת3434

New member
נכון מאוד..

בכל אופן זה אבא, אז קרה שהתפרץ. אם את אומרת שהוא רגיל לצעוק אז כנראה שגם את רגילה להתנהגות כזו. הוא הבין את הטעות שלו והתנצל אין צורך לקחת את הדברים וללכת, ובמיוחד ליד גיסות לא לדבר על ההורים ולהפך להגיד שזה בגלל המצב הבריאותי שלו והתסכולים אז הוא התפרץ כלומר להגן עליו. אני בטוחה שיהיו שלא יסכימו אבל אין מה לעשות אלה הורים וגם הם לפעמים טועים ומבקשים סליחה לא צריך לעשות עניין..
 

תמר36

New member
ואני רציתי לחמם אוכל לבן שלי במיקרו

פתאום אני שומעת את אבא שלי צועק לאאאאא זה לא מוכשר (אבא שלי עם כיפה). התעצבנתי כי רגע לפני אחותי וגיסתי חיממו במיקרו לידו, מהן הוא "פוחד" אחותי בטוח לא היתה שמה עליו ומגיסתי היה מתבייש אז הכי קל ליפול עליי. גם אני התעצבנתי, הנחתי את הצלחת בעצבים. מזל שאמא שלי הייתה שם והרגיעה את הרוחות.
 

פרצלה

New member
למה בעצבים?

לא יותר הגיוני לשאול אותו האם השתנה משהו במצב המיקרו מלפי כמה דקות שאז השתמשו בו אחותך וגיסתך?
 
דניאל, ואני חייבת להודות שלי הכי צרם

המשפט הזה שציינת, ועוד באנחת רווחה: "תודה לאל שהילדים רגילים שלפעמים אבא שלי צועק"... תחשבי על זה. כמה סביבה לא בריאה את מביאה על הילדים שלך... חבל
 
דניאל היקרה../images/Emo201.gif

אני מאוד מאוד מבינה לליבך אבא שלך הוא לא אדם רע גם לאבי ז"ל היה מזג מאוד חם ואוצר מילים מאוד לא מלבב, והוא ידע ליצעוק ולהעליב ישבתי איתו פעם אחת והוא סיפר לי על ההורים שלו איך היה אצלם לפני מליון שנה אח"כ עשיתי אחד ועוד אחד והבנתי מאיפה זה בא לו : הוא התנהג כך לא מכיון שלא אהב אותי(אני דווקא תמיד הייתי האהובה עליו ביותר) אלא מכיוון שזה מה שהוא הכיר, הוא פשוט לא ידע איך עושים את זה אחרת אולי אבא שלך אחרי כל מה שהוא עבר עם התקופה המגעילה הזאת של כל המחלות האלו והחששות לגבי העתיד(לסוכרת ילולות להיות השלכות מאוד לא נעימות-לאבא שלי היתה סכרת ובשלב מסוייםכרתו לו רגל וזה פשוט גמר אותו הוא הרגיש שהוא הפך להיות מאדם עצמאי שעושה הכל לאדם תלותי ולא מועיל וכמה שניסינו לתת לו הרגשה שזה לא כך הוא בכל זאת המשיך להיותמתוסכל לעיניינינו יכול להיות שהתקופה האחרונה גרמה לו להרגיש כמו איזה מצורע וכשאת שאלת אותו אם הוא שתה מהבקבוק זה העלה אצלו תחושות לא נעימות והרגשת דחייה לי הייתה תקופה שמאוד כעסתי על אבי כי גיליתי איזה משהו כשהוא הבין שאני יודעת הוא פשוט נשבר . אני לבינתיים הספקתי לעבוד על עצמי , להגיע לכל מיני תובנות ולסלוח אך לצערי לא הספקתי לומר לו זאת יום אחד אחותי הלכה למסעדה עם בעלה והילדים והביאה לו טייק אווי, לפני שהם יצאו אבי אמר להם שהוא שוכב לנוח הם חזרו אחרי שעה בערך והיא רצה לחדר להראות לו מה הביאה לו... לפי הצבע הבינה שהוא כבר איננו בייין החיים כך שמצאתי את עצמי אומרת לגופה שאני סולחת ושהוא היה האבא הכי טוב בעולם אנא היי סובלנית ומלאה אמפטיה באהבה יש לי גורה
 

kalah

New member
רק הערה אחת לדברי אוסה

הילד בן שנה- זה סופר לגיטימי שהיא תשאל אם שתו מהבקבוק מהפה. אדם מבוגר שנוטל תרופות צריך להבין מראש שלא מציעים בקבוק ששתו ממנו מהפה לתינוק בן שנה. אתם יודעים מה- אשאל אחרת: האם כשאתן מארחות אתן נוהגות לכבד את האורחים בבקבוק קולה שמישהו מבני הבית שתה ממנו לפני כן מהפיה , בלי כוס? כי אם כן, זה עצוב מאד- ומגעיל. אז השאלה של דניאל במקומה בהחלט. באופן אישי, אמנם הוא התנצל אבל יש דברים שקצת קשה לעבור עליהם לסדר היום - כמו יציאה מכוערת כל כך של אבא שלה. הייתי יוצאת מהבית עם משפחתי עד שהוא ילמד לדבר.
 

אוסה

New member
KAIAH אני חושבת לגבי הבקבוק

שאם היא היתה מבקשת בקבוק אצל חברים והיו מגישים לה בקבוק היא ממש לא היתה שואלת אם שתו מהפה.... אולי לאב יש הרגל לשתות מהפה ולכן השאלה היתה אבל מה שבטוח שאיש לא היה שם מאיתנו לשמוע באיזו צורה היא שאלה את זה . שורה תחתונה ...הוא התנצל על מה שאמר , מה נשאר לו עוד לעשות?
 

kalah

New member
אם מישהו אומר לך שיש לו בקבוק

ליד המיטה, ואת יודעת שהוא שותה תרופות, מה המסקנה ההגיונית שהיית מסיקה? על אחת כמה וכמה אם את מניחה שלאב יש הרגל לשתות מהפה. ונכון, אצל חברים את לא בבית. כשאת בבית שגדלת בו- את מרגישה נוח לשאול דברים כאלו כשמדובר בהגיינה שקשורה לתינוקות. ולא משנה שהוא התנצל- לא תמיד התנצלות מוחקת את ההרגשה הרעה שיש ואת הטעם המר שנשאר בפה כשמישהו- הורה שלך- מדבר אליך כמו שכונה. יש אמירות שאפשר לעבור עליהן מיד לסדר היום ויש אמירות כה בוטות שגם אם מתנצלים - לוקח זמן עד שנרגעים. מה נשאר לו לעשות? להתבשל במיץ של עצמו וללמוד לדבר ביותר כבוד לאנשים שיושבים אצל שולחנו לאכול וקוראים להם המשפחה שלו. אם חמותה הייתה אומרת לה את זה הייתן קוראות לה להחרים אותה.
 
אני די חלוקה בין הדעות

אני מסכימה בעיקרון אם אוסה , אבל גם עומדת על כך שאסור להתנהג ככה לא משנה מי אתה ומה הקשר בניכם. שקראתי את ההודעה עלה בי כעס כלפי האב , אך עם זאת - תחושת סולידריות - שכן, אם שאלה מסוג זה מופנית הייתה אלי, אמנם לא הייתי עונה בצורה כזו אבל בהחלט הייתי נפגעת.
 
YYY מה היה קורה לו זה היה אבי בעלך

כי אז כל הפורום היה נרעש ונרגז אלוהים ישמור אבל אבא שלך???????? פה חביבתי יש הרבה סבלנות לדבר כאן לא מחרימים כאן לא צועקים כאן אמורים לקבל את סליחתו בהבנה שהרי מדובר באדם חולה אדם מרוגז מטבעו וכן את בתו ועלייך לסבול את מרותו של אביך חחחחחחחחחחח נו טוב להורינו מותר לעשות ולהגיד את מה שאסור לחמות והחם חחחחחחחחחחחחחח חלאס תפסיקו להיות צבועות אני הייתי לוקחת את הילדים שלי והולכת משם מה זה הדבר הזה והדיבור הזה???? זה האבא של ההשפלות והגסות רוח ושיהיה הכי חולה או מרוגז שבעולם לכל אדם מגיע כבוד וכן מותר לשאול אם שתו מים מהבקבוק לא כולם אוהבים להשתמש בהיבל פה או רוק של מישהו אחר (לפעמים זה גם בין אחים או בני זוג) יום טוב קלודין היחידה
 

נומלה

New member
נכון מאוד וכך צריך גם להיות

קלודין, לא שאני מצדיקה את האבא במקרה הזה. אבל נכון וכך צריך להיות שאנו מוכנים לאכול יותר קש מהורינו שלנו. אם הבעל היה כותב פה (האבא של התינוק) הוא היה מקבל את כל התשובות הרגילות. מה לעשות שהחמות והחם צריכים להתייחס אלינו בכבוד השמור לאנשים שמצטרפים למשפחה. הם לא גידלו אותנו מגיל אפס ואין להם את הפריבילגיה להתייחס אלינו כמו לילדים קטנים. זו לא שאלה של צביעות. זו שאלה של נימוס. בעוד שלבנך מותר לך לומר כל מיני דברים על חשבון זה שגידלת אותו ולא ישנת כמה לילות טובים בגללו (ולא כדאי להפריז גם בזה), לכלתך עליך להתייחס בנימוס המתחייב לאנשים מבוגרים בחברה. זה בהחלט סוג אחר של יחסים.
 

פרצלה

New member
לא נכון,ואני עונה כללית

יש הבדל בין הדברים כאשר אילו הוריך וכאשר אלו הורי בעלך. להוריך עדיין יש יותר לגיטמציה ךלהגיד לך דברים(ואני לא מדברת ספציפית על המקרה הזה ועל הקללות) להעביר עליך ביקורת,כל עוד זה עלייך!!! גם להורי הבעל יש את אוצה לגיטמציה להעביר עליו!!! ביקורת,ישירות עליו. אבל זה בהחלט יהיה שונה אם אמא שלך תעביר ביקורת על בעלך,או אמא שלו תעביר עליך. או שאמא שלו תכעס עלייך או אמא שלך עליו. בכל זאת למי שהוליד אותנו ונתן לנו חיים,יש יותר זכויות בחיים שלנו מאשר לאנשים שעד לפני זמן לא רב היו זרים לנו. ככה זה.
 
למעלה