חייבת לשתף
חבר שלי לשעבר הטריד אותי מינית. כנראה שזה אונס אבל פשוט קשה לי לכתוב את זה אפילו. אני די מנסה להכחיש את העניין אבל ממש קשה לי עם זה.
הוא היה החבר הראשון שלי. לא היה לי אף אחד לפניו. היו לו תיקים במשטרה ולא גייסו אותו לצבא. ההורים שלי ממש לא אהבו אותו ואני בכל זאת נלחמתי. הוא ניצל אותי בכל צורה אפשרית- כספית, רגשית, נפשית ומינית. הוא עשה מה שהוא רוצה וקבע לי עובדות. כל השליטה שהייתה לי בהתחלה נעלמה אחרי ששכבנו. הוא ממש הרס לי את החיים ואת התפיסה לגבי גברים בכלל. מאוד קשה להשתקם אחרי דבר כזה. זה עדיין לא נגמר. הוא ממשיך להתקשר המון בצורה אובססיבית. ולפעמים אני גם עונה ונפגשת איתו מהכמיהה הזו ליחס, גם אם זה רק חיבוק ונשיקה וזהו.
הוא אומר שהוא אוהב אותי ורוצה שנהיה ביחד ושאני אלחם עלינו. הוא ניסה להתאבד בגללי וכל הזמן ניסה להראות שהוא אוהב אותי ומכור אליי אבל ברגע שקצת התרככתי הוא היה שוב מתחיל להתנהג בצורה מזלזלת- מבריז, מאחר, יוצא עם בנות, לוקח לי כל שקל שהייתי עובדת עליו ומאיים עליי. אני מנסה להמשיך הלאה אבל אי אפשר. זה כל הזמן תקוע במוח. איך שהוא היה מכריח אותי לעשות דברים שאני לא רוצה ושלא תבינו לא נכון- אני נחשבת ילדה יפה, חכמה וביישנית. הייתי מצטיינת בתיכון ועכשיו גם בצבא, תמימה מאוד, ילדה טובה. הוא פשוט ניצל את הטוב לב שלי לצרכים שלו.
אחרי תקופה מסויימת מהיום ששכבנו בפעם הראשונה הוא התחיל לנצל אותי. היה נפגש איתי רק בשביל זה. הוא היה קורא לי באמצע הלילה והיה מאיים עליי שיבוא וידפוק בדלת או שייפרד ממני אם לא אבוא עכשיו. אז הייתי באה-מאחורי הבית שלו יש כמו בטונדה כזו. הוא היה מוריד את המכנסיים והתחתונים שלי, עושה מה שעושה ועולה הביתה או שהוא רצה עוד כמה פעמים ואז הוא עלה הביתה והשאיר אותי לבד. אם אחרי כמה פעמים לא רציתי יותר והוא כן, הוא היה ממש מתעצבן עליי ועולה בעצבים הביתה ומשאיר אותי למטה ב3 בלילה לבד. הייתי חוזרת לבד הביתה באמצע הלילה מתה מפחד ובוכה. והייתי מגיעה הביתה לצרחות של ההורים שהיו דואגים לי. הם קיללו אותי וקראו לי שרמוטה וזונה ואבא שלי אפילו ירק עליי פעם אחת. הם לקחו לי את הרכב והמחשב שחסמו שיחות וניתקו לי את הטלוויזיה בחדר ולא נתנו לי כסף. הם שמרו את הטלפון של הבית אצלם כדי שלא אתקשר אליו. נעלו אותי בבית ולפעמים בחדר כדי שלא אברח לראות אותו. חוויתי השפלות מהם וגם ממנו.
ואז הוא הציע שנשכב מאחור..... ולא הייתה לי ברירה כי לא רציתי שייפרד ממני. הוא ממש נהנה מזה ואני פשוט סבלתי מכל שנייה. זה היה עושה לי בעיות רציניות בקיבה וכאבים שם למטה. לא רציתי להישאר לבד ושהוא יעזוב אותי אז עשיתי הכל בשבילו והוא עשה מה שבא לו. הוא לקח לי כסף והמון. כל יום 50-200 שקל. הוא היה מבזבז את זה על אלכוהול ומסיבות ואני הייתי נשארת בבית בוכה. הוא שיקר לי ואמר שזה לאוכל ושאין לו אוכל בבית והוא רעב ואני הייתי תמימה אז האמנתי.
יש לי בעיית בטחון עצמי ובגלל זה אני אעדיף גבר שהוא פחות ממני ברמה, נקרא לזה ככה.
הוא היה בדיוק ההפך ממני בכל מה שאפשר לדמיין. הוא היה בכמה רמות מתחתיי ומהסיבה הזו הרגשתי בשליטה רוב הזמן.
אחרי שנפרדנו שזה היה ממש מזמן-אולי שנה, המשכנו להיות בקשר- לא מוגדים כ"כ. הוא רצה שנחזור ואני לא. היינו נפגשים מדברים המון וגם שוכבים. זה היה מרצון מלא.
עד לפני שבוע. ניסיתי לנתק איתו קשר לגמרי ולא דיברנו שבוע וחצי בכלל- לא עניתי לו להודעות ולשיחות.
ואז עניתי לילה אחד מתוך שינה והוא אמר לי רדי למטה אני רוצה חיבוק ואני הולך. אמרתי לו לא, אין מצב. הוא אמר טוב, אני עולה אלייך ומצלצל בפעמון ומעיר את כולם ולא אכפת לי מכלום. פחדתי ממש שיעשה את זה ויגרום לבלאגן כמו שהוא היה עושה פעם. הוא היה גורם להורים שלי לקום כל לילה מצלצולים באינטרקום... בקיצור, הוא אמר אני במעלית... אמרתי לו- לא! תלך הביתה! אני לא יוצאת מהדלת אפילו, אין מצב.
הוא היה מאחורי הדלת-ראיתי בחור. אמא ישנה בסלון. הוא אמר טוב אני מצלצל... אמרתי לו לא! אני יוצאת ל2 דק' ונכנסת. פתחתי את הדלת והוא משך אותי החוצה לא חזק במיוחד. הוא נתן לי חיבוק חזק ממש ואז הוא התחיל לנשק אותי. אמרתי לו די לא בא לי, הרגע עישנת ואתה מסטול... אז הוא חיבק אותי שוב. ושוב התחיל לנשק אותי ולגעת לי שם למטה... אמרתי לו שיפסיק ושעברו 2 דק' ושייתן לי להיכנס הביתה והוא אמר לא... איך את יוצאת ככה בלי חזייה עם פיג'מה כזו סקסית. בעיות שלך שאת ניראת כ"כ טוב... בקיצור, הוא נתן לי יד ולקח אותי לחדר מדרגות. שם הוא נגע לי ממש למטה ונישק אותי בצוואר. הוא אמר שהוא אוהב אותי ושהוא כ"כ מתגעגע ושהוא לא יכול בלעדיי.
והוא שוב הראה לי את הסימן שנשאר לו כשניסה להתאבד בגללי ממזמן-כרגיל. בקיצור הוא ישב על המדרגות בלי מכנסיים והושיב אותי עליו.
אמרתי לו בערך מילון פעם-תן לי ללכת תן לי ללכת. והוא פשוט לא נתן. התחלתי להרביץ לו קצת כי הוא חיבק אותי ממש חזק, הוא קצת מחץ אותי. ואז כשזה התחיל כבר הבנתי שאין ברירה, אז הוא ישב ואני עשיתי את זה הכי מהר שיכולתי. הוא הרגיש הוא גומר, יצא ממני וגמר.
אני קמתי שמתי מכנס יצאתי מהחדר מדרגות והתחלתי לבכות והוא לא הבין מה קרה.
עמדתי ליד הדלת של הבית בוכה והוא חיבק אותי ואמר שהוא אוהב אותי ושהוא בחיים לא יאהב מישהי כמו שהוא אוהב אותי ושאני אהבת חייו ושהוא נהנה. ואני רק בכיתי...
אחרי זה, הצלחתי להיפטר ממנו. נכנסתי הביתה ממש בשקט והלכתי להתקלח ישר... לא יכולתי להישאר עם הריח של האלכוהול והמגע האגרסיבי שלו עליי.
זהו, מה אתם חושבים? אני לא יודעת מה לעשות? זה לא הטרדה מינית נפוצה שאני לא מכירה את הבנאדם והוא עוצר אותי באמצע הרחוב סתם ככה... זה משהו הרבה יותר מורכב מזה. ועדיין אחרי כל זה אני לא יודעת אם אני יכולה להתלונן או לעשות משהו עם זה...
ממש קשה לי, אני בדכאון ועל סף התאבדות כל הזמן. אני מחזיקה את עצמי שלא לעשות משהו. כ"כ קשה לי. אני רוצה פסיכיאטר או מישהו מוסמך שיקשיב לי ושאוכל לדבר איתו. בא לי לקחת המון כדורים ולסיים עם זה. אין טעם לחיים שלי במילא. אין לי חבר, אין לי חברות אמיתיות... שלא נדבר על אבא שלי שעזב את אמא שלי בשביל איזו חברה בסין שהוא הקים. הוא מצא חיים חדשים שם וחברה פיליפינית שצעירה ממנו ב-30 שנה בערך. תמיד היחסים ביני לבין אבא שלי היו גרועים. אמא הייתה הדמות העיקרית בחיים שלי. עד החבר ההוא, אבא שלי הוא הדמות היחידה הגברית שהכרתי.
התפיסה שלי לגבי גברים נהרסה. מבחינתי כולם אפסים שרק יבגדו וישקרו וינצלו בכל רגע. לא יודעת מה לעשות כבר. נמאס לי מהחיים האלה.
חבר שלי לשעבר הטריד אותי מינית. כנראה שזה אונס אבל פשוט קשה לי לכתוב את זה אפילו. אני די מנסה להכחיש את העניין אבל ממש קשה לי עם זה.
הוא היה החבר הראשון שלי. לא היה לי אף אחד לפניו. היו לו תיקים במשטרה ולא גייסו אותו לצבא. ההורים שלי ממש לא אהבו אותו ואני בכל זאת נלחמתי. הוא ניצל אותי בכל צורה אפשרית- כספית, רגשית, נפשית ומינית. הוא עשה מה שהוא רוצה וקבע לי עובדות. כל השליטה שהייתה לי בהתחלה נעלמה אחרי ששכבנו. הוא ממש הרס לי את החיים ואת התפיסה לגבי גברים בכלל. מאוד קשה להשתקם אחרי דבר כזה. זה עדיין לא נגמר. הוא ממשיך להתקשר המון בצורה אובססיבית. ולפעמים אני גם עונה ונפגשת איתו מהכמיהה הזו ליחס, גם אם זה רק חיבוק ונשיקה וזהו.
הוא אומר שהוא אוהב אותי ורוצה שנהיה ביחד ושאני אלחם עלינו. הוא ניסה להתאבד בגללי וכל הזמן ניסה להראות שהוא אוהב אותי ומכור אליי אבל ברגע שקצת התרככתי הוא היה שוב מתחיל להתנהג בצורה מזלזלת- מבריז, מאחר, יוצא עם בנות, לוקח לי כל שקל שהייתי עובדת עליו ומאיים עליי. אני מנסה להמשיך הלאה אבל אי אפשר. זה כל הזמן תקוע במוח. איך שהוא היה מכריח אותי לעשות דברים שאני לא רוצה ושלא תבינו לא נכון- אני נחשבת ילדה יפה, חכמה וביישנית. הייתי מצטיינת בתיכון ועכשיו גם בצבא, תמימה מאוד, ילדה טובה. הוא פשוט ניצל את הטוב לב שלי לצרכים שלו.
אחרי תקופה מסויימת מהיום ששכבנו בפעם הראשונה הוא התחיל לנצל אותי. היה נפגש איתי רק בשביל זה. הוא היה קורא לי באמצע הלילה והיה מאיים עליי שיבוא וידפוק בדלת או שייפרד ממני אם לא אבוא עכשיו. אז הייתי באה-מאחורי הבית שלו יש כמו בטונדה כזו. הוא היה מוריד את המכנסיים והתחתונים שלי, עושה מה שעושה ועולה הביתה או שהוא רצה עוד כמה פעמים ואז הוא עלה הביתה והשאיר אותי לבד. אם אחרי כמה פעמים לא רציתי יותר והוא כן, הוא היה ממש מתעצבן עליי ועולה בעצבים הביתה ומשאיר אותי למטה ב3 בלילה לבד. הייתי חוזרת לבד הביתה באמצע הלילה מתה מפחד ובוכה. והייתי מגיעה הביתה לצרחות של ההורים שהיו דואגים לי. הם קיללו אותי וקראו לי שרמוטה וזונה ואבא שלי אפילו ירק עליי פעם אחת. הם לקחו לי את הרכב והמחשב שחסמו שיחות וניתקו לי את הטלוויזיה בחדר ולא נתנו לי כסף. הם שמרו את הטלפון של הבית אצלם כדי שלא אתקשר אליו. נעלו אותי בבית ולפעמים בחדר כדי שלא אברח לראות אותו. חוויתי השפלות מהם וגם ממנו.
ואז הוא הציע שנשכב מאחור..... ולא הייתה לי ברירה כי לא רציתי שייפרד ממני. הוא ממש נהנה מזה ואני פשוט סבלתי מכל שנייה. זה היה עושה לי בעיות רציניות בקיבה וכאבים שם למטה. לא רציתי להישאר לבד ושהוא יעזוב אותי אז עשיתי הכל בשבילו והוא עשה מה שבא לו. הוא לקח לי כסף והמון. כל יום 50-200 שקל. הוא היה מבזבז את זה על אלכוהול ומסיבות ואני הייתי נשארת בבית בוכה. הוא שיקר לי ואמר שזה לאוכל ושאין לו אוכל בבית והוא רעב ואני הייתי תמימה אז האמנתי.
יש לי בעיית בטחון עצמי ובגלל זה אני אעדיף גבר שהוא פחות ממני ברמה, נקרא לזה ככה.
הוא היה בדיוק ההפך ממני בכל מה שאפשר לדמיין. הוא היה בכמה רמות מתחתיי ומהסיבה הזו הרגשתי בשליטה רוב הזמן.
אחרי שנפרדנו שזה היה ממש מזמן-אולי שנה, המשכנו להיות בקשר- לא מוגדים כ"כ. הוא רצה שנחזור ואני לא. היינו נפגשים מדברים המון וגם שוכבים. זה היה מרצון מלא.
עד לפני שבוע. ניסיתי לנתק איתו קשר לגמרי ולא דיברנו שבוע וחצי בכלל- לא עניתי לו להודעות ולשיחות.
ואז עניתי לילה אחד מתוך שינה והוא אמר לי רדי למטה אני רוצה חיבוק ואני הולך. אמרתי לו לא, אין מצב. הוא אמר טוב, אני עולה אלייך ומצלצל בפעמון ומעיר את כולם ולא אכפת לי מכלום. פחדתי ממש שיעשה את זה ויגרום לבלאגן כמו שהוא היה עושה פעם. הוא היה גורם להורים שלי לקום כל לילה מצלצולים באינטרקום... בקיצור, הוא אמר אני במעלית... אמרתי לו- לא! תלך הביתה! אני לא יוצאת מהדלת אפילו, אין מצב.
הוא היה מאחורי הדלת-ראיתי בחור. אמא ישנה בסלון. הוא אמר טוב אני מצלצל... אמרתי לו לא! אני יוצאת ל2 דק' ונכנסת. פתחתי את הדלת והוא משך אותי החוצה לא חזק במיוחד. הוא נתן לי חיבוק חזק ממש ואז הוא התחיל לנשק אותי. אמרתי לו די לא בא לי, הרגע עישנת ואתה מסטול... אז הוא חיבק אותי שוב. ושוב התחיל לנשק אותי ולגעת לי שם למטה... אמרתי לו שיפסיק ושעברו 2 דק' ושייתן לי להיכנס הביתה והוא אמר לא... איך את יוצאת ככה בלי חזייה עם פיג'מה כזו סקסית. בעיות שלך שאת ניראת כ"כ טוב... בקיצור, הוא נתן לי יד ולקח אותי לחדר מדרגות. שם הוא נגע לי ממש למטה ונישק אותי בצוואר. הוא אמר שהוא אוהב אותי ושהוא כ"כ מתגעגע ושהוא לא יכול בלעדיי.
והוא שוב הראה לי את הסימן שנשאר לו כשניסה להתאבד בגללי ממזמן-כרגיל. בקיצור הוא ישב על המדרגות בלי מכנסיים והושיב אותי עליו.
אמרתי לו בערך מילון פעם-תן לי ללכת תן לי ללכת. והוא פשוט לא נתן. התחלתי להרביץ לו קצת כי הוא חיבק אותי ממש חזק, הוא קצת מחץ אותי. ואז כשזה התחיל כבר הבנתי שאין ברירה, אז הוא ישב ואני עשיתי את זה הכי מהר שיכולתי. הוא הרגיש הוא גומר, יצא ממני וגמר.
אני קמתי שמתי מכנס יצאתי מהחדר מדרגות והתחלתי לבכות והוא לא הבין מה קרה.
עמדתי ליד הדלת של הבית בוכה והוא חיבק אותי ואמר שהוא אוהב אותי ושהוא בחיים לא יאהב מישהי כמו שהוא אוהב אותי ושאני אהבת חייו ושהוא נהנה. ואני רק בכיתי...
אחרי זה, הצלחתי להיפטר ממנו. נכנסתי הביתה ממש בשקט והלכתי להתקלח ישר... לא יכולתי להישאר עם הריח של האלכוהול והמגע האגרסיבי שלו עליי.
זהו, מה אתם חושבים? אני לא יודעת מה לעשות? זה לא הטרדה מינית נפוצה שאני לא מכירה את הבנאדם והוא עוצר אותי באמצע הרחוב סתם ככה... זה משהו הרבה יותר מורכב מזה. ועדיין אחרי כל זה אני לא יודעת אם אני יכולה להתלונן או לעשות משהו עם זה...
ממש קשה לי, אני בדכאון ועל סף התאבדות כל הזמן. אני מחזיקה את עצמי שלא לעשות משהו. כ"כ קשה לי. אני רוצה פסיכיאטר או מישהו מוסמך שיקשיב לי ושאוכל לדבר איתו. בא לי לקחת המון כדורים ולסיים עם זה. אין טעם לחיים שלי במילא. אין לי חבר, אין לי חברות אמיתיות... שלא נדבר על אבא שלי שעזב את אמא שלי בשביל איזו חברה בסין שהוא הקים. הוא מצא חיים חדשים שם וחברה פיליפינית שצעירה ממנו ב-30 שנה בערך. תמיד היחסים ביני לבין אבא שלי היו גרועים. אמא הייתה הדמות העיקרית בחיים שלי. עד החבר ההוא, אבא שלי הוא הדמות היחידה הגברית שהכרתי.
התפיסה שלי לגבי גברים נהרסה. מבחינתי כולם אפסים שרק יבגדו וישקרו וינצלו בכל רגע. לא יודעת מה לעשות כבר. נמאס לי מהחיים האלה.
