חייבת לשתף

[אמא של המלאכית]

חייבת לשתף

היום שמעתי באיזו תוכנית ברדיו שבחו"ל החלו בפרוייקט של הקלטות המתעדות אנשים מדברים אחד עם השני והסיבה לכך היא, שייתכן מעוד שבעתיד אנשים יפסיקו לדבר בכלל האחד עם השני, כלומר תקשורת באמצעות דיבור יעלם מהעולם ויתחילו לתקשר בדרכים אחרות. לא פרטו בידיוק באיזה דרכים אבל סביר להניח שמדובר בתקשורת מחשבים או משהו בסגנון. בכל אופן החלו עם הפרוייקט הזה על מנת שאנשים בעתיד יוכלו לראות כייצד אנחנו תקשרנו. ועכשיו אני שואלת את עצמי אז למה אנחנו נלחמים כדי להביא את הילדים שלנו לדיבור? חומר למחשבה, כנראה העולם הופך ליהיות יותר ויותר אס"י. ואולי גם יהפוך בזכות זה למקום טוב יותר, מי יודע

 

[arana1]

לדעתי זה נובע מהכללה נוקשה ולא נכונה

זה כמו שאנשים חושבים שבגלל הטכנולוגיה וכל הקטע של אנשים שדבוקים למסכים כל היום(פעם זה היה רק בבית,היום אנשים דבוקים למסכים גם כשהם הולכים ויושבים בבית קפה) אז יש בחיים יותר בידוד ופחות אינטימיות בעוד שלפחות לדעתי האמת היא בדיוק הפוכה,
כי לדעתי ולחווייתי המרחק משרת את הקירבה והשתיקה את הדיבור,
כל הדברים מתקיימים לעד ואנחנו צריכים להם תמיד,
מה שקורה זה שהמרחק והמקום והמשקל והיחס בין הדברים משתנה,
אני למשל מאוד אוהב לדבר למרות שאני מאוד סובל מזה כשאני צריך לדבר במקום ובזמן ועם אדם שלא מתאים
למעשה הסלקטיביות בדיבור נובעת מתחושה וצורך של דיבור כדבר מהותי וחי ו"פנימי" ולא ככלי שנפרד מהזהות ונועד לשרת אותה
המילה,כידוע,מאוד חשובה לאוטיסטים(בגלל זה הם תמימים ומילוליים וישרים "מדי") והם פשוט לא מרגישים נח עם הדרך שבה אנשים כיום נוהגים בה
דרך שגם מאוד מבלבלת אותם ומקשה עליהם את החיים וגם ממש גורמת להם כאבים נפשיים וגופניים ופחדים ומאוד מאוד מקשה עליהם את החיים ואת מציאת הזהות והדרך להתפתחות אמיתית

מה שקורה עם כל הטכנולוגיה שבאמת מביאה את העולם להיות יותר ויותר א"ס עם הזמן זה שהדיבור הלא מהותי,הנצלני,התועלתני,הציני,המניפולטיבי... בכל מופעיו חסרי האהבה והרגש והאכפתיות האנושית מתייתר בזכות הטכנולוגיה ,שבסך הכל גם היא מבטאת צורך ושאיפה אנושית,למען נתינת יותר מקום ומרחב ואפשרות לדיבור אמיתי,לשם הדבר עצמו,במשמעותו ה"טהורה" ,כמגע אוהב של אדם אחד באחר

הדיבור לא יעלם,הוא יהפך לחיוני וחי ואמיתי יותר,ולכן יקבל את הכבוד והמקום הראוי לו
זה בדיוק כמו שהעירום לא נעלם ברגע שלמדנו ללבוש בגדים
פשוט אנחנו לא מזדיינים עם כל מי שאנחנו רואים
גם לדיבור מגיע את הכבוד של תנאים אינטימיים ויחודיים
אני בטוח שבסופו של דבר אפילו הנ"ט יבינו את זה
ואחרי שכולם יבינו אז גם "בעלי המקצוע" יאלצו להתחיל לחשוב ולהבין אנשים

 

[אמא של המלאכית]

זאת אומרת אם הבנתי אותך נכון

זה שזה לא שאתם לא יכולים לדבר אלא אתם תופסים את הדיבור כחלק בלתי ניפרד מהזהות שלכם ולכן עם מי שאתם מוכנים לחלק אינטימיות ולהיחשף בפניו ועם מי שאתם חשיםשאתם יכולים לדבר אז בעצם תדברו לאו דווקא מילולית כי כאמור להתבטא והיפתח ניתן באלפי דרכים. יש בזה הרבה כי אפילו אני שאני נטי"ת לא תמיד מדברת ולא בכל מקום אלא עם מי שאני חשה צורך להתבטא. נכון שאצלי יש גם את מה שנקרא דיבורי חולי"ן אבל זה רק לשם הנימוס וגם אז השיחה לא עמוקה.
נתת כאן הסבר מאלף

 

[shavririt]

רק אל תשכחי שיש גם..

כאלו שמתקשים לדבר פיזית - גם אוטיסטים וגם כאלו שאינם אוטיסטים - בגלל מגבלה פיזית (שרירי לוע) בהגיית הברות ומילים.
יש כאלו שרוצים לדבר ואינם יכולים בגלל הקושי הזה,

 

[אמא של המלאכית]

נכון אבל

אם תשימי לב כתבתי לאו דווקא מילולית יש אלפי דרכים לדבר הבת שלי יודעת לדבר ללא מילים, קצת קשה לי להסביר למה אני מתכוונת אבל היא מצליחה להביע את עצמה על ידי חיבוקים נשיקות נכון היא לא יושבת ומנהלת איתי שיחות נפש על החיים אבל לא סתם אומרים שלפעמים מעשים שווים אלף מילים. אני חושבת שהכוונה היא לדבר או לתקשר באופן מעמיק עם מי שהכי נוח לך איתו, שוב לאוו דווקא מילולית

 

[shavririt]

ברור..אך ככל שהיא תגדל..

היא תרצה להביע עצמה (תחושות, רגשות וכו') בצורה מורכבת יותר, ולא תמיד יהיה לה נוח באמצעות תקשורת אחרת.
ואז במקביל יהיה לה חשוב אולי להביע עצמה גם במילים, במיוחד כלפי אנשים שלא מבינים את שפת הגוף שלה כמוך.

 

[arana1]

צמיחה זה מהלך דינמי,כשהיא תגדל היא תדבר

וההפרדה שאת עושה כאן בין הגופני לנפשי היא הכי לא ישימה והכי לא מועילה בהקשר האוטיסטי

 

[arana1]

גם התפישה שמפרידה בחירה מיכולת לא מתאימה

הנושא של בחירה חופשית הוא הרבה יותר מורכב ממה שנהוג להניח
התפישה(שגם נפוצה בפורום הזה משום מה) שעל אדם להיות מחונןן בכל היכולות והמעלות והתכונות ורק אז כשכל האפשרויות פתוחות לפניו לבחירה שלו יש משמעות אמיתית וחופשית סובלת בדיוק מאותו כשל "קלאסי" שמפריד בנוקשות בין הגוף לנשמה,
אדם בעל יושרה יסבול גופנית ממעשה שלא תואם לזהותו ולאופיו ולצרכיו
אינטגרציה בין הגוף והנשמה מבטיחה ששרירי הגרון של האדם ינעלו בסיטואציה שלא מרגישה לא נכון וטוב ויפתחו מול האדם המתאים
רק לפסיכופאטים גמורים יש יכולת לנתק את הגופני מהרוחני במידה שתאפשר להם לבצע מה שנחשב בטעות לבחירה חופשית(זה לא,זה בדיוק ההפך,ולכן,למרות שכולם מעריצים אותם הם גורמים את הנזקים הכי נוראים לאנושות ולסביבה)

גם בפורום הזה מוצג הרצון של ההורים לפתוח לילד את כל האפשרויות וההזדמנויות כדי שהוא יוכל לבחור ולהחליט בעצמו בבוא הזמן
אין טעות גדולה מזו
זו פשוט יהירות ועוורון אגוצנטרי להניח שכל אדם נולד להיות אומניפוטנטי
בחירה חופשית אמיתית עוברת דרך הקשבה וזיהוי של צרכיו היחודיים ואופיו היחודי של האדם(זה כל היופי)
לא דרך ההנחה שכולם אמורים להיות סופרמנים

 

[arana1]

"אשריי, אוטיסט אני"

זה מאמר מכלכליסט של היום
לדעתי חלק מהדברים שהוא אומר נובעים מחוסר הבנה מהותי וחלק הם יפים ומחכימים למדי

זה מה שהוא כותב בנושא של אוטיזם והתפתחות האנושות

"
טיילר קוואן היה פנומן צעיר. בגיל 15 הוא זכה באליפות השח של מדינת ניו ג'רזי. לא הרבה אחר כך הוא גילה את עולם הכלכלה, ובגיל 19 הוא כבר פרסם שני מאמרים בכתבי עת מקצועיים. הוא מתאר את עצמו כמי שקורא המון עוד מגיל 3, ונראה שגם היום הוא לא מאט את הקצב. רשימת המלצות הקריאה שהוא מפרסם באתר שלו כוללת את כל הקלאסיקות של העולם המערבי, מ"האודיסיאה" דרך פאוסט ועד כל מחזות איבסן, עם עצירה להתרעננות בכתבי סלמן רושדי ואמילי דיקנסון. ובנוסף יש את האינטרנט: כפי שהמגזין "טיים" הגדיר זאת, קוואן הוא אדם שקורא את כל הרשת בכל יום.

"הייתי אומר שיש לי 'פרופיל קוגניטיבי אוטיסטי''', אומר קוואן, אף שמעולם לא עבר אבחון רשמי. "אני טוב מאוד בקליטה, הרכבה וסידור של מידע. אני חושב שזה מה שאני עושה בבלוג, למשל. אני קורא מהר מאוד, ואני מרגיש בבית בעולם הזה של צריכה מאוד מהירה של אינפורמציה", מסביר קוואן, שבמהלך הראיון מתנסח בסגנון שמחזק את הדיאגנוזה הפרטית שלו, במשפטים קצרים ומונוטוניים למדי. לפני כשנתיים הוא פרסם ספר בשם "עידן האינפובור: כיצד להצליח בכלכלת המידע", שבו הוא מדבר בשבחם של דפוסי החשיבה האוטיסטיים. בין היתר, הוא אומר בראיון, אוטיסטים נוטים לפחות הטיות קוגנטיות ושואפים לאובייקטיביות גדולה יותר.
"