אמא דורית 22
New member
חייבת לשתף
דרך החוויות שלי עם הילד ודווקא כשהכי קשה - אני פתאום מבינה - בלי שום אבחון שגם אני ADHD - נראה לי שכשהייתי ילדה זה היה אף משולב עם היפראקטיביות - פתאום - בשנות ה 30 לחיי - אני מבינה את עצמי יותר וסולחת לעצמי יותר על כל חוויות "החינוך" הלא נעימות שעברתי- ההורים כל הזמן הוזמנו לביה"ס , היו לי התפרצויות זעם מלוות בבכי בבלתי פוסק, למדתי בתיכון למחוננים ממנו העיפו אותי בסוף כיתה יא' על רקע התנהגות וחוסר עקביות (כמובן שסיימתי 12 שנות לימוד בבי"ס אחר). הייתי ילדה גאון, אבל מתוסכלת מאוד! אף אחד לא הבין אותי, זה המשיך לצבא שם סיימתי קורס קצינות רק בזכות מדריכה שהעריצה את הפוטנציאל שלי - בלימודים אח"כ לא ישבתי אף פעם רצוף , יצאתי וחזרתי לפחות 4 פעמים בשיעור, לא יודעת איך סיימתי את הלימודים. היום אני מצליחה מאוד במה שאני עושה - אני גם עובדת בתפקיד בכיר בחברת הייטק וגם מרצה במכללה... אבל היו לי חיים קשים, כלום לא בא לי בקלות - עד היום - זו מלחמה יומיומית לאמן את עצמך ואת המוח שלך לשליטה בתגובות והבן שלי - הוא המבחן הגדול ביותר שאלוהים נתן לסבלנות שלי , ואני מודה לו, בזכותו אני מבינה את עצמי טוב יותר. כלום לא קורה סתם, קיבלתי את הילד היפה והחכם שלי עם הבעיה שלו- כדי לעזור לו שלא יעבור חיים קשים כמו שהיו לי. הורה שיודע שילדו צריך ריטלין ולא נותן לו - עושה עוול לילדו - הלוואי שהיו נותנים לי בזמנו ומונעים ממני את כל רכבת ההרים שאני נוסעת בה כבר 30 שנה.
דרך החוויות שלי עם הילד ודווקא כשהכי קשה - אני פתאום מבינה - בלי שום אבחון שגם אני ADHD - נראה לי שכשהייתי ילדה זה היה אף משולב עם היפראקטיביות - פתאום - בשנות ה 30 לחיי - אני מבינה את עצמי יותר וסולחת לעצמי יותר על כל חוויות "החינוך" הלא נעימות שעברתי- ההורים כל הזמן הוזמנו לביה"ס , היו לי התפרצויות זעם מלוות בבכי בבלתי פוסק, למדתי בתיכון למחוננים ממנו העיפו אותי בסוף כיתה יא' על רקע התנהגות וחוסר עקביות (כמובן שסיימתי 12 שנות לימוד בבי"ס אחר). הייתי ילדה גאון, אבל מתוסכלת מאוד! אף אחד לא הבין אותי, זה המשיך לצבא שם סיימתי קורס קצינות רק בזכות מדריכה שהעריצה את הפוטנציאל שלי - בלימודים אח"כ לא ישבתי אף פעם רצוף , יצאתי וחזרתי לפחות 4 פעמים בשיעור, לא יודעת איך סיימתי את הלימודים. היום אני מצליחה מאוד במה שאני עושה - אני גם עובדת בתפקיד בכיר בחברת הייטק וגם מרצה במכללה... אבל היו לי חיים קשים, כלום לא בא לי בקלות - עד היום - זו מלחמה יומיומית לאמן את עצמך ואת המוח שלך לשליטה בתגובות והבן שלי - הוא המבחן הגדול ביותר שאלוהים נתן לסבלנות שלי , ואני מודה לו, בזכותו אני מבינה את עצמי טוב יותר. כלום לא קורה סתם, קיבלתי את הילד היפה והחכם שלי עם הבעיה שלו- כדי לעזור לו שלא יעבור חיים קשים כמו שהיו לי. הורה שיודע שילדו צריך ריטלין ולא נותן לו - עושה עוול לילדו - הלוואי שהיו נותנים לי בזמנו ומונעים ממני את כל רכבת ההרים שאני נוסעת בה כבר 30 שנה.