חייבת לשתף

[dark angel288]

חייבת לשתף

שלום..אני בחורה בת 23,(בודדה) יש לציין גם טיפה חסרת ביטחון,וזה גורם לכך שאין לי חיי חברה בכלל,אין לי חברות. אתם בטח לא תאמינו לבחורה שגילה 23...והיא בחורה נורא בודדה. אני מקווה שזה הפורום המתאים לדון בכך ולשתף..(זה הולך להיות ארוך ומתיש אז למי שאין עצבים לשמוע את זה,אני אבין) כי אין לי עם מי לשתף,זה היה אולי אגואיסטי להגיד שאין לי חברות..אבל אולי זה כי ככה אני מרגישה? באמת אין לי. רק חברה אחת,וקשה לי גם לקרוא לה חברה. אנחנו מכירות כבר 10 שנים,אבל משהו שם לא עובד. פעם מישהו אמר לי שחברות זה כמו זוגיות,זה גם דבר שצריך לטפח. יש לציין שאני לא מרגישה פתוחה איתה,אם אני מספרת לה משהו,היא לא מנסה להגיע איתי לעומק השווה,לנסות לנתח,לשפר את המצב רוח שלי אם אני בתקופה רעה או משהו..(עם המזל הגרוע שלי) שלא היתה לי באמת ברירה אלא לשתף אותה..היא לא ממש עוזרת,אני לא מגיעה איתה למצבים של שיחות נפש,של שיחות ארוכות באמת. אם קורה לי משהו רע כל הזמן היא רק אומרת לי "די,שכחי,נגמר הסיפור,זה עבר..תמשיכי הלאה". היא לא מנחמת אותי. היא לא חברה שסתם תתקשר אלי באמצע היום ותברר מה שלומי,איפה אני,ואיך אני. היא לא חברה שדואגת. אני מרגישה שאין מי שידאג לי..שאני לבד בעולם הזה. שתמיד שהיא צריכה אותי אני שם בשבילה,בין אם משעמם לה או משהו כזה.אני מרגישה שרק בשביל זה אני טובה בשבילה. היתה לי תקופה שהיו לי הרבה חברות..כולן נעלמו באיזה שלב. היתה לי חברה אחת ממש טובה שהסתכסכנו וכבר מאוחר מידי לתקן..ניסנו כמה פעמים אבל האימון כבר לא עבד בנינו. מה שכן אני יודעת שכן יכול להיות טמון האופי שבה היה לבחורות אחרות,אני מאוד רוצה להאמין. היא היתה משהו מיוחד...היא תמיד עזרה לי,תמיד תמכה בי ואני בה. היינו נורא דומות באופי,בעצם בזכות זה נהפכנו לחברות ממש טובות..אבל זה הולך לאיבוד. ואני מרגישה שעם החברה שיש לי עכשיו..אני לא מרגישה נכון לשתף..אני משתפת בחוסר ברירה..כי אין לי עם מי. כ"כ לבד,אפילו מדברת לעצמי..נהייתי משוגעת. מילא היה לי חבר..זה היה קצת מנחם אותי...אפילו את זה אין לי

אתם בטח חושבים שאני סתם בחורת פתטית שאוהבת להיתקע ברחמים עצמאיים. אני מנסה להתחבר לבנות אחרות וזה ממש לא הולך.. אני דווקא בחורה נאה,מטופחת.ביישנית אני יודעת שאני. אבל שאוהבת נורא לצאת לבלות,אני מרגישה שכולם נרתעים ממני משום מה.. אולי בגלל חוסר ביטחון שאני מפגינה? הביישנות שלי? מה זה יכול להיות? איך אני יוצאת מהמצב הזה שאין לי חברות,שאין חבר,שאני תקועה בבית לבד לגמרי? בבקשה אל תאמרו לי לדבר איתה..היא בן אדם נורא קשה. פעם היתה לנו שיחה על חלק מהנושאים כאן..אבל היא אמרה שהיא כזאת..שהיא צריכה את הספייס שלה. אני מתחילה לחשוב שאולי אני צריכה להתרחק ממנה..אולי בגלל שאנחנו לא כ"כ דומות אנחנו לא מתאימות להיות חברות?כי להגיד את האמת? אני מעדיפה להיות לבד ולא לכפות את עצמי על חברה שאמורה להיות החברה הכי טובה שלי במשך 10 שנים ובעצם אני לא מעניינת אותה כלל. זה ממש עצוב. ההרגשה להיות לבד...היא נוראית. אני בלי חבר כבר יותר משנה מה שעוד יותר מעציב. מה לעשות? תאמרו לי? אני צריכה ללכת לאיזה פורום לאינטרנט ואולי ככה להכיר חברות?

אני לא יהיה מעוניינת לדבר איתה על זה...אז בבקשה תחסכו מלבקש ממני את זה, כל עצה תתקבל בברכה.. תודה על ההבנה...וסליחה אם חפרתי יותר מידי .

 

[גרא.]

dark angel288,המציאות של חייך כפי שאת מתארת,

מאד עצובה,ומאד מתסכלת,בדרך כלל במרוצת השנים,אחרי התיכון והצבא,חברויות רבות מתפרקות, למעט אחדות שהדבר ביניהן,יותר חזק.חברות/ית מתפזרים לכל עבר,אם ללימודים,לעבודה,להקמת משפחה,לחו"ל וכדומה.ומי שנשאר מחובר יחד הן אותן חברות,מה שמכונה שהיה ביניהן חברות נפש. כך נותרה לך רק חברה אחת במתכונת הזו,אבל גם היא בהדרגה יותר ויותר ממקודת בחייה שלה. המצב שלך,שכיח למדי,אבל אינו מחוייב המציאות.שכן את יכולה לעשות כמה וכמה פעיליות בכדי להיות יותר מעורבת בחברה,ובדרך הזאת,ליצור חברויות חדשות.ראשית,חברויות חדשות נוצרות די הרבה במקומות העבודה,במיוחד כאלה שיש אוכלוסיית עובדים רבה ומגוונת.חברויות חדשות נוצרות בפעיליות חוותיות משותפות,בחוגי הובי ועניין שונים,כמו ספורט,ריקודי עם,חוגי תרבות שיש במתנס המקומי וכדומה.השתתפות פעילה בפורומים לפי תחומי עניין או גיל יכולה גם היא לתרום.יש פורומים כאן בתפוז היוזמים מפגשי חברים,מעבר להכרויות השטחיות דרך הכתיבה. כתיבה,למשל בלוג אישי,אם הכתיבה שלך מענינת,יכולה שוב להוות לך מקור ליצירת חברויות. אתרי הכרויות כבר אמרנו? יש כמה וכמה אתרים טובים כאלה,אם כי יש לעיתים כניסות מפוברקות של מחפשי סטוצים בהם,ולא הכרות של ממש,לכן יש צורך להתייחס אליהם בזהירות.בכיוון הפסיכולוגי,כדאי לחשוב על הצטרפות לסדנת טיפול קבוצתי,המתמקדת בנושאים שחשובים לך. את יכולה למצוא קבוצה מתאימה באתר "קבוצות" בשם זה בגוגולן. לך,וביניהם,מיומנויות תקשורת,מודעות עצמית ועוד.השתתפות בקבוצה כזו ,יוצרת לרוב קשרים חדשים ומתמשכים עם חברים בקבוצה,שיש להם ערך מוסף רב בדרך כלל.לגבי החברה היחידה שלך,שהזכרת די בכאב,נראה כי היא משדרת לך די בברור שהיא כבר לא מעונינת,די טבעי כשהיא עסוקה בחייה שלה ובבניית העתיד שלה.במקומה,באם תלכי באחד הכיוונים שהוצעו לך,סביר להניח שתצרי קשר חדש,אולי הרבה יותר רלוונטי עבורך.

 

[dark angel288]

תודה על התגובה

אני דווקא כן פעילה. אני לומדת ועובדת..אבל לא יוצא לי להכיר חברות. אלה לא לימודים מלאים של כל השבוע עד הערב. אני מכירה במסגרת הלימודים,מפטפטת,צוחקת,מדברים על נושאים כה בנאליים וכמובן על הלימודים,אפילו יש לי קולגה/שותפה לספסל הלימודים ביחד איתי..שיושבות ביחד והכל טוב ויפה,אבל אחרי שעות הלימודים כל אחת לדרכה. גם במסגרת העבודה שלי זה ככה, אומנם מסגרות נורא חשובות בחיי..שממלאות אותי, ואני קצת שוכחת מהמצב הקיים, אבל לא משנה אותו בפועל.אני חוזרת הביתה עם אותה הרגשה. בעבודה אני גם מכירה בנות..נפגשות לפעמים לערב בנות לעיתים ממש רחוקות..אבל חוץ מזה. הכל יבש. אולי אני גם סותרת את עצמי,אבל עד כמה שזה חשוב לי -הנושא החברתי ..אין לי ממש זמן להירשם לכל מיני פורומים או כל מיני חוגים למינהם. אני לומדת ועובדת נורא קשה.

 

[טל קרויטורו]

קל מאד להאמין, כי הרבה אנשים מוצאים עצמם

במצב הזה בדיוק בגילאים האלו. החבורה/החברים לא פעם התפזרו - מי לטיול בחו"ל, מי ללימודים בעיר אחרת, מי להישארות בקבע, מי למגורים משותפים עם בן/בת זוג וכו' ללכת למקומות בהם תוכלי לפגוש א/נשים עם נושאי ענין משותפים (בין אם זה באינטרנט או מחוצה לו) ומתוך כך להכיר מכרות, ידידות וגם חברות חדשות - זה רעיון מצוין. פעמים רבות תפגשי א/נשים חדשים/ות גם אם תצטרפי למסגרות חדשות, למשל מקום עבודה או מקום לימודים וכמובן מקומות של תחביבים/פנאי. אם למרות שיש הזדמנויות להכיר א/נשים עם תחומי ענין משותפים זה עדין לא הולך כדאי לשקול בחיוב לפנות לייעוץ לבדוק מדוע לא הולך ומה אפשר לעשות כדי שזה כן ילך.