חייבת לשתף
ומעוניינת לשמוע את דעתכן בנושא, אולי יצא קצת ארוך אז סורי מראש. לשכנים שלנו יש כלבה, לברדור ענקית אבל נויה (הבת שלנו בת השנתיים) מאוד אוהבת חיות וכלבים במיוחד. כל פעם היתה הולכת מלטפת אותה כלבים אחרים ענקיים וקטנים גם יחד בלי לפחד מתקרבת, שמחה הכל. לפני כשבועיים השכנה שלנו, כנראה רצתה לצאת עם הילדה שלה ועם הכלבה לטיול, הכלבה ברחה לה מהדלת וירדה במדרגות, השכנה שחיכתה למעלית כנראה שלא שמה לב לכך שהכלבה ברחה לה המשיכה לחכות למעלית. בעוד אני ונויה ירדנו כדי לפתוח להורים שלי את דלת הכניסה לבניין הכלבה התחילה להשתולל שיפתחוו לה את הדלת וקפצה על נויה, אבא שלי שמאוד נבהל ובצדק יש לומר כי נויה קטנטונת ובעוד הכלבה בלי לקפוץ גם ככה גדולה כשהשכנה שמעה את העצבים של אבא שלי מלמטה שאמר "של מי הכלב הזה?!" היא לא ידעה מה לעשות כי היא עם עגלה וילדה בידיים ומחכה למעלית שאני תופסת כי הכל קרה תוך שניות, בקיצור נוצר שם לחץ, בינתיים השכנה משכה את המעלית למעלה ביחד איתי ונויה נשארה למטה עם אבא שלי והכלבה, היא נבלה כי פתאום עליתי לה וכשירדתי (שזה תוך שנייה) היא כבר היתה בהיסטריה ואבא שלי התעצבן כי מה פתאום משחררים ככה כלב (היא ענקית...) כשהשכנה שלי פגשה באבא שלי למטה הוא אמר לה שלא נראה לו בסדר כי היא משחררת ככה את הכלבה שלה ושהילדה נבהלה מאוד. היא לקחה את הכלבה ואתה ביתה ולא ענתה לו (וטוב שכך) והמשיכה לרדת. כל אותם שבועיים לא נפגשנו אבל היום ירדתי והיא גם ירדה, חיכתה שאגיע ללמטה בכדי שלא ניפגש, כשראתה אותי המשיכה ללכת כאילו אני לא קיימת (וזה היה בסדר כי גם ככה אנחנו בקושי מכירות ולא הפריע לי אם היא תגיד שלום או לא). מה שכן שמתי לב הוא שהגעתי עם נויה לגן משחקים היא ראתה כלב קטן (בגודל של עכבר) והיא נורא נבהלה למרות שהוא לא התקרב אליה בכלל. היא התחילה לצרוח ולבכות ולחבק אותי, כנראה שכל הסיטואציה עלתה לה מהזיכרון שוב ולא הסכימה להישאר לשנייה בגן המשחקים ולהירגע. מאוד הכעיס אותי המצב, עכשיו היא מפחדת מכלבים וזה מצב שלא היה לפני, מקווה שזה לא משאיר בה טראומה. מה דעתכן בנושא? לשמחתי השכנה עוזבת עוד כמה זמן את השכונה/העיר כך שלא תהיה איזו התקלות עימה
ומעוניינת לשמוע את דעתכן בנושא, אולי יצא קצת ארוך אז סורי מראש. לשכנים שלנו יש כלבה, לברדור ענקית אבל נויה (הבת שלנו בת השנתיים) מאוד אוהבת חיות וכלבים במיוחד. כל פעם היתה הולכת מלטפת אותה כלבים אחרים ענקיים וקטנים גם יחד בלי לפחד מתקרבת, שמחה הכל. לפני כשבועיים השכנה שלנו, כנראה רצתה לצאת עם הילדה שלה ועם הכלבה לטיול, הכלבה ברחה לה מהדלת וירדה במדרגות, השכנה שחיכתה למעלית כנראה שלא שמה לב לכך שהכלבה ברחה לה המשיכה לחכות למעלית. בעוד אני ונויה ירדנו כדי לפתוח להורים שלי את דלת הכניסה לבניין הכלבה התחילה להשתולל שיפתחוו לה את הדלת וקפצה על נויה, אבא שלי שמאוד נבהל ובצדק יש לומר כי נויה קטנטונת ובעוד הכלבה בלי לקפוץ גם ככה גדולה כשהשכנה שמעה את העצבים של אבא שלי מלמטה שאמר "של מי הכלב הזה?!" היא לא ידעה מה לעשות כי היא עם עגלה וילדה בידיים ומחכה למעלית שאני תופסת כי הכל קרה תוך שניות, בקיצור נוצר שם לחץ, בינתיים השכנה משכה את המעלית למעלה ביחד איתי ונויה נשארה למטה עם אבא שלי והכלבה, היא נבלה כי פתאום עליתי לה וכשירדתי (שזה תוך שנייה) היא כבר היתה בהיסטריה ואבא שלי התעצבן כי מה פתאום משחררים ככה כלב (היא ענקית...) כשהשכנה שלי פגשה באבא שלי למטה הוא אמר לה שלא נראה לו בסדר כי היא משחררת ככה את הכלבה שלה ושהילדה נבהלה מאוד. היא לקחה את הכלבה ואתה ביתה ולא ענתה לו (וטוב שכך) והמשיכה לרדת. כל אותם שבועיים לא נפגשנו אבל היום ירדתי והיא גם ירדה, חיכתה שאגיע ללמטה בכדי שלא ניפגש, כשראתה אותי המשיכה ללכת כאילו אני לא קיימת (וזה היה בסדר כי גם ככה אנחנו בקושי מכירות ולא הפריע לי אם היא תגיד שלום או לא). מה שכן שמתי לב הוא שהגעתי עם נויה לגן משחקים היא ראתה כלב קטן (בגודל של עכבר) והיא נורא נבהלה למרות שהוא לא התקרב אליה בכלל. היא התחילה לצרוח ולבכות ולחבק אותי, כנראה שכל הסיטואציה עלתה לה מהזיכרון שוב ולא הסכימה להישאר לשנייה בגן המשחקים ולהירגע. מאוד הכעיס אותי המצב, עכשיו היא מפחדת מכלבים וזה מצב שלא היה לפני, מקווה שזה לא משאיר בה טראומה. מה דעתכן בנושא? לשמחתי השכנה עוזבת עוד כמה זמן את השכונה/העיר כך שלא תהיה איזו התקלות עימה
