יקירתי, האם זה ינחם אותך לשמוע שלי
קרה מקרה דומה, אבל אני בת 33 ? ולי הרופא אמר בשיא הטבעיות (כאילו שהיתי צריכה כבר לצפות לגיל הבלות בגילי) שחבל לי על הזמן (ואפילו שזה היה בחדר רופא) עם IVF, ושכדאי לי, כך הוא אמר, לחשוב על תרומת ביצית וכמה שיותר מהר.ואני עברתי מאז 3 החזרות של עוברים, אמנם ללא הריון נכסף,אבל לפחות הכנסתי את עצמי לסטטיסטיקה 'ביהוק וביקוק', אז שהרופאים האלה ידחפו את ההמלצות שלהם לתחת, ולא תזיק להם איזה סדנה ליחסי אנוש ואתיקה מינימלית.
יקירתי, האם זה ינחם אותך לשמוע שליחייבת לשתף בדיכאון
חזרתי כרגע מאיכילוב מצילום התיק לקראת הפגישה עם פרופ שולמן. פרופ עמית היה שם אז שאלתי אותו אם אפשר לדבר איתו וסיפרתי לו שהטיפול הופסק כי לא הגבתי אז הוא תוך כדי כתיבה אומר לי בת כמה את? עניתי תכף 40 ואז הוא אמר "טוב אולי צריך תרומת ביצית" מלמל עוד משהו ופנה לכיוון אחר כדי לחייג בטלפון. הייתי פשוט בהלם ויצאתי מהחדר. כמובן שהדמעות לא אחרו לבוא. המזכירה המקסימה לחשה לי שאני עושה בשכל שאני מנסה במקום אחר עם רופא אחר ושלא להתייאש ושיש לי את הילה (על הנס הנפלא הזה אני מודה כל יום) אבל כדמעות זלגו להן. הוא לא חשב אפילו שמשפט כזה עשוי להיות קשה. נכון שנכנסתי ולא היה לי תור וזה היה על רגל אחת אבל לפעמים רופאים פשוט שוכחים שמדובר באנשים.
קרה מקרה דומה, אבל אני בת 33 ? ולי הרופא אמר בשיא הטבעיות (כאילו שהיתי צריכה כבר לצפות לגיל הבלות בגילי) שחבל לי על הזמן (ואפילו שזה היה בחדר רופא) עם IVF, ושכדאי לי, כך הוא אמר, לחשוב על תרומת ביצית וכמה שיותר מהר.ואני עברתי מאז 3 החזרות של עוברים, אמנם ללא הריון נכסף,אבל לפחות הכנסתי את עצמי לסטטיסטיקה 'ביהוק וביקוק', אז שהרופאים האלה ידחפו את ההמלצות שלהם לתחת, ולא תזיק להם איזה סדנה ליחסי אנוש ואתיקה מינימלית.