חייבת לשתף אותכן...
החברה שלי ילדה ביום שישי. וכנראה באותה לידה נולדה מחדש. בעלה הראשון, אהבת חייה, נהרג שנה וחצי אחרי החתונה. ילד שלו מת בבטן חודש אחרי זה. היא ניסתה להתחיל מחדש, התחתנה בפעם שניה, אבל מת בה משהו יחד עם האובדנים. היא הייתה אדישה כזאת, רגועה כזאת, כאילו זאת לא היא. לקח לה הרבה זמן להכנס להריון, היא השלימה כבר עם העובדה שזה לא יקרה לה, כמו שהשלימה עם כל מה שעבר עליה, ובנס- זה קרה. וביום שישי הוא נולד... והיא נשמעת פתאום אחרת, היא נשמעת מאושרת. היא נשמעת כל כך אמא. היא אומרת- הוא ינק. לקחו לו דם והוא בכה. ויש כל כך הרבה אהבה בכל מילה, שנים לא שמעתי את זה בקול שלה. התקשרתי אליה כל כמה שעות (לחו"ל...) רק כדי לשמוע את זה שוב. את האושר, את האהבה. בעולם האכזרי הזה קורים גם דברים טובים
.
החברה שלי ילדה ביום שישי. וכנראה באותה לידה נולדה מחדש. בעלה הראשון, אהבת חייה, נהרג שנה וחצי אחרי החתונה. ילד שלו מת בבטן חודש אחרי זה. היא ניסתה להתחיל מחדש, התחתנה בפעם שניה, אבל מת בה משהו יחד עם האובדנים. היא הייתה אדישה כזאת, רגועה כזאת, כאילו זאת לא היא. לקח לה הרבה זמן להכנס להריון, היא השלימה כבר עם העובדה שזה לא יקרה לה, כמו שהשלימה עם כל מה שעבר עליה, ובנס- זה קרה. וביום שישי הוא נולד... והיא נשמעת פתאום אחרת, היא נשמעת מאושרת. היא נשמעת כל כך אמא. היא אומרת- הוא ינק. לקחו לו דם והוא בכה. ויש כל כך הרבה אהבה בכל מילה, שנים לא שמעתי את זה בקול שלה. התקשרתי אליה כל כמה שעות (לחו"ל...) רק כדי לשמוע את זה שוב. את האושר, את האהבה. בעולם האכזרי הזה קורים גם דברים טובים
