לוחמת כסופה
New member
חייבת לשפוך קצת
ע-צ-ב-י-ם! אין אין פשוט אין, אם לא הייתה במדינה כל כך דפוקה שבכל עבודה היום אתה מקבל שכר מינמיום בגיל שלי, ואם לא הייתי כל כך רוצה את הטיול שחרור הזה לדרום אמריקה כל כך במיוחד אחרי שירותי הצבאי - אם לא כל אלה, בחיים לא הייתי עובדת באבטחת מוסדות חינוך! קודם כל זה חרא של עבודה ודבר שני כשהיתי חיילת אמרתי שאני בחיים לא אעשה מה שעשיתי בצבא באזחרות רק עם כסף, אמרתי על גופתי המתה... ואז משתחררים למציאות העגומה של מדינת ישראל ומגלים שמה שאתה יכול לעשות בתור משוחרר זה או למלצר, או לעבוד באילת (שזה לא בא בחשבון כשיש בן זוג) או למלצר או...לאבטח. אז לפחות אם לאבטח אז לעשות מזה כסף טוב, רציתי לאבטח תחבורה ציבורית אבך ברגע שאבא שלי שמע את זה הוא אמר שהוא מעדיף לירות בי קודם. אבאאאאא לעזאזל זה הבדל של או 20 ש"ח או 32 ש"ח לשעה - מה עדיף?! הוא אמר שהוא מעדיף שאני לא אתפוצץ באוטובוסים ברחבי ירושלים ואעבוד במשהו פחות מסוכן ושמספיק לו היה להם לב שלם כששרתי בצה"ל...טוב צריך לספק גם תהורים לצערי. אז קיום אני עובדת בתור מאבטחת גן ילדים, יותר נכון - בנות, באזור חרדי של ירושלים - מקום שבו נגיד ככה לא בידיוק איכפת להם את יהיה אבטחה או לא - זה לא הם משלמים, זה תרומות. הבנות - סנוביות רצח, כולה בנות 4 או 5 ואשכרה כשאני אומרת להם בוקר טוב, או שלום אז הן לא עונות - או הכי הרבה שיוצא להם מהפה זה "ברוך השם" ועוד עליהן אני שומרת?! גרררר. הגננת ממש רעה, לא מציאה לי לשתות חס וחלילה ולא כלום... ואז כשרוצים לחזור הביתה אז זה באוטובוס שהחצי הקדמי שלו זה גברים וחצי אחורי זה נשים ושחס וחלילה אני לא אחשוב להתבלבל שלא יהרגו אותי במקום! המזל שלי שזה עבודה מועדפת לפחות זה מרגיע אותי. גררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר תסלחו לי על רגע הוצאת העצבים! אני פשוט כל כך צריכה תכסף הזה לדרום אמריקה, אני נשבעת, לא לא נשבעת כי אני לא מאמינה באלוהים (ועוד חברות שלי חושבות שככה אני אחזור בתשובה - אלק!), אני מבטיחה שכשאני חוזרת מהטיול שחרור אני אעבוד בכל דבר אחר חוץ מאבטחה. מבטיחה. מבטיחה. זהו. נרגעתי.
ע-צ-ב-י-ם! אין אין פשוט אין, אם לא הייתה במדינה כל כך דפוקה שבכל עבודה היום אתה מקבל שכר מינמיום בגיל שלי, ואם לא הייתי כל כך רוצה את הטיול שחרור הזה לדרום אמריקה כל כך במיוחד אחרי שירותי הצבאי - אם לא כל אלה, בחיים לא הייתי עובדת באבטחת מוסדות חינוך! קודם כל זה חרא של עבודה ודבר שני כשהיתי חיילת אמרתי שאני בחיים לא אעשה מה שעשיתי בצבא באזחרות רק עם כסף, אמרתי על גופתי המתה... ואז משתחררים למציאות העגומה של מדינת ישראל ומגלים שמה שאתה יכול לעשות בתור משוחרר זה או למלצר, או לעבוד באילת (שזה לא בא בחשבון כשיש בן זוג) או למלצר או...לאבטח. אז לפחות אם לאבטח אז לעשות מזה כסף טוב, רציתי לאבטח תחבורה ציבורית אבך ברגע שאבא שלי שמע את זה הוא אמר שהוא מעדיף לירות בי קודם. אבאאאאא לעזאזל זה הבדל של או 20 ש"ח או 32 ש"ח לשעה - מה עדיף?! הוא אמר שהוא מעדיף שאני לא אתפוצץ באוטובוסים ברחבי ירושלים ואעבוד במשהו פחות מסוכן ושמספיק לו היה להם לב שלם כששרתי בצה"ל...טוב צריך לספק גם תהורים לצערי. אז קיום אני עובדת בתור מאבטחת גן ילדים, יותר נכון - בנות, באזור חרדי של ירושלים - מקום שבו נגיד ככה לא בידיוק איכפת להם את יהיה אבטחה או לא - זה לא הם משלמים, זה תרומות. הבנות - סנוביות רצח, כולה בנות 4 או 5 ואשכרה כשאני אומרת להם בוקר טוב, או שלום אז הן לא עונות - או הכי הרבה שיוצא להם מהפה זה "ברוך השם" ועוד עליהן אני שומרת?! גרררר. הגננת ממש רעה, לא מציאה לי לשתות חס וחלילה ולא כלום... ואז כשרוצים לחזור הביתה אז זה באוטובוס שהחצי הקדמי שלו זה גברים וחצי אחורי זה נשים ושחס וחלילה אני לא אחשוב להתבלבל שלא יהרגו אותי במקום! המזל שלי שזה עבודה מועדפת לפחות זה מרגיע אותי. גררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר תסלחו לי על רגע הוצאת העצבים! אני פשוט כל כך צריכה תכסף הזה לדרום אמריקה, אני נשבעת, לא לא נשבעת כי אני לא מאמינה באלוהים (ועוד חברות שלי חושבות שככה אני אחזור בתשובה - אלק!), אני מבטיחה שכשאני חוזרת מהטיול שחרור אני אעבוד בכל דבר אחר חוץ מאבטחה. מבטיחה. מבטיחה. זהו. נרגעתי.